סקרי דעת קהל הבודקים סוגיה שנוגעת לכלל האוכלוסיה אך מתבצעים בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד מנוגדים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, כך קבע השבוע בית-הדין לאתיקה של המועצה. עם זאת, בית-הדין סייג קביעה זו באופן שמותיר פתח לכלי תקשורת להמשיך להדיר את האוכלוסיה הערבית משלל סקרי דעת קהל.

במשך שנים ארוכות נהגו כלי התקשורת המרכזיים בישראל לערוך ולפרסם סקרי אפרטהייד, סקרי דעת קהל הבוחנים סוגיות שנוגעות לכלל האוכלוסיה בישראל אך מתבססים על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד, תוך התעלמות מכחמישית מאוכלוסיית המדינה שאינה יהודית. תופעה זו גונתה פעם אחר פעם באתר "העין השביעית" ובעקבות זאת חלק מכלי התקשורת שפעלו באופן פסול, ובהם "הארץ", גלי צה"ל, "גלובס", חדשות ערוץ 10 וחדשות ערוץ 2, הבטיחו להימנע מפרסום סקרים מפלים בעתיד או למצער להקפיד בדיווח עליהם, כדי שיובן כי מדובר בסקר המייצג את עמדות הציבור היהודי בלבד. כלי תקשורת אחרים התעלמו מהביקורת והמשיכו בפרסום סקרי אפרטהייד.

בתחילת השנה שעברה יזם יו"ר ארגון העיתונאים וחבר נשיאות מועצת העיתונות יאיר טרצ'יצקי שינוי בתקנון האתיקה של המועצה, במטרה להסדיר איסור פורמלי על עריכה ופרסום של סקר מפלה בכלי התקשורת. על אף שהתיקון לתקנון האתיקה התקבל בספטמבר של השנה שעברה, היו כלי תקשורת שהמשיכו לפרסם סקרים מפלים. בעקבות זאת פנה עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר עמותת "העין השביעית", בשם עמותת הצלחה למועצת העיתונות, בתלונה נגד שישה כלי תקשורת שפרסמו סקרי דעת קהל ליהודים בלבד: ynet, "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", "בשבע", "מעריב" וה"ג'רוזלם פוסט".

עו"ד מן התייחס בתלונתו למקרים הבאים: סקר שפורסם ב"ישראל היום" לרגל יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל; סקר שפורסם ב"ישראל היום" בנוגע לגורלו של אלאור אזריה; סקר שפורסם ב"בשבע" וב"ישראל היום" על העברת שגרירות ארצות-הברית לירושלים; סקר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" על סיסמאות נפוצות באינטרנט; סקר נוסף שפורסם ב"ידיעות אחרונות" על יעדי טיסה מועדפים לחו"ל; סקר שפורסם ב-ynet על נכונות לפינוי התנחלויות; סקר שפורסם ב"ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב" על פופולריות המועמדים להחלפת נתניהו; וסקר שפורסם ב"ישראל היום" ו-nrg, גם הוא על גורלו של אלאור אזריה.

כל הסקרים הללו, טען עו"ד מן בתלונתו, בחנו סוגיות שנוגעות לכלל הציבור בישראל, אך נערכו בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, ועל כן הפרו את סעיף 14 בתקנון שאוסר אפליה. ברוב המקרים כותרות הדיווחים והדיווחים עצמם התייחסו לממצאי הסקרים כאילו הם משקפים את עמדות הציבור הישראלי כולו, ועל כן הפרו את סעיף 4 בתקנון שאוסר הטעייה.

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, בראשות עו"ד יגאל בורוכובסקי, שותף במשרד יעקב סלומון ליפשיץ, ויחד עם דורית שריד ועליזה ז'זק, דן לפני כשלושה חודשים בתלונתו של עו"ד מן. כלי התקשורת שנגדם הופנתה התלונה לא טרחו לשגר נציג לדיון, אולם "ידיעות אחרונות", ynet ו"ישראל היום" שלחו עוד קודם לכן תגובות בכתב.

ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet טענו, באמצעות עו"ד שירה בריק-חיימוביץ', כי לא הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. המקרים שיוחסו להם, הדגישו, נגעו לסקרים שביצעו גורמים מחוץ לעיתון ולאתר, וכל חלקם של כלי התקשורת היה בדיווח עליהם. עוד הדגישו כי בגוף הידיעה נמסר המידע על זהותם של הנסקרים כך שלא היתה הטעיה. ב"ישראל היום" טענו, במכתב עליו חתם העיתונאי עמרי ליבנה, כי הסקרים בעיתון נערכים בקרב פלחי אוכלוסייה שונים, בהתאם לנושא ומהות הסקר. עוד הדגישו כי בפרסומים עליהם נסבה התלונה הוזכר כי הסקרים נערכו בקרב יהודים בלבד.

אורן פרסיקו משוחח עם גואל פינטו ומאיה כהן על החלטת בית הדין לאתיקה, "כאן תרבות", 7.12.2017

בית-הדין לאתיקה דחה את טענות כלי התקשורת וקיבל את מרבית טענותיו של עו"ד מן.

ראשית לכל נקבע כי כלי התקשורת אכן הטעו את הקוראים כשדיווחו על הסקרים המפלים כאילו בוצעו בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה.

בפרסום של עיתון "בשבע" על ממצאי סקר דעת קהל כלל לא נכתב, אפילו לא פעם אחת, כי הסקר נערך בקרב יהודים בלבד, ועל כן לא היה כל קושי לבית-הדין להצהיר: "אנו מרשיעים את 'בשבע' בעבירה על סעיף 4 לתקנון בשל הפרסום המטעה ללא גילוי נאות". במקרים אחרים, הן בכותרת הדיווח והן בגוף הידיעות נכתב על עמדותיהם של "הישראלים" או "הציבור", על אף שהעמדות שעלו מהסקר משקפות את היהודים בלבד. בית-הדין קבע כי "המדובר בכותרות מטעות" והוסיף כי "מקור ההטעיה אינו נובע מהניסיון לתמצת את העיקר".

בית-הדין לאתיקה: "הצגתה בכותרת של עמדת 'הישראלים', 'תושבי ישראל' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה מדובר בעמדת מדגם ה'יהודים' – פשוט מטעה"

לפי בית-הדין לאתיקה, "הצגתה בכותרת של עמדת 'הישראלים', 'תושבי ישראל' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה מדובר בעמדת מדגם ה'יהודים' – פשוט מטעה. לא היה כל קושי לומר במפורש בכותרת כי מדובר בעמדת ה'יהודים'. לא היה כל צורך להאריך את הכותרת על מנת לדייק, מכאן, שהרושם המטעה העולה מן הכותרת – אין מקורו בניסיון לתמצת את העיקר".

בהמשך ההחלטה כותבים חברי בית-הדין: "ניסינו להעריך, כמיטב יכולתנו המוגבלת, מדוע אם כן בחרו באופן עקבי העורכים לנסח את הכותרת בדרך המעוררת רושם מטעה כאילו כלל הישראלים נדגמו ולא היהודים בלבד? הנילונים לא סיפקו לתופעה זו כל הסבר. רוצים אנו להניח לטובתם של עורכי הנילונים כי המוטיבציה להטעיה במקרה זה הייתה דווקא חיובית ומונעת מניסיון שלא לייצר רושם גזעני או רושם של אפליה: מדמים אנו עורך עיתון ערכי המנסה לחבר כותרות מדויקות – ותוצאת ניסיונו מביאהו בעל כורחו למצב בו כותרת העיתון זועקות דרך קבע 'היהודים חושבים', 'היהודים רוצים' (בין אם הדבר רלוונטי לנושא הכתבה ובין אם לאו) תוך התעלמות שיטתית מדעתו של הציבור הערבי.

"עורך ערכי כזה, אפשר שיזוע אנה ואנה בכיסאו בחוסר נחת – הרושם הכללי העולה מעיתון כזה הוא רושם של הדרה. בצר לו – והואיל ואין בידיו נתונים באשר לכלל הציבור, והוא סבור כי מדובר במידע שיש לציבור עניין בו – דרכו של העורך לצמצום 'נראות ההדרה' מחד ולפרסום המידע מאידך – היא לדחוק את המידע אודות ההדרה מכותרת הכתבה לשוליה, כך משדרת הכותרת ממלכתיות ('הישראלים', 'הציבור') ואילו בשולי הכתבה, משל מצוות אנשים מלומדה, נכתב גילוי נאות אודות העובדות כהווייתן מבלי שהדבר דוקר את העין".

על אף הבנה זו למניעים האפשריים של עורכי כלי התקשורת, בית-דין מבהיר: "בין אם זו הייתה תכלית הכותרות המטעות ובין אם לאו – הרי שאין לכותרות מטעות מקום". לפיכך הורשעו "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ואתר ynet בעבירה על סעיפי התקנון שאוסרים הטעיות.

בהמשך ההחלטה פונה בית-הדין לסוגייה שבלב התלונה – עצם קיומם של סקרים ליהודים בלבד. במקרה זה מבהיר בית-הדין כי יש מקרים שבהם סקרים כאלה לגיטמייים ואינם מפרים את תקנון האתיקה.

בית-הדין לאתיקה: "כל עוד קיימת הצדקה עניינית לפרסום סקר הכולל את דעתם של היהודים בלבד – אין למנוע את העיתון מפרסומו"

"בציבוריות הישראלית קיימים נושאים בהם ניטשת מחלוקת קשה בין הציבור הערבי והציבור היהודי (ובין חלקי הציבור היהודי ובין עצמו)", נכתב בהחלטת בית-הדין. "עמדתם של חלקים מהציבור רלוונטית ומעניינת – כל עוד רלוונטי הדבר לנושא הכתבה. כך לדוגמה, חשוב להבין מה עמדתם של תושבי תל-אביב בקשר עם סגירת עסקים בשבת בעיר תל-אביב (וסקרים בהקשר זה הוצגו לאחרונה לבית המשפט העליון – ואיש לא טען כי תושבי 'רמת גן הופלו לרעה עקב כך'). בכתבה המבקשת להבין לעומקם את נושא ההטרדות המיניות – מדגם העוסק בתחושותיהן של נשים בלבד לגיטימי. בכתבה העוסקת בניסיון לרדת במשקל – סקר הכולל את דעתם של אנשים הסובלים מעודף משקל בלבד – מתבקשת, וכד'. בדומה בסוגיית צבא, ביטחון, הסדרי שלום ועוד – קיים עניין ציבורי לדעת מהי עמדתו של הציבור היהודי (ובדומה קיים עניין ציבורי לדעת מהי עמדתו של הציבור הערבי – בנפרד מדעת כלל הישראלים). להבדיל, באשר ליעד התיירות המועדף, טעמים צרכניים ושאלות ציבוריות כלליות – אין בדרך כלל הצדקה עניינית לדגימת הציבור היהודי בלבד. אם כך, כל עוד קיימת הצדקה עניינית לפרסום סקר הכולל את דעתם של היהודים בלבד – אין למנוע את העיתון מפרסומו".

לפיכך מצא בית-הדין כי לא היה כל פסול בהחלטת ynet לדווח על סקר שבחן את עמדות הציבור היהודי בלבד לגבי פינוי התנחלויות ותמיכה בפתרון שתי המדינות. "עמדתו של רוב הציבור הערבי בהקשר זה ידועה", נכתב בהחלטת בית-הדין, "ובבחירת העיתון לדווח על עמדות הציבור היהודי – אין משום הדרה של הציבור הערבי". כך, נכתב עוד, גם במקרה של סקר שביצע "ישראל היום" על סוגיית החנינה לחייל אלאור אזריה "קיים עניין ציבורי בהבנת עמדת הציבור היהודי בהקשר זה במובחן מעמדת הציבור הערבי. המדובר בנושא פוליטי, כאשר רובם המכריע של הערבים מזוהים פוליטית באופן המאפשר להעריך את עמדתם בסוגיה זו – וממילא אין לומר כי הניסיון להבין את עמדת הציבור היהודי – מהווה כשלעצמו אפליה או הדרה של הציבור הערבי".

