ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו ספג בימים האחרונים ביקורת ציבורית נרחבת על רקע הנחייתו לדחות את מועד סגירת רשות השידור ואת השקת תאגיד השידור הישראלי החדש. הצד השני בהסכם, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נותר בשולי הדיון.

סמי בן-יעיש, שהיה מנכ"ל ההסתדרות בתחילת שנות האלפיים ומאז הפך למבקר חריף של הארגון, התארח בתוכנית "קול העין" ושוחח עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל על חלקה של ההסתדרות והעומד בראשה בהסכם עם נתניהו.

"אני לא הופתעתי ממה שההסתדרות עשתה", אומר בן-יעיש, "זה בעצם המשך להתנהגות שלה בעשר השנים האחרונות. היא הפסיקה לדאוג לאינטרס הציבורי הכולל ועברה לשמירה על הוועדים הגדולים והפכה בעצם לסוג של קבוצת אינטרסים נוספת במשק הישראלי, לצד הטייקונים ובעלי ההון. כשההסתדרות חתמה על ההסכם הזה עם ביבי היא חשבה על הוועד, על העובדים של רשות השידור, אבל היא לא חשבה על האינטרס הציבורי הכולל".

לדבריו, ההסכם הזה מאריך את חייה של "רשות שידור מושחתת, שבמשך שנים גבתה מאות מיליוני שקלים מהציבור על שירות כל-כך גרוע, ופיזרה הטבות אין גבול לעובדים שלה בצורה הכי מופקרת שיכולה להיות. סוף-סוף ארדן הוביל מהלך ליצירת שידור ציבורי עצמאי, דמוקרטי, לא תלוי בפוליטיקאים, לא תלוי באף אחד, וחיסול כל השחיתות שהיתה שם".

"הרי כל הרעיון של הסתדרות היה שבמקום איגודים מקצועיים או ועדים שפועלים באופן עצמאי יש גוף שעומד בראש הפירמידה ורואה לא רק את טובת הוועד אלא גם את טובת כלל הציבור"

אבל התפקיד של ההסתדרות הוא לדאוג לעובדים.

"לדאוג לעובדים, אבל לא על חשבון האינטרס הציבורי הכולל. הרי כל הרעיון של הסתדרות היה שבמקום איגודים מקצועיים או ועדים שפועלים באופן עצמאי יש גוף שעומד בראש הפירמידה ורואה לא רק את טובת הוועד אלא גם את טובת כלל הציבור. אם היה ועד עובדים בחברות הסלולר לפני שכחלון עשה את המהפכה, לא היה בכלל אפשרי להוזיל לכולנו ב-500, 600, 700 שקל ואפילו יותר את מחירי הסלולר. הנה, כאשר להסתדרות יש הזדמנות להגיד לוועד העובדים 'סליחה, לצד הערך של שמירת זכויות העובדים אנחנו גם בעד האינטרס הציבורי הכולל ושמירה על כספי ציבור'. אבל זה לא מעניין אותם. את זה הם עושים רק בקמפיינים שאין להם שום משמעות, אבל כשמגיע רגע האמת הם מוכרים את האינטרס הציבורי הכולל ועושים שירקעס. נתניהו מצד אחד לא רצה תאגיד ציבורי עצמאי, הוא פחד ממנו, ומצד שני ניסנקורן רצה לדאוג לחבורת העובדים המופקרת שהיתה שם".

מה יוצא לניסנקורן מהדחייה?

"פשוט מאוד, הם תומכים בו, הוא עומד לפני בחירות. יש להם הרבה מאוד קולות והם מסוגלים להעביר את המסרים שלהם גם דרך השידור הציבורי. יש להם רדיו, יש להם טלוויזיה, הם יתחילו לארגן את הדברים בצורה כזו שיעבדו לטובתו של ניסנקורן. יש כאן בעצם שירקעס של שני אנשים שראו את האינטרס הפרטי שלהם ושל הקבוצה שהם מייצגים ומכרו את האינטרס הציבורי הכולל, ואני מאוד מקווה שכחלון יעשה סוף-סוף איזשהו שריר כדי למנוע את המהלך המושחת הזה".

בתקופתך בהסתדרות היית בכלל במגע עם הוועדים של רשות השידור?

"תפקידי כמנכ"ל לא היה להתעסק עם הוועדים המקצועיים אלא ברה-אורגניזציה של מבנה ההסתדרות. כל מה שאני יודע על ועדי העובדים הוא מתוך תצפית מאוד עמוקה על ההתנהגות שלהם והתרבות שלהם. רבים מאוד מהוועדים המרכזיים מחזיקים את ההסתדרות היום בשבי, ואם זה היה תלוי בי הייתי אומר היום לראשי המחאה החברתית, 'חברים, אתם מחפשים את המטבע מתחת לפנס'. זה מאוד נוח, אבל יש גוף היום שבעצם מונע בצורה הכי בוטה את האפשרות להורדת יוקר המחיה בישראל, אם זה חברת חשמל, ונמלים, ורשות שדות התעופה והרשימה עוד ארוכה".

ואתה מכניס את רשות השידור לתוך הרשימה הזו?

"בוודאי. שנים ארוכות הם נמצאים ברשימה הזו. כל התחקירים שנעשו לאחרונה חשפו את דרך הפעולה של רשות השידור, ולצערנו כל מה שנמצא תחת הרשויות הציבוריות לא מתפקד. ככה זה".

עובדי רשות השידור מתפרעים בישיבת ועדת הכלכלה, 24.7.16

שלי יחימוביץ' הציגה לפני כמה ימים סעיפים מחוזים של עובדי התאגיד החדש שבהם נכתב שלא יקבלו שום תמורה מעבר לחוזה האישי עליו חתמו, גם לא מחוזה קיבוצי. האם מצב כזה עדיף על פני עבודה מאורגנת?

"אני לא נגד התאגדויות עובדים. אני בעד התאגדויות, אני בעד ועדים, אני בעד עבודה מאורגנת בישראל כי מהצד השני לא נמצאים מלאכים. צריך שיהיה איזון במערך הכוחות בחברה הישראלית, כמו בכל חברה דמוקרטית. אסור שכוח יהיה מרוכז בגוף אחד. הכוח צריך להתחלק בין הרבה מאוד גופים וצריך להיות איזשהו סוג של משא-ומתן.

"הדבר המרכזי שאני אומר הוא שההסתדרות מעלה בתפקיד המרכזי, שהוא ראיית האינטרס הציבורי הכולל מעבר לוועד כזה או אחר. כל ניסיון לבצע רפורמה מבנית במשק הישראלי כדי ליצור התייעלות ולפטר עובדים מיותרים – ההסתדרות עומדת כמו חומה בצורה ומגנה על הוועדים ומקריבה את האינטרס הציבורי הכולל".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בישיבת ועדת הכלכלה, 24.7.16 (צילום: יונתן זינדל)

בתוך מערך הכוחות שמתואר כ"הון-שלטון-עיתון", במשולש שבין הכסף לממשלה ולתקשורת, איפה נמצאת ההסתדרות? עם מי היא כורתת בריתות?

"בעשר השנים האחרונות בעיקר עם הוועדים הגדולים על חשבון הציבור, והרבה פעמים גם עם הטייקונים. לדוגמה המקרה של מפעלי ים המלח. מי שניהל את המאבק להקים מפעל באזור ערד יותר מכל גורם אחר היה ועד העובדים, בשם כימיקלים-לישראל. זו בדיוק השערורייה, שההסתדרות הפכה להיות אחת מקבוצות האינטרס שנוגסת מהעוגה הציבורית יותר משמגיע לה, על חשבון כלל הציבור".

ואיך היית מתאר את היחסים של ההסתדרות עם התקשורת? יש איומים? יש נסיונות לקנות סיקור אוהד?

"לא הייתי רוצה להיכנס למקומות האלה. הכל קיים שם, הכל קיים. ארגון העיתונאים החליט להתאגד במסגרת ההסתדרות, ואני חושב שזה היה דבר לא נכון לעשות".

אתה קורא לארגון לצאת מההסתדרות ולעבור לגוף אחר?

"יש כאן דילמה לא פשוטה. אני יכול להבין את העיתונאים שרוצים להגן על עצמם ולדאוג לזכויות שלהם וזה בהחלט לגיטימי. יחד עם זה, כמה חופש פעולה יש להם כשהם מאוגדים תחת ההסתדרות, כאשר הם צריכים לסקר את ההסתדרות? לא יהיה להם חופש אמיתי. עיתונות חופשית צריכה להיות משוחררת מכל אינטרס כזה או אחר. הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניה זה חשיפת האמת וחשיפת העובדות לכלל הציבור, אחרת היא עוד איזשהו שופר בין השופרות השונים שקיימים בתקשורת הישראלית".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". מפיקה: רתם שרעבי. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.