"את הבריונים יש להעניש", במלים אלו נפתחת תביעה שהגישו בארצות-הברית המועצה הלאומית היהודית הדמוקרטית (NJDC) והעומד בראשה, מארק סטנלי, נגד איל ההימורים שלדון אדלסון, מאנשי העסקים העשירים בעולם, חברו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעל השליטה בעיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון".

לפי התביעה, שהוגשה בשבוע שעבר לבית-משפט במחוז דרום בניו-יורק, אדלסון ביצע "שימוש לרעה בהליכי משפט" ונקט במה שמכונה "סדיזם משפטי" כדי לחסל את הפעילות של המועצה. במועצה דורשים פיצויים בגין תביעת השתקה שהגיש נגדה אדלסון, ואשר לטענתה הביאה בפועל לקריסתה ולהפסקת פעילותה התקינה.

בשנת 2012, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות-הברית, פורסם באתר האינטרנט של NJDC מאמר שקרא למועמד לנשיאות דאז מיט רומני ולמועמדים רפובליקאים נוספים שלא לקבל את הכסף ה"מלוכלך" של אדלסון. הביטוי החריף נולד בעקבות תביעה שהגיש מנהל עסקיו של איל ההימורים בסין, סטיבן ג'ייקובס, ובה נטען כי אדלסון "אישר אישית" נוכחות של זונות באחד מבתי-הקזינו שלו במקאו.

במסגרת התביעה של אדלסון, הוא הכחיש את הדברים וטען כי מדובר בשקר למטרות סנסציה. במאמר המקוון של ה-NJDC הוכנס קישור לדיווח של סוכנות AP על הטענה. בעקבות פרסום המאמר הגיש אדלסון תביעת עתק בסך 60 מיליון דולר נגד ה-NJDC ונגד סטנלי, ראש הארגון.

בראיון שהעניק סטנלי ל"העין השביעית", הוא טען כי התביעה נגד ארגונו היא מעשה אופייני לאדלסון. "זהו הדפוס שעל-פיו הוא עובד. זו דרכו לגרום לגרום לאנשים לא לומר עליו דברים שהוא לא מעוניין שיגידו עליו", אמר סטנלי. כשנשאל מדוע הוגשה התביעה גם נגדו אישית השיב סטנלי כי זו דרכו של אדלסון לנקום בו.

בשנת 2013 נדחתה התביעה של אדלסון נגד המועצה. בית-המשפט בנבאדה, מדינת מגוריו של אדלסון בארצות-הברית, פסק כי היתה זו תביעת השתקה (SLAPP). אדלסון ערער, אך בשנה שעברה בית-המשפט העליון בנבאדה דחה את טענותיו. לפני כשנתיים נסוג אדלסון גם מההתכתשות המשפטית עם מנהל עסקיו לשעבר במקאו. לפי הדיווחים, כדי לסיים את ההליך המשפטי שילמה החברה של אדלסון לג'ייקובס סכום של 75 מיליון דולר.

שלדון ומרים אדלסון משיקים את מיזם התיירות וההימורים במקאו (צילום מסך)

כעת מבקשים המועצה והעומד בראשה לאלץ את אדלסון לשלם להם פיצויים בגין גרירתם להליך משפטי ארוך ומייגע שנועד להשתיקם. "כיום אין כל ספק ששלדון אדלסון השתמש לרעה, בכוונה תחילה, בהליכי משפט כדי – כפי שהוא עצמו הגדיר זאת – 'להביא לפשיטת רגל' של המועצה הלאומית היהודית הדמוקרטית על שהעזה לבקרו", נטען בתביעה. "הפצעים שהסבה תביעת ההשתקה ל-NJDC ולמארק סטנלי טרם החלימו. הארגון מרוסק, בקושי מתפקד. העומד בראשו טרם התאושש מנזקי המתקפה של אדלסון".

בהמשך התביעה נטען כי התביעה של אדלסון חיסלה את יכולות גיוס התרומות של הארגון, ושבשנים האחרונות הוא פועל אך ורק למען השבת חובותיו והוצאותיו המשפטיות, שעומדים כיום על סך כ-800 אלף דולר. הקריירה המשפטית של סטנלי סבלה גם היא מהתביעה, כך נטען, ועל כן גם הוא ראוי לפיצוי. בנוסף, התובעים דורשים פיצוי על עצם השתקתם, כפי שהחוק בנבאדה מאפשר במקרים של תביעות SLAPP.

התובעים מכנים את התביעה שהגיש אדלסון נגדם "מעשה נקם נרקיסיסטי", ומזכירים בתביעתם שלל מקרים קודמים שבהם פעל אדלסון כדי להשתיק את מבקריו. בתביעה מוזכר כי אדלסון הוא אחד האנשים העשירים בעולם, בעל עסקי הימורים בארצות-הברית, בסינגפור ובמקאו, ובעליהם של עיתונים בישראל ובארצות-הברית. "אולם למרות עובי ארנקו", הם טוענים, "עורו של אדלסון דק". משום כך יש לו נטייה להגיש תביעות טורדניות.

"אדלסון משתמש דרך קבע במשאביו הכספיים הבלתי מוגבלים כדי לממן תביעת דיבה במטרה לסחוט התנצלויות ותיקונים", נטען בתביעה. "הוא משתמש בהליכי משפט – ובאיום בהליכי משפט – בארץ הזאת [ארצות-הברית] ובאחרות, ככלי נשק שנועד להעניש ולהרתיע את מבקריו".

בתביעה מוזכרים מקרים קודמים שבהם אילץ אדלסון אזרחים, עיתונאים וכלי תקשורת להתנצל בפניו או לשלם מחיר אישי וכלכלי גבוה בגין הביקורת שמתחו עליו. בין היתר מוזכר כיצד תבע אדלסון את עובדיו לשעבר משה חננאל וסטיבן ג'ייקובס; כיצד תבע את העיתונאי ג'ון ל' סמית בשל אזכור של אדלסון בספר שפירסם, והביא אותו לפשיטת רגל; וכיצד איים בתביעה על ערוץ 10 ואילץ את הערוץ לפרסם התנצלות חסרת תקדים, בעקבות פרסום כתבת תחקיר מאת אבנר הופשטיין (חבר הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית").

בשל כל זאת דורשים התובעים מבית-המשפט להטיל על אדלסון תשלום פיצויים בסכום שייקבע במהלך המשפט, וכן פיצויים עונשיים. טרם הוגש כתב הגנה.

מטעמו של אדלסון לא נמסרה תגובה לדברים.