אמנם, מיד בהמשך ההחלטה נכתב כי "ניתן לטעון כי האבחנה הנהוגה בציבוריות הישראלית גם בנושאים אלו, והניסיון לגבש 'רוב יהודי' להכרעות דרמטיות – הוא כשלעצמו אינו ראוי – הרי כולנו ישראלים, וכולנו חולקים שותפות גורל ומושפעים מתוצאות מעשינו", אולם בית-הדין דוחה זאת ומבהיר: "עמדה ערכית זו, אינה משקפת את הציבוריות הישראלית העכשווית. חלק גדול מספיק מהציבור מעוניין לדעת מה עמדת הציבור היהודי. כפי שהדגיש ידיעות אחרונות בטיעוניו בהקשר אחר והדברים מקובלים עלינו – תפקידו של עיתון לשקף מציאות ולא ליצור אותה. אפילו יש הסבורים כי ראויה העמדה האמורה כחזון (יש שיגידו חזון אחרית הימים), הרי ש'לא בשמיים היא' (תלמוד בבלי, בבא מציעא, נט, ב) וכל עוד אין זה המצב בישראל – מחויב העיתון לדווח מה שיש בו עניין לציבור, ולא מה שמאן דהוא חושב שראוי שיהיה בו עניין לציבור. גם לכלל זה גבולות ידועים [...] אולם איננו חושבים שפרסום סקרים של הציבור היהודי בהקשרים בו חלקים נרחבים בציבור חושבים כי הדבר רלוונטי – נופל לגדר החריג ולא הכלל. הכרעה אחרת, הייתה מביאה אותנו להפוך את העיתונים והעיתונאים לקומיסרים לענייני 'דעות נכונות' או 'ראויות' - תוך סתירה בוטה לחופש הביטוי והדעה, ותוך העדפת ערכיהם על פני ערכיו של חלק נכבד מהציבור".

עם זאת, בית-הדין לאתיקה מבהיר כי במקרים שבהם אין הצדקה עניינית, כביכול, להפרדה בין יהודים לערבים, אסור לפרסם סקר שנערך בקרב יהודים בלבד.

בית-הדין לאתיקה: "העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות"

"העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות", נכתב בהחלטת בית-הדין. קביעת הנורמה האתית, אינה יכולה להיות מנותקת מעולם הערכים המקובל במדינת ישראל, אלא שדווקא בהקשר זה נראה כי קיימת הסכמה ערכית רחבה שעלינו לשאוף לחברה המכבדת את זכויות המיעוטים, כי דעתם של המיעוטים חשובה וכי יש להם תפקיד חשוב בבניין המדינה והחברה. [...] אם לא נאפשר אפילו בתחומים אזרחיים 'רגילים' פתחון פה לבני המיעוט הערבי – האם אין בכך משום הדרה מהמרחב הציבורי? האם בן המיעוט הערבי יכול שלא להרגיש כאילו דעתו אינה מעניינת כלל – אם גם במקרים של יעד תיירות מועדף, סיסמאות מחשב, חקירות שחיתות – אין שואלים את דעתו? לדעתנו, הרגל ציבורי כזה לא יכול להתפרש אלא כהדרה שיטתית של דעתו של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי".

לפיכך הורשעו "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", אתר ynet, "בשבע", "מעריב" וה"ג'רוזלם פוסט" בהפרת סעיף 14 בתקנון האתיקה, האוסר אפליה. בית הדין הורה להם לפרסם את הפרסום הבא:

בהחלטתו מיום 3.12.17, קבע בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל כי העיתונים ישראל היום, ידיעות אחרונות והאתר Ynet פרסמו כותרות מטעות המדווחות על סקרים המשקפים את דעתם של ה'ישראלים' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה הסקרים דגמו את הציבור היהודי בלבד. העיתון 'בשבע' פרסם סקר שסקר את הציבור היהודי בלבד, ללא כל גילוי נאות בהקשר זה (בכותרת או בכתבה).

בית הדין קבע כי אין לפרסם דרך קבע סקרים המדווחים על דעתו של הציבור היהודי בלבד – אלא אם יש לכך הצדקה עניינית. פרסום סקרים שאינם כוללים את הציבור הערבי, מהווה הדרה של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי והעיתונאי, ועבירה אתית על תקנון מועצת העיתונות".

היה וכלי התקשורת המורשעים לא יפרסמו הודעה זו, מורה בית-הדין לאתיקה ליתר כלי התקשורת החברים במועצת העיתונות לפרסמה.

תגובות

מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. בכל הסקרים ש'ידיעות אחרונות' יוזם, מזמין ומפרסם הוא מקפיד על מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית והיהודית ועל כך הוא אף מקבל ציון לשבח בהחלטת בית הדין של המועצה. למרות הציון לשבח הזה, העובדה שבית הדין הכניס לאותו סל את 'ידיעות אחרונות' (שרק דיווח על כמה סקרים שגופים אחרים עשו) יחד עם אמצעי תקשורת שיזמו, הזמינו ופרסמו סקרים ליהודים בלבד, מוכיחה כי לא נעשה דיון רציני בסוגיה. כמו כן, יש להרים גבה על כך שעמותת 'הצלחה' בחרה להגיש את התלונה רק נגד גופי תקשורת מסויימים בעוד ש'עיתונים מקורבים', כמו 'דה מרקר' למשל, שמפרסם 'סקרי אפרטהייד ליהודים בלבד' (העין השביעית, 21.11.2016) לא נכללו בתלונה".

מאתר ynet נמסר בתגובה: "טעה בית הדין לאתיקה בכך שלא החריג את הכתבה שנתפרסמה ב-ynet משאר המקרים שבהם דן, שהרי הסקר שעליו ynet דיווח ביקש במכוון לבדוק רק את עמדות הציבור היהודי, לגבי פינוי התנחלויות ופתרון שתי מדינות לשני עמים. מדובר בסוגיות בטחון והסדרי שלום, שבאשר עליהן בית הדין לאתיקה עצמו אומר כי קיים עניין לדעת מה עמדת הציבור היהודי בנפרד מכלל הציבור הישראלי. לכן ברור שראוי היה לקיים כך את הסקר, ושהיה עניין ציבורי בתוצאותיו. מה גם ש-ynet ציין מפורשות שהסקר נערך בקרב יהודים בלבד. ואשר על כן מתבקש היה שבית הדין לאתיקה יוציא את הכתבה הנדונה מהחלטתו הגורפת ומן הדיון בשאר הכתבות שבהן דן".

יו"ר קבוצת בשבע דודו סעדה מסר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב התביעה, וכבר מבקשים תגובה על פסק דין. כיצד נגיב על פסק דין שניתן שלא בפנינו? על נושא חשוב ומורכב שראוי להתייחסות כבדת משקל אך בית הדין לא טרח לוודא אם נשלח כתב תביעה... שלא הגיע אלינו מעולם".

עו"ד מן מסר בתגובה: "התלונה האמורה היא המשך טבעי של תיקון סעיף 14 לתקנון האתיקה העיתונאית. לאחר תקופת הסתגלות של כמה חודשים החלטנו להגיש את התלונה שהתבססה בעיקרה על דיווחים באתר 'העין השביעית' משום שלא ראינו שינויים בדפוסי הפעולה של כלי התקשורת בהקשר הזה של הדרה. מלבד נושא ההדרה היה חשוב להדגיש את סוגיית הגילוי הנאות והדיוק בכותרות כדי שלא ייווצרו מצגים מטעים שלא תואמים את הממצאים שעלו מהסקר. אנחנו מברכים על האמירה הנורמטיבית החשובה שעולה מפסיקת בית הדין ומקווים שמעתה יפנימו כלי תקשורת את הצורך בהקפדה על הכללים החדשים והישנים גם יחד".

אשר לטענת "ידיעות אחרונות" בדבר התעלמות מהדיווח ב"דה מרקר" הוסיף עו"ד מן כי בעמותת הצלחה העניקו לכלי התקשורת תקופת הסתגלות של כמה חודשים לאחר שינוי תקנון האתיקה, והגישו את התלונה על מקרים שפורסמו החל מינואר 2017.

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 382KB)