עוד לפני שהמציאו את המונח פייק ניוז היו הפרסומות שמציגות רק חלק מהאמת או מדגישות את הצדדים הטובים או היפים ומסתירות את מה שפחות, עם סיסמאות ומספרים שלא פעם מעוותים את המציאות. את כל התורה הזאת גייסה לאחרונה קבוצת בז"ן – או כפי שהיא קוראת לעצמה עכשיו, "בזן החדשה" – כשיצאה בקמפיין תקשורתי נרחב תחת הסיסמה "יש שמועות באוויר ויש עובדות בשטח".

עיקר הקמפיין נסוב סביב שלוש עובדות לכאורה: בז"ן השקיעה מעל מיליארד שקל בהפחתת זיהום, בז"ן הפחיתה כ-90% מהזיהום, ובז"ן מפעילה בית-זיקוק עם חותם סביבתי נמוך (תודו שזה ביטוי מתייפייף) בהשוואה לבתי-זיקוק באירופה.

שלא תתבלבלו, הקמפיין לא עלה לאוויר כי קבוצת בז"ן צריכה למכור לנו את המוצרים שלה, אשר אנחנו ממילא רוכשים, אלא כי בז"ן עומדת כבר שנים ארוכות, וביתר שאת בשנה האחרונה, במרכז הדיון הציבורי בישראל – בעיקר בהקשרים שליליים – כשכעת עומדת על הפרק האפשרות לסגור כליל את המפעלים המזהמים.

עיקר הדיון הציבורי בבז"ן עוסק בזיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים ובפגיעה בבריאות הציבור, וכנגדם הצורך הלאומי בתוצרים של בז"ן. לאחרונה הדיון הזה התעצם, בעקבות פרסום דו"ח של חברת מקינזי שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה. לפי הדו"ח, ניתן יהיה לסגור את בתי-הזיקוק כבר בשנת 2025. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל הציגה תוכנית מהפכנית לפינוי התעשייה במפרץ חיפה והקמת יחידות דיור ומתחמי מסחר במקום.

פרסומת לא יכולה להציג נושא במלוא מורכבותו, ואתם יודעים מה – היא אפילו לא חייבת. אבל אסור לה להטעות. אז בואו נדבר רגע על עובדות

שאלות רבות עדיין נשארו פתוחות, כגון מקור המימון והעלות של טיהור הקרקע, והאם ניתן באמת לבנות באזור יחידות דיור – אך הדיון האם לסגור או לא לסגור את בז"ן לא שכך, אלא להפך. הוא התגבר עוד יותר סביב הבחירות לרשויות המקומיות בחיפה ובסביבתה והבחירות לכנסת.

הסוגיה הזו מורכבת. בראש ובראשונה כי בז"ן מייצרת מגוון מוצרים שכולנו משתמשים בהם באופן יומיומי, מדלקים וגז בישול ועד חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק ולתעשיות נוספות. היא גם מעסיקה עובדים רבים, במישרין ובמעגלים עקיפים, משלמת מסים למדינה וכיוצא בזה. יחד עם זאת, בז"ן מייצאת רבים מהתזקיקים שהיא מייצרת, וזאת בזמן שבעתיד הקרוב צפוי משק האנרגיה (ייצור החשמל ומגזר התחבורה) להיות מבוסס על גז טבעי. אז האם יש צורך לזקק כאן נפט, או שניתן לייבא תזקיקים ולהסתפק בבית-זיקוק אחד באשדוד?

על כל אלה ישנה כמובן העובדה שלפיה בז"ן, על מפעליה השונים, מדורגת במשך שנים בצמרת המפעלים עם ההשפעה הסביבתית השלילית הגדולה בישראל, לפי הדירוג של המשרד להגנת הסביבה. אמנם יש לי השגות על כך שהמדד מתייחס לפליטות אבסולוטיות, שאותן מפעלים גדולים כמו אלו של בז"ן בהכרח פולטים יותר, גם אם הם לא חורגים מהתקנים או עוברים על החוק.

אבל במדד של המשרד יש גם ניקוד שלילי על אי-עמידה בדרישות החוק. גם בסעיף זה בז"ן "מככבת": מהחריגות מחוק אוויר נקי בפליטות לאוויר של בנזן, חומר מסרטן ודאי; דרך השימועים הרבים ועד לצו מינהלי מתוקף סעיף 45 בחוק אוויר נקי שהמשרד הוציא נגד החברה. לכל אלה נוספו רק לאחרונה חשדות לדליפת בנזן וטולואן במשך תקופה ממושכת ממפעל גדיב של בז"ן למימי נמל חיפה.

לא חשוב כמה מיליונים או מיליארדים השקיעה בז"ן בהפחתת הפליטות. בז"ן צריכה להשקיע כמה שצריך כדי לצמצם את הפגיעה בציבור וכדי לעמוד בדרישות החוק. ואם יקר להם, שלא ייצרו כאן!

פרסומת לא יכולה להציג נושא במלוא מורכבותו, ואתם יודעים מה – היא אפילו לא חייבת. אבל אסור לה להטעות. אז בואו נדבר רגע על עובדות. בז"ן משקיעה כסף כדי לנסות להפחית את הזיהום ("פליטות") במגוון מישורים ופעולות, וההשקעה גם נושאת פרי. המספרים המדויקים של ההשקעות לא חשובים – "כמיליארד" כפי שמכריזה בז"ן בשלטי החוצות ובקמפיין בטלוויזיה, או אפילו "מיליארדי שקלים", כפי שמכריז הקריין בתשדירים ברדיו (פער שלא תורם לרמת האמינות של הנתונים). המספרים לא חשובים משום שבז"ן צריכה להשקיע כמה שצריך כדי להפחית את הפליטות ולצמצם את הפגיעה בציבור וכדי לעמוד בדרישות החוק. ואם יקר להם, שלא ייצרו כאן!

לגבי הטיעון שבז"ן מפעילה את אחד מבתי-הזיקוק הנקיים באירופה, חשוב לבחון מי ערך את ההשוואה, למי השוו וכיצד. בתגובה הרשמית של בז"ן נטען שהם מסתמכים על מחקר של האיחוד האירופי שמבסס את הדירוג, אבל לא המציאו אותו. כמו כן, לטענתם, בעבודה שהשוותה בין הפליטות לאוויר מבז"ן ומ-25 בתי-זיקוק באירופה נמצא כי "בז"ן נמצאת במקומות הראשונים והבולטים לטובה", אך גם כאן ה"מחקר", שכנראה בוצע עבור בז"ן ובמימון בז"ן, לא הומצא ולא ברור כיצד נערך ומה בדק. לכן קשה להתייחס אליו מבלי להיות ספקניים.

הפחתה של 90% בזיהום? לא ממש

אולם הנתון הקריטי מכולם בקמפיין של בז"ן הוא ההכרזה על "כ-90% הפחתה בפליטות". המספר הזה מעלה הרבה שאלות. למשל, 90% של מה, כלומר באיזה מזהם או מזהמים מדובר? הרי המפעלים פולטים שלל מזהמים מסוכנים. 90% ממה, דהיינו מה ערך הייחוס? ולאורך כמה שנים היתה ההפחתה? ומי מדד? ואיך נמדד? ובכלל, למה "כ-90%"? האם אי-אפשר למדוד את ההפחתה במדויק? וכל זה עוד לפני שדיברנו על איכות ולא על כמות.

מהתגובה הרשמית של בז"ן (המצורפת במלואה בהמשך), מתברר שהנתונים מתייחסים להפחתה משנת 2009 עד שנת 2018, וביחס לארבעה מזהמי אוויר עיקריים: תרכובות חנקן (NOX), תרכובות גופרית (SOX), חלקיקים (PM) ותרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן (nmVOC). כמו כן, לפי בז"ן, ההצהרות בפרסומת מבוססות על "גורמים מקצועיים ואובייקטיביים" ו"על מחקרים ונתונים של האיחוד האירופי", למרות שמדובר בנתוני הפליטות שבז"ן עצמה מדווחת למרשם הפליטות הלאומי!

קבוצת בז"ן לא נמצאת מעל לחוק, וזיהום אוויר או פליטות שפכים הם לא משחק במספרים – אלא בחיים

יתרה מכך, בחישוב פשוט של אחוז הפחתת הפליטות של ארבעת המזהמים בין 2009 ל-2018 מתקבלת הפחתה של 80% בלבד. למעשה, רק לגבי תחמוצות גופרית יש הפחתה של כ-90%, ואילו עבור תרכובות אורגניות נדיפות, שהן מסוכנות הרבה יותר, ההפחתה עומדת רק על 78%.

רגע, הפחתה בפליטות? בדו"ח מרשם הפליטות לשנת 2017, שמפרסם המשרד להגנת הסביבה, מצוין כי "בבתי-הזיקוק של בז"ן חלה עלייה של 21% (46 טונות) בפליטת חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן. כמו כן חלה עלייה של 18% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים". נתון זה לא משתקף בנתונים שהוצגו בתגובת בז"ן (שטרם ענתה לסדרת שאלות המשך שנשלחו אליה).

החיים המודרניים מזמנים לנו לא מעט מורכבויות, וסוגיות שלא תמיד יש עליהן תשובה אחת מוסכמת או אפילו נכונה. לכן, אפשר ואפילו צריך לקיים דיון אמיתי לגבי גורל קבוצת בז"ן, לרבות החלופות השונות והמחיר הכלכלי, החברתי והסביבתי שלהן. אבל על דבר אחד אין עוררין: קבוצת בז"ן לא נמצאת מעל לחוק, וזיהום אוויר או פליטות שפכים הם לא משחק במספרים – אלא בחיים.

פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)

*  *  *

תגובת בז"ן המלאה לשאלות בדבר קמפיין הפרסום שלה

להורדת הקובץ (DOCX, 696KB)