בית-משפט השלום בפתח-תקווה דחה השבוע על הסף את תביעתה של רות קוליאן, אשה חרדית שעמדה בראש רשימת "ובזכותן" בבחירות האחרונות לכנסת, נגד בעלי היומון "יתד נאמן" והשבועון החרדי "יום ליום".

קוליאן, המובילה זה שנים אחדות מאבק למען שילוב נשים ברשימות החרדיות, החליטה לקראת הבחירות האחרונות, שהתקיימו לפני כשנה, לרוץ בעצמה בראש רשימה בשם "ובזכותן". היא פנתה לעיתונים החרדיים בבקשה לפרסם מודעת תעמולה לרשימה שבראשה היא עומדת, אולם נענתה בסירוב.

לנוכח הסירוב פנתה קוליאן לוועדת הבחירות המרכזית, שהחליטה לדחות את העתירה על הסף תוך הפניית המתלוננת לאפיק הראוי – הגשת תביעה לבית-המשפט לפי חוק איסור אפליה. על כן, באמצעות עורכות-הדין ד"ר סוזן וייס וניצן כספי-שילוני, הגישה קוליאן תביעה לבית-משפט השלום בפתח-תקווה בדרישה לחייב את בעלי העיתונים לפרסם את המודעות מטעמה, וכן לפצותה ב-100 אלף שקל, 50 אלף שקל מכל אחת מהנתבעות.

שתי הנתבעות, החברות יתדות ת.ש.מ.ו הוצאה לאור ופרסומים בע"מ ויום-ליום תקשורת (2002) בע"מ, טענו להגנתן, באמצעות עו"ד משה מורגנשטרן, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל העדר יריבות בינן לבין קוליאן. התובעת, כך הסבירו, היא אדם פרטי שמעולם לא ביקש לפרסם מודעה אלא בשם המפלגה שבראשה היא עומדת. מכאן, טענו הנתבעות, שאין כל יריבות בינן לבין קוליאן, ויש לדחות את התביעה בלי לדון בטענות לגופן.

גבר מעיין בגיליון של "יתד נאמן" בשכונת מאה-שערים בירושלים, 7.11.2011 (צילום: קובי גדעון)

בדיון דחוף שנערך בתביעה במרץ אשתקד הבהירה שופטת בית-משפט השלום אשרית רוטקופף לקוליאן כי אין לה הסמכות לדון בבקשה למתן צו. אשר על כן נמחקה הבקשה, וקוליאן הגישה בקשה חדשה לבית-המשפט המחוזי.

זה נעתר לבקשה והורה לשבועון "יום ליום" לפרסם מודעה אחת לפחות מטעם קוליאן או רשימתה. ערעור שהוגש על החלטת המחוזי לבית-המשפט העליון התקבל, וההוראה לפרסום המודעה בוטלה.

השבוע הגיע תורו של בית-משפט השלום לפסוק בבקשה לדחות את התביעה על הסף. השופטת רוטקופף מצאה כי אכן אין יריבות בין קוליאן לבין הנתבעות, ועל כן דחתה את התביעה.

"הנני בדעה כי משעה שהובהר כי פרסום המודעות המבוקש נועד לשרת את קידום המפלגה כחלק מפרסום תעמולת בחירות – הרי שהגשת תביעה זו על-ידי המשיבה כ'יחידה' מבין רשימת המועמדים אינה מגבשת את היריבות העובדתית והמשפטית בין הצדדים האמיתיים בפועל", פסקה השופטת. "גם אם המשיבה החליטה כי ה'אני מאמין' שלה משך שנים יקודם לתודעה הציבורית באמצעות התמודדות לכנסת, הרי שבבחירתה זו, חזונה האישי הפך להיות למעשה חזון של מפלגה. משעה שכך – טענות לאפליה מכוח חוק איסור אפליה שנטען כי ננקטה בקשר עם סירוב פרסום מודעות תעמולת בחירות – יכולות להיות מועלות רק על-ידי המפלגה".

אשר על כן נדחתה התביעה, ועל קוליאן הוטלו הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.

1933-03-15