התוכנית ה-40 של "קול העין" היא תוכנית מיוחדת שהוקלטה בכנסת ושודרה בשידור חי במסגרת "יום הרדיו החינוכי" של קול-ישראל. המנחים, איתמר ב"ז, אלעד מן ונמרוד הלברטל, פותחים את השעה בשיחה עם עו"ד אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה ‒ הוועדה שבה דנים חברי-הכנסת בחוקים בנושאי תקשורת.
בנדלר מחווה דעתה לגבי חוק השידור הציבורי החדש ומציינת כי לדעתה מדובר בחוק טוב. עם זאת, היא מטעימה, "הבעיה היא ביישום, וכשאני השמעתי את דברי הביקורת שלי התייחסתי לדרך היישום או אי-היישום, ליתר דיוק, של הוראות שנקבעו בחוק, כמו למשל מינוי חברי המועצה".
בהמשך השיחה מתייחסת בנדלר ל"סעיף ההשתקה" קצר הימים, שנועד לאסור על הבעת דעות בשידורי רשות השידור, ומספרת כי השר שנתן גיבוי למהלך הבעייתי, אופיר אקוניס, מאמין עד היום כי מדובר בסעיף ראוי. על יוזמות החקיקה שמתוארות בתקשורת ככאלה העלולות לפגוע בחופש הביטוי אומרת בנדלר: "ההצהרות האלה, כמו כל הצהרה פרובוקטיבית, מעוררות הדים, אבל לא ראיתי עדיין חקיקה שהביאה בפועל לצמצום חופש הביטוי".
המרואיין השני בתוכנית הוא יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה-הציוני). ח"כ כבל נשאל אם בכוונתו להגיש מחדש את "חוק 'ישראל היום'" שהגיש בכנסת הקודמת, ומשיב כי ייתכן שעדיף לנסות להגביל את עיתונו של שלדון אדלסון באמצעות חוקי ההגבלים העסקיים הקיימים. "ל'ישראל היום' יש זכות לגיטימית לחיות, אבל הוא צריך לפעול בתוך כללים מסודרים שלא הורגים את כל האחרים", הוא אומר. לטענתו, בעקבות יוזמת החקיקה ההיא נוהגים עד היום להחרימו בחינמון באופן כמעט מוחלט.
ח"כ כבל, שמתייחס לחינמון כאל "סוג של מחלה שהורגת את הפרינט", מצהיר כי ראוי לבצע הרמת מסך שתחשוף את המאזנים הכספיים של "ישראל היום". מערכת "ישראל היום", הוא מדגיש, כוללת אנשי מקצוע מצוינים, אך הללו לדבריו לא פועלים בתנאים של חופש מערכתי. "היום ברור יותר מתמיד שהאופן שבו נכנס 'ישראל היום', ללא מודל עסקי אמיתי, שיש גורם שמממן וסוגר עבורו את כל הפערים ‒ עם זה צריך להתמודד".
ח"כ איתן כבל מתראיין בתוכנית "קול העין". מאחור: ח"כ עאידה תומא סלימאן. הכנסת, 24.2.16 (צילום: רתם שרעבי)
המרואיינת הבאה היא ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה-המשותפת), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי ובעברה העורכת הראשית של אל-איתיחאד, יומון בשפה הערבית המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית. ח"כ תומא-סלימאן אומרת כי הדרישה המתעוררת ל"איזון" בתקשורת לוקה בעצמה בחוסר איזון.
"אני חושבת שכל שיח האיזון פגום כי הוא מדבר עדיין בתוך הקונצנזוס של הרוב היהודי-ישראלי, כלומר בניכוי הערבים. כשמדברים על איזון מדברים על ימני מול שמאלני, אף אחד לא מדבר על איזון מקבוצות אוכלוסייה שונות", היא אומרת בהקשר זה. בהמשך הראיון מספרת חברת-הכנסת כי בימים אלה מתחילה העבודה על תקנות חדשות שיתאימו את החוק למניעת הטרדה מינית לאקלים העבודה של כלי התקשורת.
את התוכנית חותם ראיון עם ח"כ יואב קיש (הליכוד), שלפני חודשים אחדים הציג בכנסת הצעת חוק שגיבש יחד עם עמותת אם-תרצו: "חוק השתולים", שנועד לסמן באופן מובלט עמותות המקבלות מימון מגופי ממשל של מדינות זרות. באופן רשמי הוגשה ההצעה לפני פחות משבועיים, אחרי שרבים מעמיתיו של ח"כ קיש ‒ וגם הוא עצמו ‒ הביעו הסתייגות מדרכי הפעולה של עמותת הימין.
קיש נשאל מה ההבדל בין מדינות ותורמים פרטיים ‒ למשל כאלה המחזיקים חינמון ישראלי רב-תפוצה ממקום מושבם שמעבר לים ‒ ומשיב: "יש הבדל גדול בין אדם פרטי, מיליארדר הכי גדול שיהיה, לבין מדינה. למדינה יש את היכולת להביא להחלטות באו"ם, בוועדות שונות, באיגודים שונים, בנציגויות שונות, ומעבר לזה ‒ ברמת המשאבים, מדינה היא הרבה יותר גמישה".
על אם-תרצו אומר קיש כי מדובר ב"ארגון לגיטימי" שהוא תומך בכוונותיו, ומבהיר כי הסתייג רק משיטת הפעולה של הארגון. בסיום הראיון, אחרי שהוא נשאל מדוע הפיץ דיסאינפורמציה מטעם אנשי אם-תרצו מעל דוכן הכנסת, מצהיר קיש כי אינו מבין מדוע מכנים אותו לעתים "שתול", וטוען כי זו הפעם הראשונה שבה מדביקים לו את המונח שניסה להדביק ליריביו מהשמאל.
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". את השידור המיוחד הפיקו רתם שרעבי וחן ליטבק, סטודנטיות בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי.