תיקון, 23.6: בטקסט שלהלן נפלה טעות: בתוכנית "פגוש את העיתונות" היה מרואיין ערבי אחד במשך 11 שבועות רצופים, ולא אפס מרואיינים כפי שנכתב. המרואיין שחמק מהמדד: חבר הכנסת אחמד טיבי. כך שמאז תחילת השנה לא התראיינו ב"פגוש את העיתונות" רק ששה ערבים, אלא שבעה. כמו כן, לא מדובר בתוכנית אקטואליה עם ייצוג של 0.9% מרואיינים ערבים בלבד (לעומת ייצוגם באוכלוסיה, העומד על כ-20%), אלא 1.9%. בשל כך, "פגוש את העיתונות" עולה מהמקום האחרון במדד (19) אל המקום השלישי מהסוף (17). עם מערכת "פגוש את העיתונות" הסליחה.
שפל חדש נרשם בשבוע שעבר במדד הייצוג, כשהתוכנית "פגוש את העיתונות" רשמה את המהדורה ה-11 ברציפות בלא מרואיין ערבי. מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק מדי שבוע את מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה המרכזיים בארץ, וב-19 התוכניות המובילות המשודרות בהם.
"פגוש את העיתונות", תוכנית הפוליטיקה השבועית של חדשות ערוץ 2, בהגשת רינה מצליח ובעריכת יונתן למזה, שברה בשבוע שעבר את השיא השלילי הקודם של המדד, שגם בו החזיקה, ואשר עמד על עשר תוכניות רצופות בלא מרואיינים ערבים. מאז תחילת השנה, אז החל המעקב אחר 19 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בישראל, לא היתה עוד תוכנית שנמנעה מלראיין ערבים לאורך רצף שבועות ארוך כל-כך.
ב-12.3 כללה התוכנית דיון על עמדת הרשימה-המשותפת כלפי ארגון חיזבאללה בהשתתפות שלושה מרואיינים ערבים, ומאז לא התארח בתוכנית אפילו ערבי אחד. כאילו אפשר בכלל לסקר באופן מעמיק ומקצועי את הזירה הפוליטית בישראל תוך התעלמות מחמישית מאוכלוסיית המדינה.
השיא השלילי הקודם הוחזק בידי "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, ועמד על שמונה שבועות רצופים. בעקבות ביקורת שנמתחה באתר זה על הדרת הערבים המתמשכת מ"נכון להבוקר" שינתה התוכנית גישה והחלה לשבץ מרואיינים ערבים. לפני שבועיים עמדה "פגוש את העיתונות" במרכז הביקורת של מדור זה על הדרת ערבים מתמשכת, אך דומה שביקורת זו חלפה מעל לראשי העורכים, המפיקים והמגישה של התוכנית. הם ממשיכים להפגיש את העיתונות אך ורק עם פוליטיקאים יהודים.
במקרה של "פגוש את העיתונות" מדובר בעוול גדול במיוחד. לא מדובר בתוכנית אקטואליה כללית, העוסקת בענייני היום, אלא במגזין פוליטי גרידא. קל יותר להבין, גם אם לא לקבל, מדוע תוכנית אקטואליה כללית שכל צוותה יהודי ומרבית צופיה יהודים, תיטה להתמקד בנושאים הנוגעים לסדר היום של הציבור היהודי בלבד. על תוכנית פוליטית, לעומת זאת, שכל עניינה העימותים הפוליטיים בישראל, מוטלת חובה מקצועית כפולה להביא בפני ציבור הצופים באופן קבוע גם נציגים של חמישית מהאוכלוסיה שאינם יהודים, שכן העימות היהודי-ערבי הוא אחד העימותים הפוליטיים המגדירים את החברה בישראל. ב"פגוש את העיתונות" נמנעים מלעשות כן, ובכך חוטאים לתפקידם העיתונאי.
