איל ההימורים שלדון אדלסון מבקש מבית-משפט אמריקאי לסלק על הסף את התביעה שהגישו נגדו המועצה הלאומית היהודית הדמוקרטית והעומד בראשה, מארק סטנלי. אדלסון, מאנשי העסקים העשירים בעולם, חברו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תורם מרכזי לנשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ ובעל השליטה בעיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון" בישראל וה"לאס-וגאס ריביו ג'ורנל" בארצות-הברית, טוען כי יש לסלק את התביעה בשל היעדר סמכות ובשל היעדר עילה.

בחודש ספטמבר האחרון פנו סטנלי והמועצה שבראשה הוא עומד לבית-משפט במחוז הדרומי בניו-יורק בדרישה לקבל פיצויים מאדלסון. לטענתם, איל ההימורים ביצע "שימוש לרעה בהליכי משפט" ונקט במה שמכונה "סדיזם משפטי" כדי לחסל את פעילותה של המועצה.

סטנלי והמועצה טענו כי תביעת השתקה שאדלסון הגיש נגדם בעבר הסבה לארגון נזק בלתי הפיך. "הארגון מרוסק, בקושי מתפקד. העומד בראשו טרם התאושש מנזקי המתקפה של אדלסון", נטען בתביעה. סטנלי והמועצה נשענו על חוקי מדינת נבדה, המגינים על נתבעים מפני תביעות השתקה (SLAPP), ודרשו כי אדלסון יפצה אותם בסכום שייקבע במהלך המשפט.

באי-כוחו של אדלסון מעלים בתגובה כמה טיעונים משפטיים לסילוק התביעה על הסף. לדבריהם, אין לבית-המשפט בניו-יורק סמכות לדון במקרה בשל שלל סיבות טכניות, בין היתר משום שלא הוזכר בתביעה במפורש מה סכום הפיצוי הנדרש. בנוסף נטען מטעם אדלסון כי התביעה המקורית שלו נגד סטנלי והמועצה הוגשה לבית-משפט פדרלי. משכך, רק לממשלה הפדרלית של ארצות-הברית יש הסמכות להעניש את מגיש התביעה המקורית. למערכת בתי-המשפט של המדינות, כמו זו שמכוחה פועל החוק נגד תביעות השתקה של נבדה, אין כל סמכות שכזו.

לא זו אף זו, לטענת אדלסון יש לשפוט את המקרה הנוכחי לפי החוק נגד תביעות השתקה של ניו-יורק, ולא של נבדה. לפי החוק בניו-יורק ניתן לקבל פיצויים על הגשת תביעת השתקה רק אם מגיש התביעה היה מועמד לקבלת "היתר" ציבורי ואם הביטוי שבגינו הוגשה תביעת ההשתקה היה קשור ישירות ל"היתר" זה.

עם זאת, טוען אדלסון, גם לפי חוקי נבדה אין מקום לתביעה הנוכחית נגדו. לפי עורכי-דינו, על-פי הפסיקה בנבדה ניתן לדרוש פיצויים בגין תביעת השתקה רק אם זו היתה חסרת בסיס. לפי אדלסון, התביעה שהגיש אמנם נדחתה ונפסק כי היא היתה תביעת השתקה, אולם היא נשענה על בסיס איתן ובתי-המשפט שדנו בה תיארו אותה כמקרה "קשה", "לא ברור" ו"בלתי פתור".