בשבוע שעבר לא היתה אפילו תוכנית חדשות ואקטאוליה מרכזית אחת שבה שיעור הייצוג של החברה הערבית בישראל הגיע למספרים דו-ספרתיים, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

לפי נתוני המדד, בשבוע שעבר (19-25.3) הגיעה "לונדון את קירשנבאום" למקום הראשון בטבלת התוכניות עם שני מרואיינים ערבים מתוך 26, או כ-8%. זהו השבוע השלישי ברציפות שהתוכנית של ערוץ 10, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, ניצבת במקום הראשון בטבלת התוכניות של מדד הייצוג. למעשה, מאז הושק מדד הייצוג לשנת 2017 היה רק שבוע אחד שבו לא השתבצה "לונדון את קירשנבאום" באחד משלושת המקומות הראשונים בטבלה (באותו השבוע הגיעה התוכנית למקום הרביעי).

במקום השני בטבלה השבועית ניצבת "שש עם" של ערוץ 2, שמגיש עודד בן-עמי ועורכת תירזה אליה-זיסמן. בתוכנית זו השתתפו בשבוע שעבר שלושה דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 44, מספר השווה ערך לכ-7% מכלל הדוברים והמרואיינים. אף שהנתונים של "לונדון את קירשנבאום" ו"שש עם" היו דומים מאוד בשבוע שעבר, זהו מקרה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. שתי התוכניות, שמשודרות כמעט במקביל בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל, מתאפיינות בגישה שונה מאוד כלפי החברה הערבית, שמהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

בעוד שב"לונדון את קירשנבאום" משבצים דרך קבע מרואיינים ערבים ויוצרים סדר יום שכולל בתוכו נציגים של החברה הערבית בישראל, ההופעות של דוברים ומרואיינים ערבים ב"שש עם" נדירות יותר. בעוד ב"לונדון את קירשנבאום" מקפידים על ראיונות עם מומחים ומומחיות ערבים וערביות, שמדברים על שלל נושאים שמעסיקים את החברה הערבית בישראל, הראיון הזכור ביותר עם דמות ערבייה ב"שש עם" היה כשהמגיש בן-עמי שוחח עם המורה המתופפת ג'יהאן ג'אבר וביקש ממנה בשידור ללמד אותו לשיר שיר בעברית.

"חדשות סוף השבוע" של ערוץ 2, שמגישה דנה ויס ועורכת קלי בן-יאיר, הגיעה בשבוע שעבר למקום השלישי בטבלת התוכניות, וזאת בזכות כתבה של יוסי מזרחי, שערך השוואה בין המבצע של משטרת ישראל לפינוי עמונה לבין המבצע שלה לפינוי אום אל-חיראן. בכתבה של מזרחי נכלל גם מרואיין ערבי, מוחמד סלמאן אבו-אלקיעאן, תושב חורה, שהשתתף בהפגנה נגד פינוי אום אל-חיראן ונעצר.

כיוון שב"חדשות סוף השבוע" יש מספר ממוצע נמוך מאוד של דוברים ומרואיינים מדי תוכנית, די היה בדובר הערבי הבודד כדי להעמיד את שיעור הייצוג בה על 7% ולשבץ אותה במקום השלישי בטבלת התוכניות השבועית (מספר כלל המרואיינים בתוכניות מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017).

מוחמד סלמאן אבו-אלקיעאן, "חדשות סוף השבוע", ערוץ 2, 25.3.2017

שיעור הייצוג הנמוך שאיפיין את השבוע שעבר בא לידי ביטוי גם בטבלת האפסים, טבלת התוכניות שהציגו אפס אחוזי ייצוג. מתוך 23 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בשלושת ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל, תשע תוכניות לא כללו אפילו מרואיין או דובר ערבי אחד.

במקום הראשון בטבלת האפסים ניצבת התוכנית עם מספר הדוברים והמרואיינים הממוצע הגדול ביותר, "תוכנית חיסכון" של ערוץ 2. לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, התוכנית הכלכלית היומית, שמגישה קרן מרציאנו ועורך גידי ויניש, מארחת מדי שבוע למעלה מחמישים דוברים ומרואיינים שונים. בשבוע שעבר אף לא אחד מהם היה ערבי.

עדי מאירי ובני טייטלבוים, מגישי "הכל דיבורים" ברשת ב' של קול-ישראל (צילום: רשות השידור)

למקום השני בטבלת האפסים הגיעה "הכל דיבורים" של רשת ב'. גם לתוכנית זו, שמשודרת מדי יום חול בין השעות 10:00 ל-12:00, כחמישים דוברים ומרואיינים בממוצע בשבוע. זהו השבוע השני ברציפות שהתוכנית, שמגישים עדי מאירי ובני טייטלבוים ועורכת רוית לוי, לא כללה אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד. משמעות הדבר היא שכמאה הדוברים והמרואיינים השונים ששובצו בתוכנית בשבועיים האחרונים היו כולם יהודים, כאילו התוכנית לא משודרת במדינה שכחמישית מאוכלוסייתה ערבים.

אולם שתי התוכניות שהוזכרו לעיל יכולות ליהנות מההישג המפוקפק של התוכנית שניצבת במקום השלישי בטבלת האפסים, "חשבון יומי" של ערוץ 1, שמעמידה את הכישלון שלהם בצל. השבוע שעבר היה השבוע השביעי ברציפות שב"חשבון יומי", התוכנית הכלכלית היומית של הערוץ הראשון, לא שותפו דוברים או מרואיינים ערבים. לפי הנתונים של יפעת מחקרי מדיה, כ-350 דוברים ומרואיינים חלפו עברו בשידורי "חשבון יומי" במהלך שבעת השבועות האחרונים. 350 דוברים ומרואיינים יהודים.

קרן מרציאנו ב"תוכנית חיסכון" של ערוץ 2, אפס אחוזי ייצוג

תוכנית הטלוויזיה הכלכלית היומית של השידור הציבורי, שאמורה לשקף את הנעשה בכלכלה בישראל, פשוט מתעלמת זה כחודשיים מכ-20% מאוכלוסיית המדינה. אין בתוכנית כל התייחסות לבעיות הכלכליות הספציפיות של החברה הערבית בישראל, שחלק נכבד ממנה מצוי עמוק מתחת לקו העוני, ואין בתוכנית גם כל שילוב של דוברים ומרואיינים ערבים באייטמים שעוסקים בבעיות כלכליות של כלל האוכלוסייה הישראלית.

על האפליה הבוטה הזו אחראים בראש ובראשונה המגישה מרב מילר ועורך התוכנית נחום סער. הבועה המפלה שבה חיים מילר וסער בחודשיים האחרונים לא התנפצה גם כשמדור זה שיגר אליה את חיצי הביקורת שלו, ויש להניח שהבועה תמשיך לחצוץ בינה לבין החברה העברית בישראל גם בשבוע הבא.

ובכל זאת, התעלמות גמורה מביקורת אינה מקנה חסינות מביקורת נוספת. מן הראוי כי מילר וסער יתביישו בעבודה העיתונאית הקלוקלת שהם עושים מדי ערב בערוץ הראשון. אפליה שכזו, הדרה של חמישית מהאוכלוסיה על בסיס קבוע, אינה רק מגונה מהבחינה האתית, אלא גם חותרת תחת האיכות של התוכנית. לא ניתן להתעלם מחמישית מאוכלוסיית המדינה ועדיין לייצר תוכנית טלוויזיה יומית בנושאי כלכלה שתהיה ראויה לשמה, לא כל שכן ראויה לשידור הציבורי.

תוכניות חדשות ואקטואליה נוספות שבשבוע שעבר הדירו לחלוטין דוברים ומרואיינים ערבים הן "ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית, שמגישים דן מרגלית, אראל סג"ל, שרה ב"ק וליטל שמש ועורכים בינה לוז ושמואל כורזים; "שישי עם אילה חסון" של ערוץ 10, שעורך אבי זילברברג; "המגזין" של ערוץ 10, שמגישה אושרת קוטלר ועורך ניר בכר; "חדשות השבת" של ערוץ 1, שמגישה רדיר כמאל-מריח ועורך מוטי פרנג'י; "המטה המרכזי" של ערוץ 10, שמגיש גדי סוקניק ועורכת הדס ריבק; ו"פגוש את העיתונות" של ערוץ 2, שמגישה רינה מצליח ועורך דן שחורי.

ראדיר כאמל מריח, מגישת "חדשות השבת" (צילום: איהאב חוסרי)

מבין כל השמות שנמנו לעיל, בהקשר הייצוג של האוכלוסייה הערבית בולט שמה של רדיר כמאל-מריח, מגישת "חדשות השבת" של ערוץ 1. כמאל-מריח מונתה לתפקיד מגישת התוכנית לפני שבועות אחדים בלבד. למעט בתוכנית הראשונה שהנחתה, כל הדוברים והמרואיינים בתוכניתה עד כה היו יהודים. השבוע שעבר היה השבוע הרביעי ברציפות שהתוכנית בהגשתה לא כללה אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד.

פעמים רבות ניתן לשמוע קריאות להגדלת הגיוון במערכות כלי התקשורת. במקרה של "חדשות השבת" בערוץ 1 נראה כי העובדה כי מגישת התוכנית היא דרוזית אינה משפיעה על זהות הדוברים והמרואיינים.

לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, 14 חברי פאנל השתתפו בתוכניות האקטואליה של יום שישי בערב. ארבעה פאנליסטים בערוצים 1 ו-2 ושישה פאנליסטים בערוץ 10. גם השבוע, כמו במרבית השבועות האחרונים, כולם-כולם היו יהודים.

בסך הכל השתתפו בשבוע שעבר בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים, ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל, רק 56 דוברים ומרואיינים ערבים. 56 מתוך כ-3,300, או כ-1.7% בלבד. זהו שפל חדש השנה לשיעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתקשורת הזרם המרכזי בישראל. שיעור הייצוג שניתן בשבוע שעבר לדוברים ומרואיינים ערבים הוא כעשירית משיעור החברה הערבית בחברה, שמונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

בטבלת הערוצים, שמודדת את שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות החדשות והאקטואליה של כל ערוץ, ניתן לראות כי בשבוע האחרון תפס ערוץ 2 את המקום הראשון עם שיעור ייצוג נמוך בפני עצמו של 3.8%. כל יתר הערוצים הציגו שיעורי ייצוג נמוכים עוד יותר. במקום האחרון ניצבת רשת ב' של קול-ישראל, תחנת הרדיו המובילה של השידור הציבורי. ממוצע שיעור הייצוג בתוכניות המובילות של הרשת עמד בשבוע שעבר על אחוז אחד בלבד.

לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, האייטמים שבהם בכל זאת שובצו דוברים ומרואיינים ערבים לא התאפיינו בנושא אחד שתפס את מרבית תשומת הלב.

מאבקם של עובדי רשות השידור על מקום עבודתם תפס את המקום הראשון בטבלת הנושאים, עם תשעה דוברים ומרואיינים ערבים. עם זאת, נושא זה בלט אך ורק בערוץ 1, שהקדיש דקות ארוכות מתוכניות האקטואליה שלו למאבק של עובדיו. במסגרת הקמפיין שודרו, בין היתר, כמה אייטמים שבהם נראה ונשמע העיתונאי ריאד עלי.

התפטרותו מהכנסת של בסאל גטאס, במסגרת עסקת הטיעון שעליה חתם, תפסה את המקום השני בטבלת הנושאים עם שמונה דוברים ומרואיינים. מותו של מאיר איינשטיין הגיע למקום מכובד בטבלת הנושאים, בין היתר בשל מתן זכות ביטוי לחבר-הכנסת זוהיר בהלול, שבעברו שידר משחקי כדורגל לצד איינשטיין.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 19.3–25.3. מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה