מלך חדש-ישן נולד בישראל, ומשה כחלון שמו. אין הכוונה לשחקן החיזוק של נבחרת האמנים בכדורגל חופים, שבגללו פוצצו שחקני ערוץ הספורט את משחק הראווה בשבוע שעבר – ביזיון שבעקבותיו פוטרו איציק זוהר ולירן שטראובר מהערוץ. הכוונה היא אכן לפוליטיקאי הידוע משה כחלון, שר האוצר של מדינת ישראל.
הכוכב של הבחירות האחרונות כבר הספיק לאבד קרדיט בעיני רבים מבוחריו והציבור כולו בגלל הפסיביות שלו בטיפול במתווה הגז ובעוד אי-אלו עניינים חברתיים שהבטיח לשפר. אבל רגע, אל תמהרו להספיד אותו. לפחות דבר אחד טוב הוא עשה למען הציבור: בזכותו ימשיך ערוץ 1, על אף שהוא על סף קריסה, לשדר את המשחק המרכזי בליגת-העל בכדורגל. כלומר, כך לפחות על-פי אתר one.
"בזכות השר כחלון: המשחק המרכזי בערוץ 1", בישר בשבוע שעבר עורך one, גידי ליפקין, שדאג לקנח את כותרת המשנה בסלוגן בחירות יחצני: "שר האוצר דאג לפריפריה". בידיעה נכתב: "זה סופי. הערוץ הראשון ימשיך לשדר את המשחק המרכזי של ליגת-העל גם בעונה הבאה. זאת בזכות התערבות של שר האוצר, משה כחלון, שלולא היה נכנס לעובי הקורה, 500 אלף בתי-אב שמחוברים לעידן-פלוס לא היו זוכים לראות את המשחק המרכזי של הכדורגל הישראלי".
אחרי ידיעה כזו לא נותר לקוראים, במיוחד לאלה שמחוברים לעידן-פלוס, אלא לעשות לייק גדול לשר ולהרהר אם לא נגרם לו עוול. הנה, הוא כן פועל למען הציבור, כפי שהוסיף ליפקין לתאר: "כחלון זכה למחמאות על הצעד שעשה וקיים את הבטחת הבחירות שלו בהמשך הדאגה שלו לתושבי הפריפריה והשכבות החלשות כפי שעשה בתחומים רבים".
ואחרי חתיכת הליקוק הזו, נותר רק לחקור מה גרם לכחלון להירתם בכל מאודו להמשך שידורי הכדורגל בערוץ הקורס.
ב-12.7.15 התפרסמה ב"גלובס" ידיעה מאת טל וולק ולי-אור אברבך ולפיה עובדי רשות השידור זועמים על משרד האוצר, שמנסה להעביר את שידור המשחק המרכזי לערוץ אחר ולהיפטר מהעול הכספי. העובדים האשימו את השר כי הוא משתמש בשידור המשחק כאמצעי לחץ במשא-ומתן איתם.
"האוצר, שמחזיק בכספי רשות השידור, שולט גם בתכנים וגם בעובדים. שליטתו היא גסה וכוחנית, ואין בה כדי ללמד על רצון לנהל משא-ומתן בתום-לב", נכתב בידיעה. "הדאגה של מי באוצר לטייקוני תקשורת פרטיים היא בעלת גישה לא חברתית ולא ציבורית. אם ההסכם עם רשות השידור יבוטל – האזרחים ייאלצו לשלם עבור שידורי HD. האם לכך התכוון שר האוצר משה כחלון במושג משרד אוצר חברתי?".
דברים כדורבנות. אלא שגם למשרד האוצר היו נימוקים משכנעים למה לא להעביר שקל אחד לטובת המשחק המרכזי. בתגובת האוצר ל"גלובס" נמסר: "רשות השידור הינה גוף אשר נמצא בפירוק, וככזה ראוי שיבצע בחינה של כלל ההתקשרויות הקיימות מול הספקים השונים. הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) אכן מבצע בחינה כזאת, ובמקומות שהוא מזהה הסכמים בלתי סבירים אשר מהווים בזבוז כספי ציבור, הוא פועל לשנותם ולהתאימם למחירי השוק. משרד האוצר לא מנחה את הכנ"ר ספציפית לשינוי הסכם זה או אחר, מעבר להנחיה הכללית של בחינת כלל החוזים וההתקשרויות".
מרוח דברים אלה אפשר ללמוד שמשרד האוצר לגמרי לא התלהב מכך שרשות השידור תמשיך לשלם כ-15 מיליון שקל עבור כדורגל, שידורים שאותם הגדיר כ"הסכמים בלתי סבירים אשר מהווים בזבוז כספי ציבור".
משה כחלון מבטיח שיעסוק במשק הגז. חדשות ערוץ 2, ינואר 2015 (צילום מסך)
חלפו בקושי שבועיים, ועל-פי הידיעה ב-one, כחלון ואנשי האוצר התהפכו בגדול. לא חלפו ימים אחדים מתחילת משבר השידורים הזה, וטוויסט דרמטי נרשם בעלילה: בשעות אחר הצהריים של ה-29.7.15 התייצב שליח במשרדי מינהלת הליגה והעביר בשם כונס הנכסים של רשות השידור צ'ק ראשון על סך 3.75 מיליון שקל, הוכחה לכך שהרשות החליטה לא לוותר על ליגת-העל בכדורגל.
באותו ערב צויצה הודעת ברכה בשם שרת הספורט מירי רגב, שפירגנה דווקא לראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, "שהקצה תקציבים לרשות השידור עבור רכישת זכויות השידור למשחק המרכזי". ליפקין, פרשנו הספורט-פוליטי של one, לא נתן לעובדות עד כה לבלבל אותו, כאמור, והעניק את הקרדיט כולו לכחלון.
לא נותר אלא לנסות להתחקות אחר הדרך העלומה שהובילה את עורך one להתעקש שדווקא כחלון הוא הראוי לטפיחה על הכתף. פנינו לדובר משרד האוצר ושאלנו, האם באמת כבוד השר חזר בו והוא זה שהעביר כספים או אישר אותם לרשות השידור עבור המשחק המרכזי?
מירב לפידות מלשכת דוברות והסברה במשרד האוצר החזירה צלצול והעמידה דברים על דיוקם. משרד האוצר, כך אמרה, מנסה לגרום לרשות השידור להתנהל באופן מיטבי, ולכן נבדקו דרכים איך להתייעל. במסגרת זו, הסבירה הדוברת, נבחנו הוצאות שידורי הספורט, כולל האפשרות למכור אותם לערוץ 10.
"15 מיליון שקל אינם סכום שהרשות מוכרחה להוציא עכשיו דווקא על ספורט", הדגישה לפידות. "משלם המסים לא צריך לממן כזו הוצאה, זו לא הקצאת כספים מיטבית, ואנחנו באוצר התנגדנו לתשלום הזה, שאינו במסגרת ההוצאה ההכרחית לקיום רשות השידור".
רק רגע, אמרנו, אבל פורסם באתר ספורט מוביל שדווקא כחלון הוא זה שדאג להעביר את הכסף לרשות השידור, שהכל בזכותו, וכל הכבוד לו שהוא דואג לחלשים, אז איך זה מתיישב עם הדברים שאמרת? הדוברת לא הבינה על איזה קרדיט אנו מדברים. שאלנו אם לא קראה במקרה ב-one שבזכות השר כחלון כל בית בישראל יוכל להמשיך לצפות במשחק המרכזי בערוץ 1. לא היה לה מושג.
כדי שנהיה בטוחים ששר האוצר ממשיך להחזיק בעמדה שרואה בהסכם בזבוז כספי ציבור, ושאין מניעה מצדו שהמשחקים ישודרו בערוץ פתוח לכולם, אבל לאו דווקא בערוץ 1, נשלחה אלינו גם תגובה כתובה: "כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור הונחה לחסוך בהוצאות רשות השידור, וזאת כל עוד יש אלטרנטיבה לביצוע ההתקשרויות, וזאת בלי לפגוע בציבור הצופים. משרד האוצר אינו מתערב בתכנים המשודרים ובסדרי העדיפויות של הרשות והכנ"ר. שר האוצר משה כחלון הנחה את מנכ"ל המשרד לוודא כי שידורי הספורט ישודרו בערוץ הפתוח לכלל אזרחי ישראל ללא תשלום".
"בזכות השר כחלון", הידיעה של גידי ליפקין ב-one
אז מדוע החליט גידי ליפקין לתת קרדיט לכחלון? ואולי אפילו חמור מזה: האם בלשכת דובר משרד האוצר מנותקים מהמתרחש בתחום שיפוטם, והעניינים מתנהלים מעל לראשם בין לשכת השר ללשכת עורך one?
כיוון שכל ידיעה ב-one, יותר מכל גוף תקשורת ספורט אחר, חשודה מיידית במניעים זרים, מכלול של אינטרסים והסבך הידוע שמור-לי-ואשמור-לך, אפשר רק להעלות השערות. הנה אחת מרכזית: לפני שבועיים יצאו ב-one נגד מכרז הבזק של מינהלת הליגה למשחק המרכזי, לאחר שרשות השידור הודיעה כי לא תוכל לעמוד בהסכם. מכרז כזה, כך חששו ב-one, עלול לגרום להם לאבד החל מהעונה הבאה (2016–2017) את זכויות האינטרנט והסלולר של תקצירי המשחקים. ולא פחות גרוע מבחינתם: ערוץ הספורט עשוי לגשת למכרז ולזכות בו. ב-one יצאו בקמפיין בזק שבו תקפו את המינהלת בצורה קשה ("כישלון ענק, אוהדי הכדורגל הופקרו"). הם לא סיפרו לקוראים ולמאזינים שהם טבולים עמוק בכל הסאגה הזו מעצם היותם בעלי עניין שעלולים להיפגע.
החלטתה של המינהלת לחפש ערוץ אחר לשידור המשחק המרכזי הלחיצה מאוד את כונס הנכסים של רשות השידור ואת העורך הראשי. אלה הבינו שהם עלולים לאבד את עוגן השידורים המשמעותי ביותר – המשדר היחיד שמביא לערוץ 1 רייטינג דו-ספרתי. הכונס והעורך קיבלו החלטה אמיצה והזדרזו לשלוח את השליח על הווספה עם הצ'ק. בדיעבד מדובר במהלך מצוין של המינהלת. אלא שב-one, שהפכו בינתיים את המינהלת לאויבם ולאויב העם כולו, לא יכלו לפרגן, וגם לא רצו. וכך, כמו שזה נראה, נהנה לו השר כחלון מההפקר. על-פי דוברי משרדו, כאמור, מתברר שאפילו הוא לא ידע שהוא כזה.
טילפנו לגידי ליפקין לברר איתו על סמך מה העניק את הקרדיט לכחלון, ואם לא היה ראוי לתת מלה טובה למינהלת, אלא שהוא לא הגיב לפניותינו.
הציפייה הלגיטימית של צרכני החדשות היא שהכתב-פרשן שלהם לענייני סבך הידיים הבוחשות במציאות הישראלית יהיה, הבה נאמר זאת שוב, לצדם ולשירותם. לטובת בהירות המבט שלהם. הם רוצים להאמין שהוא טורח על ידיעה של 500 מלה, כדי שהם יהיו חכמים יותר ויידעו את המצב לאשורו.
אבל אל מול התמונה ששירטטנו כאן, נאלץ הקורא המצוי להניח שכל פרשן עיוור ממשש את חתיכת הפיל הקטנה שלו, והפיל הגדול, משמע המציאות הממשית, מי ישורנו. ליפקין הוא לא מששן הפילים היחיד בזירה התקשורתית, ובוודאי לא החשוד היחיד בהנדוס המציאות לצרכיו הקטנים, המקומיים. אבל הידיעה שלו היא דוגמה קלאסית לאופן שבו עיתונאים מוכתמי אינטרסים תורמים לניכור, לבלבול ולאי-האמון של האזרחים בכלבי השמירה שלהם, שערקו כבר מזמן לשערי הטירה הבחשנית, הצינית, מלאת הבוז לאזרח הקטן, שבה מתגוררים אדוני ההון-שלטון-תקשורת.
בקטנה
כתב one דורון בן-דור מודה לאורחיו
בשעה טובה ומאושרת חיתן השבוע דורון בן-דור, כתב one לענייני קבוצות חיפה והצפון, את בתו. למחרת האירוע הוא הודה לאורחים הרבים שהגיעו – סוג משעשע וחסר מודעות של גילוי נאות, אם תרצו. עשרות שחקנים, מאמנים ומנהלים כיבדו את האירוע בנוכחותם ובמתנותיהם, ובוודאי אינם מצפים כעת מהאב המאושר שיפנק אותם בכתבות אוהדות ומתרפסות, כמיטב המסורת הנהוגה ב-one ביחס לחבריהם ומוקיריהם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il