שינוי בייצוג, בין אם של ערבים, חרדים, נשים או כל קבוצת אוכלוסיה אחרת המופלית לרעה, אינו יכול להיות מיזם רגעי. יש צורך בפעולה מתמשכת, ארוכת טווח, עד שהייצוג הגובר הופך למובן מאליו וההדרה נעשית לבלתי-מתקבלת על הדעת
כדי לסייע לצוות "פגוש את העיתונות" להבין את חומרת ההדרה המתמשכת בתוכניתם, אין ברירה אלא לבצע מה שמכונה בדרך כלל "השוואה מקוממת". דמו בנפשכם, עורכי, מפיקי ומגישת "פגוש את העיתונות", שבמדינה שבה הגזענות היא רשמית וממוסדת, כמו דרום-אפריקה של תקופת האפרטהייד למשל, משודר מגזין פוליטיקה שבועי בערוץ הטלוויזיה הפופולרי ביותר, אשר במשך 11 תוכניות רצופות מארח אך בעלי עור לבן.
בישראל, כמובן, הגזענות אינה רשמית וממוסדת כמו בדרום-אפריקה של תקופת האפרטהייד. אין בישראל חוק המגביל את מספר הערבים שמערכת "פגוש את העיתונות" יכולה להזמין לאולפן. אין תקנה שמחייבת את התוכנית לארח יהודים בלבד. אולם כשהמערכת של התוכנית מדירה ערבים מיוזמתה ומרצונה החופשי, גם אין צורך בחוק ובתקנה שכאלה.
כצפוי, ההדרה המתמשכת של ערבים מ"פגוש את העיתונות" משאירה את המגזין הפוליטי של חדשות ערוץ 2 גם השבוע בתחתית טבלת התוכניות המשוקללת, עם 6 מרואיינים ערבים בלבד מתוך 630 מאז תחילת השנה, כ-0.9%.
מבט אל הטבלה השבועית מעלה נתון מדאיג. מלבד "פגוש את העיתונות" היו עוד שמונה תוכניות שנמנעו כליל מלראיין בשבוע שעבר ערבים: "המטה המרכזי", "שישי", ו"חמש בערב" של חדשות ערוץ 10, "נכון להבוקר" ו"מה בוער" בגלי-צה"ל, "ערב חדש" של החינוכית, "המוסף" של ערוץ 1 והמהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2.
מבין שמונה התוכניות שלא ראיינו בשבוע שעבר אף ערבי בולטת "מה בוער" של גלי-צה"ל, בהגשת רזי ברקאי ובעריכת נורית קנטי, שמקפידה בדרך כלל לארח גם מרואיינים ערבים וממוקמת בשל כך בראש הטבלה המשוקללת. גם "לונדון את קירשנבאום", בהגשת ירון לונדון ובעריכת דרור זרסקי, שמובילה זה שבועות ארוכים את הטבלה השבועית והמשוקללת כאחד, ראיינה בשבוע שעבר מרואיין ערבי אחד בלבד, נתון נמוך ביותר עבור תוכנית זו.
בשני המקרים מדובר בירידה חריגה, וניתן לקוות שחד-פעמית. לעומת זאת, השבוע שעבר היה השבוע השני ברציפות ש"המוסף" של ערוץ 1 ו"נכון להבוקר" בגלי-צה"ל לא אירחו אפילו מרואיין ערבי אחד. שתי התוכניות הללו התאפיינו במשך תקופה ארוכה בהדרת ערבים, אולם בעקבות הביקורת על כך שינו את מנהגם. תחילה "נכון להבוקר" החלה לראיין ערבים וכעבור כמה שבועות הצטרפה אליה גם "המוסף".
אם לגזור לקח משיעור המרואיינים הערבים האפסי של שתי התוכניות האלה בשבועיים האחרונים, הרי הוא ששינוי בייצוג, בין אם של ערבים, חרדים, נשים או כל קבוצת אוכלוסיה אחרת המופלית לרעה, אינו יכול להיות מיזם רגעי, שמתחיל באחת ועד מהרה גווע. יש צורך בפעולה מתמשכת, ארוכת טווח, עד שהייצוג הגובר הופך למובן מאליו וההדרה נעשית לבלתי-מתקבלת על הדעת.
טבלת הערוצים השבועית מלמדת על עוד שבוע שבו נמדד תת-ייצוג חריף של האוכלוסיה הערבית בתקשורת הישראלית, אף נמוך מהממוצע. בטבלת הערוצים המשוקללת הנתון הממוצע עודנו עומד על 2.2% בלבד, אולם הוא ברף התחתון ובקרוב עשוי לרדת ל-2.1%. שיעור האוכלוסיה הערבית בישראל, נזכיר, עומד על כמעט פי עשר מכך.
* * *
פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה