התוכנית "יומן" של ערוץ 1, המשודרת מדי שישי בערב בשעה שמונה, הגיעה למקום הראשון בטבלת התוכניות של מדד הייצוג בשבוע הראשון של חודש מרץ (26.2–4.3). המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בצוות "יומן", בשונה מרוב מערכות התוכניות בישראל, משולב כתב ערבי. ריאד עלי מספק לצופי "יומן" כמעט מדי שבוע כתבת מגזין ארוכה ומעמיקה על נושא הקשור לחברה הערבית בישראל. בשבוע הנבדק שודרה ב"יומן" כתבתו של עלי על בעיות הנדל"ן של הדרוזים החיים בישראל. בזכות כתבה זו הגיע מספר הדוברים והמרואיינים הערבים בתוכנית ל-12, מחצית ממספר כלל הדוברים והמרואיינים של "יומן" (מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות, שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017). במלים אחרות, שיעור הייצוג של החברה הערבית ב"יומן" הגיע ל-50%, פי 2.5 משיעור האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. זהו שיעור ייצוג גבוה במידה נדירה.

ההחלטה לשבץ את עלי בצוות "יומן" ולהטיל עליו להקדיש את עבודתו העיתונאית לתיעוד וסיקור סיפורי העומק של החברה הערבית בישראל היא שמביאה את התוכנית, פעם אחר פעם, למקומות הראשונים בטבלת מדד הייצוג. את הקרדיט לכך יש לתת גם לצוות התוכנית, לעורכים אורי לוי ועמית וינטר ולמגישים תמר אלמוג ויאיר ויינרב. כך, תוך מתן ביטוי הולם לכלל האוכלוסייה בישראל, אמור שידור ציבורי לפעול.

עם זאת, כש"יומן" אינה כוללת כתבה של עלי, מספר הדוברים והמרואיינים הערבים בה בדרך כלל מתאפס. משמעות הדבר היא כי מחוץ למסגרת כתבותיו של עלי על החברה הערבית לא משובצים במהדורה דוברים ומרואיינים ערבים. זאת, אף שהחברה הערבית בישראל כוללת גם מומחים ופרשנים בנושאים הנוגעים לכלל האוכלוסייה ויכולים להשתלב בכתבות העוסקות בתאונות דרכים, רפואה, ובעצם כל תחום מתחומי החיים.

למקום השני בטבלת הייצוג הגיעה בשבוע הראשון של חודש מרץ התוכנית המתחרה ל"יומן" בערוץ 10, "שישי עם אילה חסון". התוכנית, שעורך אבי זילברברג, כללה שלושה דוברים ומרואיינים ערבים. בהינתן כי מספר כלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית הוא 22, שיעור הייצוג בה עמד על כ-14%. ב"לונדון את קירשנבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, השתתפו שני דוברים ומרואיינים בשבוע הנבדק – כ-8% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית.

מנגד, לא פחות מ-11 תוכניות חדשות ואקטואליה מבין 24 התוכניות המובילות בערוצים 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל נמנעו מלכלול אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד בשבוע הראשון של חודש מרץ. זהו נתון שערורייתי, שראוי לכל גינוי. לא ייתכן שבמדינה שבה החברה הערבית מונה כחמישית מהאוכלוסייה לא יהיה שום ביטוי לכך ב-11 תוכניות חדשות ואקטואליה מובילות של תקשורת הזרם המרכזי.

גנאי מיוחד ראוי הפעם להצמיד ל"חשבון יומי", תוכנית הכלכלה של ערוץ 1, המשודרת מדי יום חול בערב. לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, מדי שבוע משתתפים בתוכנית קרוב לחמישים דוברים ומרואיינים. בכל זאת, השבוע הראשון של חודש מרץ היה השבוע הרביעי ברציפות שבו התוכנית לא כללה אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד. במלים אחרות, אפס מרואיינים ערבים מתוך כמאתיים.

מרב מילר, מגישת "חשבון יומי" (צילום מסך)

כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, "חשבון יומי" הציגה את עצמה עם עלייתה לאוויר לפני חודשים אחדים כתוכנית ש"תתמקד בנושאי נדל"ן וצרכנות בגובה העיניים". לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, נושא הדיור היה הנושא הכלכלי-חברתי הבולט ביותר בשנת 2016, והיחיד שהצליח להשתחל לטבלת הנושאים המובילים במדיה באופן כמעט קבוע. עם זאת, כשהתקשורת הישראלית באה לסקר את הנושא היא כמעט ולא מתייחסת אל בעיות הדיור בחברה הערבית בישראל. כשבכל זאת מתפרסמת ידיעה על נושא הדיור בחברה הערבית, יהיה זה בדרך כלל סביב שאלות על "בנייה לא חוקית" ובהקשר פוליטי-בטחוני.

