ב"גלובס" מקדיש הפרשן הבכיר אלי ציפורי חלק מטורו "גילוי נאות" לכשל שעומד בבסיס שוק השידורים המסחריים בטלוויזיה – העמלות הגבוהות שגובים משרדי הפרסום הגדולים באמצעות חברות רכש המדיה שלהם (ציפורי מתמקד בפרסומאי אילן שילוח).
לקראת סיום מזכיר ציפורי כי יו"ר מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שבימים אלה מותקפת קשות בתקשורת בשל רצונה לדחות את מיזוג רשת עם ערוץ עשר, היתה מהיוזמות של דיון על כשל השוק הזה, שנערך לפני כשש שנים בוועדת הכלכלה. בין היתר מציין ציפורי כי הצעת החוק שהוגשה אז בנושא, הצעה שהוא קורא להעביר כמותה כבר בכנסת הנוכחית או לכל המאוחר בבאה, חוברה על רקע מסמך שהכין בזמנו דרור שטרום.
העובדה שציפורי מבקר את שילוח לא תפתיע את קוראיו הוותיקים, אך האזכור של שטרום בהקשר חיובי דווקא כן. הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים חטף מציפורי לאורך השנים ביקורת שהמלה "נוקבת" לא עושה לה צדק. בין היתר נטען כי הוא אחראי לשוד הפנסיה של הציבור הרחב, שהוא טהרן, צבוע ודו-פרצופי, וכשרגולטור שירת את עצמו ולא את הציבור. באחת ההזדמנויות, טור של ציפורי שהוקדש לשטרום אף לווה בקריקטורה שבה נראה האחרון דורך על אדם המתחנן על נפשו.
דרור שטרום (צילום: יונתן זינדל)
בשיחה עם "העין השביעית" לפני כשנתיים סיפר שטרום כי כממונה על ההגבלים העסקיים קיבל כמה החלטות שהזיקו לאינטרסים הכלכליים של אליעזר פישמן, עד לאחרונה בעל השליטה ב"גלובס".
"ב'גלובס', מאז ההחלטות שלי בענייני פישמן, בעניינים הנוגעים לי יש קו אחר", אמר אז שטרום ל"העין השביעית". "שיאם בטור של סגן העורך אלי ציפורי, שמעולם לא ביקש תגובה לשום פרסום שלו על דברים שעשיתי והפרסומים שלו גבלו בהאשמות 'דר שטירמריות', היסטריות, מסומאות משנאה. האיש מעולם, במשך שנים, לא פנה לבקש תגובה. הוא גם מעולם לא ביקש להתעמת איתי – דבר שהייתי מסכים לו בשמחה מעל כל במה. קטונתי מלחלק ציונים לרמת העיתונאות אבל ברור שהתנהגות חריגה כזו היא אחד משניים: פחדנות נטו או אג'נדה קבועה מראש, כי ממילא מה שנכתוב ידוע מראש".
העובדה כי הבוקר, אחרי שפישמן כבר מזמן לא בתמונה, ציפורי מציין את שטרום בהקשר חיובי ומזכיר את חוות דעתו מתחילת העשור בדבר העמלות הגבוהות של משרדי הפרסום מעוררת באופן טבעי את החשק לבדוק בארכיון העיתון מה כתב על כך בזמן אמת. האם ציפורי שיבח את שטרום? האם הסתמך על חוות דעתו בסוגיה?
ובכן, עיון בארכיון המקוון של "גלובס" מעלה כי בתחילת העשור, בתקופה שבה חברת-הכנסת דאז שמאלוב-ברקוביץ' הגישה את הצעת החוק שלה להסדרת שוק העמלות, ובהמשך יזמה את הדיון בוועדת הכלכלה, ציפורי כתב על שטרום, אפילו יותר מפעם אחת, וגם כתב על העמלות בשוק הפרסום, אך לא יחדיו. יתרה מכך, כשכתב על שוק הפרסום באותה תקופה ביקר בחריפות את שילוח ואת רמת התחרותיות הירודה בשוק, ממש כמו שהוא מבקר אותם כיום, אך כשכתב על שטרום התמקד דווקא בנושאים אחרים, תוך שהוא מותח עליו ביקורת אישית חריפה.