הרכש החדש של בז"ן (בתי-זיקוק לנפט) מביא תוצאות: מארק שון, דובר החברה, החל את עבודתו לפני כחודש וחצי בלבד, ומנהליו כבר יכולים לזקוף לזכותו לפחות הצלחה אחת: לכבוד חג הפסח סיקרה התקשורת את המפעל המזהם במדינה כאטרקציה לחג.

בזמן שהמשרד להגנת הסביבה ממליץ להעמיד לדין שורה של עובדים ומנהלים, בהם מנכ"ל בית-הזיקוק אבנר מימון – ברדיו חיפה בוחרים דווקא לעשות כבוד למפעל. תוכניתם של אלי לוי (חדשות 10) ויוסי מזרחי (חדשות 2) שודרה היישר ממרכז המבקרים. "נרגע בלבניות עם רדיו חיפה", כתב הדובר שון בדף הפייסבוק שלו בבוקר אותו יום.

אכן, מרגיע לדעת שתחנת הרדיו המקומית מפרגנת, למרות המחדלים והתאונות שהתרחשו בשנה האחרונה בבתי-הזיקוק, וכמובן הזיהום הבלתי פוסק. כלומר, מרגיע אם אתה הדובר. כיף גדול לדובר שמי שמפרגן הוא העיתונאי אלי לוי, אחד הכתבים שמתחו בעבר לא פעם ביקורת על ההתנהלות הבעייתית של בז"ן, ומי שתמונת הפרופיל בדף הפייסבוק שלו מראה אותו משדר כשמאחוריו עננה שחורה ומאיימת של שריפת ענק במפעל – אותה שריפה שבגללה הוגשו ההמלצות להעמיד לדין את בכירי המפעל.

אבל לוי לא הסתפק בכך שהקדיש את תוכנית הרדיו שלו לקמפיין הפסח של בז"ן, ולקראת היום הראשון של חול המועד הכין כתבה אוהדת נוספת, ששודרה ב"5 עם רפי רשף" בערוץ 10 (ופורסמה מיד בדף הפייסבוק של בז"ן). לוי, שמונה לאחרונה לתפקיד כתב הסביבה של חדשות 10, זכה בעבר בפרס ע"ש העיתונאי מארק ביאנו ז"ל, בפרס מגיש תוכנית האקטואליה הטובה לשנת 2016 בכנס אילת לעיתונות, והשבוע פורסם שיוענק לו אות "מגן הצדק החברתי" של עמותת יד עזר לחבר. אבל על הכתבה הזו הוא לא יזכה בפרס.

צדק פואטי הביא לכך שהכתבה נפתחה עם הכיתוב "פייק ניוז" מכתבה קודמת, ומיד הוחלפה בכיתוב "בתוך בתי-הזיקוק". ואכן, הרבה מאוד פייק ניוז יש בתוך בתי-הזיקוק, אבל לפי לוי וערוץ 10, כל תושב במדינה יכול לבוא לבקר ולקבל מידע אמין ומשובח וגם בחינם בבז"ן. כבר בפתח הכתבה מאשר לוי את דברי המגיש באולפן, שלפיהם "זו הפעם הראשונה שפותחים את מתקני הנפט לציבור". נכון שצריך עילה לשידור כתבת יחסי-ציבור לחברה מסחרית, אבל מה לעשות שמרכז המבקרים של בז"ן פועל כבר זמן רב. בפסח הזה פשוט הציעו כניסה חינם (כפי שהודגש בכתבה שוב ושוב).

בניסיון לאזן את מתקפת היח"צ הצפויה, שואל המגיש באולפן את לוי: "מה הרעיון? לשנות את התדמית הבעייתית שנדבקה לחברה בשנה האחרונה?". לוי היה יכול לנצל את ההרמה להנחתה כדי להזכיר את שלל הבעיות האקטואליות הקשורות לבז"ן, הממצאים האחרונים בקשר לזיהום המסרטן, התאונות החמורות, השריפה הגדולה שאירעה רק לאחרונה. במקום זאת פוצח לוי במונולוג הבא:

"נכון, אמרת שזה בחינם, ודיברת על התדמית, אז המקום הזה, השקיעו בו עשרות מליוני שקלים, צריך לומר, יותר מ-30 מליון שקל, אני גם צילמתי פה במהלך העבודות, ובמהלך הבנייה של המקום הזה, דיברת על התדמית? אז נכון קבוצת בז"ן משקיעה הרבה מאוד בשיפור התדמית, אנחנו מדברים על שנה מאוד קשה מבחינת החדשות ומבחינת הסיקור של מפרץ חיפה בכלל, מכל האמוניה מצד אחד, זיהום האוויר מהצד השני, והאנשים שכאן באמת שומעים בגוף ראשון, מהאנשים שעובדים כאן באמת ביומיום, מסביב לשעון, אנשים שמנהלים את החברה הזאת, הם שומעים מהם איך המקום הזה מתנהל וכמה כסף משקיעים, כמה משאבים משקיעים בזיהום האוויר, ואריק, בוא ברשותך נשמע חלק מהאנשים, אדוני – שלום...". לוי מעביר את המיקרופון לאדם שנמצא שם עם נכדיו, מבקר אקראי שבמקרה מתנוסס על חולצתו סמל של בז"ן. הלה מסכם בפשטות: "אני מכיר את המקום. תודה רבה וכל הכבוד לבתי-הזיקוק".