זו אפליה חריגה, שכן לא צריך להיות ריאד עלי כדי להבין שגם החברה הערבית בישראל סובלת ממצוקת נדל"ן חריפה. בעיות הנדל"ן שמאפיינות את החברה הערבית בישראל שונות בחלקן מאלו שמקשות על זוגות צעירים בחברה היהודית, אולם לא צריך להתאמץ במיוחד כדי למצוא סיפורים לסיקור בתחום זה. יתר על כן, בשבוע הנבדק התרחש אירוע חדשותי חריג בתחום הנדל"ן בחברה הערבית, כשאלפי אזרחים צבאו על משרדי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בתקווה להירשם לשיווק מגרשי מגורים ברהט. בשל המהומה שנוצרה במקום, ההרשמה הופסקה. ובכל זאת, תוכנית הכלכלה של ערוץ 1, שמצהירה על עצמה ככזו ששמה דגש על תחום הנדל"ן והצרכנות, לא מצאה לנכון לשוחח על כך בשילוב דובר ערבי.

כפי שאת הקרדיט לשיבוץ דוברים ומרואיינים ערבים רבים ב"יומן" של ערוץ 1 יש להעניק לצוות התוכנית, כך גם במקרה של "חשבון יומי". את האחריות על ההדרה המוחלטת של דוברים ומרואיינים ערבים מהתוכנית יש להטיל על עורך התוכנית נחום סער ועל המגישה מרב מילר.

גם שתי תוכניות הכלכלה היומיות של הערוצים המתחרים, "לילה כלכלי" של ערוץ 10 ו"תוכנית חיסכון" של ערוץ 2, היו נטולות דוברים ומרואיינים ערבים בשבוע הראשון של חודש מרץ. שתי התוכניות הללו מגיעות לראש טבלת האפסים השבועית בשל המספר הגבוה של הדוברים והמרואיינים המשובצים בהן מדי שבוע. את "לילה כלכלי" הגיש גדי סוקניק וערך רועי ברק עד ה-28 בפברואר. החל מ-1 במרץ שולבו כתבות התוכנית ב"היום שהיה", ואנו נחדל לעקוב אחר התוכנית במדד. את "תוכנית חיסכון" מגישה קרן מרציאנו ועורך גידי ויניש.

מגישי "ערב חדש" (צילום מסך מתוך דף הפייסבוק של התוכנית)

"ערב חדש", תוכנית החדשות והאקטואליה היחידה של הטלוויזיה החינוכית שנכללת בטבלת התוכניות, נמנעה גם היא בשבוע הנבדק מלשבץ ולו דובר או מרואיין ערבי אחד. את "ערב חדש" עורכים בינה לוז ושמואל כורזים. תוכנית הרדיו היחידה שנכללת הפעם בטבלת האפסים היא "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל. התוכנית, בהגשת ניב רסקין ובעריכת אפי טריגר, כוללת בשבוע ממוצע כשלושים דוברים ומרואיינים. בשבוע הנבדק אף לא אחד מהם היה ערבי.

בניגוד ל"יומן" של ערוץ 1 ו"שישי עם אילה חסון" של ערוץ 10, "אולפן שישי" המשודרת בערוץ 2 לא כללה אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד. התוכנית, שמגיש דני קושמרו ועורך איתי דנקנר, הצטרפה בשבוע הנבדק לעוד שלוש תוכניות מגזין של סוף השבוע שגם הן היו נטולות דוברים ומרואיינים ערבים: "המגזין" של ערוץ 10, בהגשת אושרת קוטלר ובעריכת ניר בכר, "חדשות סוף השבוע" של ערוץ 2, בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר, ו"חדשות השבת" של ערוץ 1, שעורך מוטי פרנג'י ומגישה רדיר כמאל-מריח.

כשנשאלה לאחרונה כמאל-מריח על ידי יהודית יחזקאלי האם לדעתה התקשורת הישראלית הולכת ונפתחת לייצוג רב-תרבותי, השיבה המגישה הדרוזית: "התקשורת הישראלית עוברת שינוי מתבקש ומבורך והיא יותר פלורליסטית. זה קורה אמנם באיחור של כמה שנים, ביחס לטרנד העולמי, אך בשנים האחרונות התחלנו לראות ייצוג לעיתונאים אתיופים, ערבים ורוסים. לשמחתי, יש היום מודעות גדולה יותר לחשיבות של ייצוג הולם לכלל הפלחים באוכלוסייה".

בתוכנית הבכורה של כמאל-מריח, ששודרה לקראת בסוף חודש פברואר, השתתף מרואיין ערבי אחד. בתוכנית השנייה בהגשתה, ששודרה במהלך השבוע הראשון של חודש מרץ, כל הדוברים והמרואיינים היו יהודים.

את טבלת האפסים חותמות שתי תוכניות הפוליטיקה של הערוצים המסחריים, "פגוש את העיתונות" ו"המטה המרכזי", שבאופן כמעט קבוע נמנעות מלשתף דוברים ערבים. זו החלטה תמוהה במיוחד לאור העובדה כי חלק ניכר מהמחלוקות הפוליטיות בישראל סובבות את העימות בין החברה היהודית לזו הערבית. רינה מצליח מגישה ודן שחורי עורך את "פגוש את העיתונות". "המטה המרכזי" מוגשת על-ידי גדי סוקניק ונערכת על-ידי הדס ריבק.

כמחצית מהדוברים והמרואיינים ב"יומן" היו ערבים, וגם ב"שישי עם אילה חסון" שובצו שלושה דוברים ומרואיינים ערבים, אולם השנה נוסף למדד הייצוג תת-מדד נוסף, המתמקד בפאנל הפרשנים של כל אחת משלוש תוכניות האקטואליה שמשודרת בימי שישי בערב. בבדיקה הזו התוצאות שונות בתכלית.

כתבה כמו זו שהכין ריאד עלי ל"יומן" על בעיות הבנייה בחברה הדרוזית כוללת יציאה של הכתב אל השטח כדי לפגוש דוברים ומרואיינים ערבים. פאנל הפרשנים של "יומן", כמו הפאנל של "שישי" ו"אולפן שישי", הוא פורום אינטימי הרבה יותר. הוא מתכנס באולפן, ומשמש מעין מראה לסלון הביתי של יום שישי בערב. במקום להתכנס בסלון המשפחתי אחרי ארוחת הערב ולהתווכח עם קרובי המשפחה על כלכלה ופוליטיקה, אפשר לצפות במומחים עושים זאת בטלוויזיה.

כיוון שמדובר בפורום אינטימי, שבו לדוברים יש מעמד מובן מאליו של מומחים לתחומים שונים, הסיכוי שדובר ערבי ישתלב בו נמוכה במיוחד. ואכן, גם בשבוע הראשון של חודש מרץ, שבוע רביעי ברציפות, כל 15 הפרשנים שהשתתפו בפאנלים של תוכניות האקטואליה המרכזיות של שישי בערב היו יהודים.

בשבוע הראשון של מרץ הופיעו בסך הכל 91 דוברים ומרואיינים ערבים בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים. 91 דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 3,264 מרואיינים ודוברים שנטלו חלק בתוכניות הללו (נתון כלל המרואיינים הוא ממוצע של שתי בדיקות שנערכו בינואר 2016 ושוב בינואר 2017). במלים אחרות, בשבוע הראשון של פברואר, רק 2.8% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל היו ערבים. כדי שהייצוג יהלום קבוצה המונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה יש להכפילו פי שבעה.

בטבלת הערוצים, שמדרגת את כלי התקשורת השונים לפי שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בכל ערוץ, נוצר בשבוע הראשון של חודש מרץ פער עצום בין ערוץ 1, שמוביל עם שיעור ייצוג של 8.8% לבין תחנת הרדיו הצבאית, שמפגרת מאחור עם שיעור ייצוג נמוך במיוחד של 0.5% בלבד.

גם האייטמים שכן כללו בשבוע הנבדק דוברים ומרואיינים ערבים עסקו פעמים רבות בזוטות. לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, האמירה של השר איוב קרא על רובוט שיוכל לחסל את נסראללה הביאה למספר הגבוה ביותר של דוברים ומרואיינים ערבים. 16 מתוך כלל 91 הדוברים והמרואיינים הערבים שהשתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה בשבוע הראשון של מרץ הושמעו על רקע ההתבטאות הזו.

גם האייטמים שכן כללו בשבוע הנבדק דוברים ומרואיינים ערבים עסקו פעמים רבות בזוטות. לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, האמירה של השר איוב קרא על רובוט שיוכל לחסל את נסראללה הביאה למספר הגבוה ביותר של דוברים ומרואיינים ערבים

המורה ג'יהאן ג'אבר, שהתפרסמה בזכות סרטון המתעד אותה שרה בעברית לתלמידיה, המשיכה להעסיק גם היא את תקשורת הזרם המרכזי. חמישה דוברים ומרואיינים ערבים השתתפו באייטמים שעסקו בה. במלים אחרות, כרבע מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בתקשורת המרכזית בשבוע הראשון של מרץ קיבלו את זכות הביטוי כדי לדבר על קוריוזים.

נושא הדיור, כאמור לעיל, קיבל דגש בשבוע הנבדק בשל הניסיון של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לפתוח הרשמה לשיווק מגרשי מגורים ברהט, והמהומה שפרצה במקום. נושא מכל האמוניה במפרץ חיפה ממשיך לבלוט בטבלת הנושאים הודות לאחת ממובילות המאבק – עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 26.2–4.3. מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה