מדינת ישראל ממשיכה למנוע מעיתונאים ישראלים להיכנס לרצועת עזה. לא מדובר בנוהג חדש, אולם אחת לכמה זמן ראוי להזכירו, שכן החסימה המוחלטת של כתבים ישראלים מכניסה לעזה מצמצמת עוד יותר את המידע המועט ממילא שמגיע לישראלים מהרצועה.
לאחרונה נתקל העיתונאי ודיע עואודה בסירוב להיכנס לרצועה. עואודה, פרשן לענייני החברה הערבית והמזרח התיכון, הופיע בעבר ופירסם מפרי עטו בשלל כלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים. כיום הוא כותב לעיתון הלונדוני "אלקודס אלערבי".
עואודה מספר שבשנים האחרונות הגיש כמה פעמים בקשה להיכנס לעזה, אך סורב. לדבריו, מתוקף היותו פרשן לענייני המזרח-התיכון הוא חייב להיות נוכח בזירות הרלבנטיות וללמוד את השטח באופן בלתי אמצעי. לאורך השנים, מספר עואודה, כשהוא או עמיתיו פנו למתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), האחראי על מתן אישורי הכניסה לעזה, הם קיבלו באופן מיידי תשובות שליליות.
אולם לפני כחודשיים, אחרי שהגיש בקשה נוספת להיכנס לעזה, ביקשו ממנו במתפ"ש למלא טופס ולספק אישור ממערכת העיתון כי הוא לוקח אחריות על חייו במקרה שיותקף ברצועה. עואודה, בעל תעודת לע"מ זה שנים רבות, דאג לטפסים והאישורים הדרושים והמתין. אחרי שבועות ארוכים קיבל את אותה התשובה שהיה מקבל בעבר באופן מיידי – בקשתו סורבה משיקולים בטחוניים.
עואודה: "אני לא יכול לסקר את החברה הפלסטינית בלי לדעת מה באמת קורה שם. גם משום שהתקשורת הישראלית מתבססת על המקורות, בוא נגיד, לא הכי מועדפים כדי לדווח על מה שקורה שם. אני חושב שזה אינטרס פלסטיני וגם ישראלי"
"בשל המציאות הבטחונית המורכבת השוררת כיום ברצועת עזה, יציאתם של ישראלים לשטח הרצועה טומנת בחובה סיכונים ברורים, הן לשלומם של הישראלים היוצאים והן בהיבט הסיכונים הנשקפים לבטחון מדינת ישראל כתוצאה משהותם ברצועה", נמסר לו מהמתפ"ש. "משכך, הוחלט על-ידי הרשויות הישראליות כי כניסת תושבים ישראלים לעזה אינה מותרת אלא במקרים הומניטריים חריגים בלבד ובהתאם לקריטריונים ממוקדים שנבחנו בקפידה. בקשתך להיתר כניסה לרצועת עזה אינה תואמת קריטריונים אלו, ועל כן הרינו לעדכנך כי אינה מאושרת".
"אני לא יכול לסקר את החברה הפלסטינית בלי לדעת מה באמת קורה שם", קובל עואודה בשיחה עם "העין השביעית", "גם משום שהתקשורת הישראלית מתבססת על המקורות, בוא נגיד, לא הכי מועדפים כדי לדווח על מה שקורה שם. אני חושב שזה אינטרס פלסטיני וגם ישראלי. אני משוכנע בעמקי נשמתי שיש אינטרס ישראלי מובהק שגם לישראלים ערבים וגם ליהודים יתאפשר להיכנס לעזה ולהביא את תמונת המצב משם.
"לדעתי, היום האינטרס הישראלי אפילו גדול יותר מאשר בעבר, כי המצב ברצועה נפיץ הרבה יותר מאשר בשנים קודמות, בהסתמך על מה שאני שומע וקורא. בנוסף, ההצהרה האחרונה של חמאס לגבי מדיניות הארגון מחייבת לבדוק מה קורה שם ולמה, מה אומרים האנשים בשטח ואיך הם מתייחסים לסכסוך, מה קורה בזירה הפנים-פלסטינית".
עואודה מוסיף כי אינו מבין מדוע הוחלט למנוע ממנו גישה לרצועה שעה שהיה נכון לקחת את האחריות על בטחונו האישי, ומעריך כי ממילא איש לא היה מנסה לפגוע בו. בפעם האחרונה שביקר ברצועה, במאי 2006, התקבל אצל אסמאעיל הנייה ואף הוזמן לסעוד איתו ארוחת צהריים ("פחות מארוחה עסקית", מגדיר העיתונאי את האוכל שקיבל). באותה שנה, הוא מוסיף, ביקר גם בדמשק, בביתו של חאלד משעל, וגם שם התקבל בכבוד והוזמן לארוחה ("מלכותית וחגיגית, בוודאי לעומת ארוחת העניים של הנייה", הוא אומר). שני מנהיגי החמאס, מדגיש עואודה, ידעו היטב מי הוא ואיזו תעודת זהות הוא נושא, ובכל זאת קיבל מהם יחס ראוי.
ודיע עואודה עם אסמאעיל הנייה, מאי 2006 (צילום: באדיבות ודיע עואודה)
לדבריו, ממנו ומעיתונאים אחרים נמנעת הגישה, בעוד שמכריו, רופאים ופסיכולוגים, מקבלים אישור להיכנס תדיר לרצועה. "אני לא בטוח שלהחלטה הזו אין גם חשבונות פוליטיים זרים", הוא אומר. "אני לא יודע אם בישראל היום יש ממשלה שמעוניינת להשמיע את הקולות של העזתים ברחוב, שיגידו אולי משהו שונה ממה שהישראלים שומעים ממשעל וחבריו".
מדוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בשל המציאות הבטחונית המורכבת השוררת כיום ברצועת עזה, יציאתם של ישראלים לשטח הרצועה טומנת בחובה סיכונים ברורים, הן לשלומם של הישראלים הנכנסים לעזה והן בהיבט הסיכונים הנשקפים לביטחון מדינת ישראל כתוצאה משהותם ברצועה.
משכך, כניסת תושבים ישראלים לעזה אינה מותרת אלא במקרים הומניטריים חריגים בלבד ובכפוף לקריטריונים שהוגדרו על-ידי הרשויות המוסמכות בהתאם לדירקטיבת הדרג המדיני.
"כניסת רופאים לרצועת עזה מתואמת מספר פעמים בשנה, באופן פרטני, במטרה לסייע למערכת הבריאות ברצועה ולספק לתושבים טיפול רפואי הולם. באשר לבקשה המתוארת בפנייתכם, הנ"ל סורבה משום אי-עמידה בקריטריונים ולאחר שנבחנה על-ידי כלל הגורמים המוסמכים".