לוי מחזיר את השידור לאולפן עם עוד המלצה חמה: "באמת חוויה מיוחדת, כמו שאמרת – בחינם". כאילו מדובר בשדה אביבי פורח של פרגים וחרציות שמומלץ להגיע עד אליו בחג האביב. אבל בז"ן זה לא בחינם. המחיר של בז"ן הוא בריאות וחיי אדם. קודם כל של העובדים של בז"ן, אבל הם מקבלים שכר ובוחרים לעבוד במקום. התושבים שמסביב – רובם ככולם נולדו למציאות הזו של חיים לצד שלל הסיכונים שמעמיד בפניהם המפעל, והם לא מקבלים שכר – רק ביקור בחינם פעם בשנה.

כל משפט שאמר לוי בכתבה ראוי לביקורת, אבל אלו לא רק המלים – גם ניגון הדיבור, הפאתוס, יוצר רושם שבחיפה קורה משהו ממש טוב, ממש עכשיו. ובכל זאת, גם המלים חשובות – למשל, "כמה משאבים משקיעים בזיהום האוויר". לוי התכוון כמובן להשקעה של בז"ן באיכות האוויר, לא בזיהומו, אבל מעניין היה לדעת כמה באמת משקיעה בז"ן בזיהום האוויר וכמה היא משקיעה בניסיון להפחית את אותו זיהום. המנטרה בדבר "ההשקעות האדירות של בז"ן בהפחתת הזיהום" משוגרת לאוויר שוב ושוב על-ידי דוברי המפעל, במישרין או באמצעות התקשורת, כדי לתת את התחושה כאילו בכך שילמה החברה את חובותיה לציבור בשל זיהומי העבר, ואילו כעת היא מפיצה רק ורדים ושושנים.

עיתונאי, במקום לצטט את המנטרה הזו, היה צריך לשאול כמה באמת משקיעה בז"ן "בזיהום האוויר", כמה ראוי שתשקיע (אולי היה צריך להשקיע פי חמישה?), מה בכל זאת מצב הזיהום הנוכחי ומהו בדיוק הנזק הנגרם לתושבים החיים בסביבות המפעל. אני יכולה לומר בוודאות שבבז"ן לא עומדים בכל התנאים שנדרשו מהם לניטור בארובות, מבצעים בכל שנה עבירות רבות על החוק שעליהן המשרד להגנת הסביבה מדווח, ושהמפעל מוסר לא פעם מידע מגמתי לציבור כדי להסתיר ככל הניתן את גודל המחדלים.

חלק גדול מאותם מחדלים הם מחדלי בטיחות חמורים שפוגעים בעובדים, ורובם ככולם אינם מתפרסמים. כך למשל ב-22 לפברואר השנה הובא לחדר הלם ברמב"ם עובד בז"ן בן 30 שנפגע כנראה בתאונת עבודה – ניתז עליו חומר שפרץ מצינור וגרם לצריבות בפניו וכאבים בידיים. מאוחר יותר נמסר שהאיש התעוור. ב-18 באוגוסט 2016 פרצה שריפה במפעל, ובמהלכה נפגעו לפחות שלושה עובדים שנשלחו לבית-החולים. האירוע כלל לא דווח בתקשורת.

השירות היחצני של חדשות 10 לבז"ן לא התקבל טוב גם ברשתות החברתיות. "תדמית, תדמית, תדמית", כתב איש החינוך ארנון הראל, "לפני מספר שנים ביקרתי במרכז המבקרים של בז"ן עם כיתת תלמידים וקיבלנו הסבר מפורט [...] הוזכרו מספר אחוזים של גזי פליטה, שהמדריכה הגדירה כ'גזים בתהליך'. לשאלתי אילו גזים אלה, שנפלטים בתהליך – לא היתה כמובן תשובה. יוזכר שמעל 800 אלף תושבים חיים מסביב לבתי-הזיקוק וסובלים מהפליטות של אותם 'גזים בתהליך'. וגם יוזכר שבז"ן נמצאת בתהליך של בקשת אישור להרחבת המפעלים, ולכל מי שחושב שהמדובר בצורך חיוני הקשור בעצמאות האנרגטית של ישראל – נזכיר שבכל שנה מפעלי הזיקוק מייצאים לחו"ל מעל 40% מתפוקת הזיקוק השנתית הכוללת שלהם, כלומר שהמדובר ברווח כספי לבעלים מול בריאות התושבים".

מיכל ירון, עיתונאית חיפאית, סיכמה: "ביזיון שאנחנו כחיפאים מאפשרים לבז"ן מצד אחד לסרטן אותנו ואת הילדים שלנו, ומצד שני ליצור מצג שווא שמדובר בסך הכל בתעשייה לא מזיקה, לכאורה".

שאלתי את לוי מה תגובתו לביקורות שספג. זה מה שהיה לו להגיד: "דין וחשבון מקצועי אני נותן רק למנכ"ל חדשות 10, גולן יוכפז. תמשיכי לכתוב חצאי אמיתות, תמשיכי לא לדייק, אשקול את צעדי המשפטיים בהתאם לפרסום הכתבה".