ב-19.40 נקטע השידור על המרקע: אולפן החדשות התפרץ עם הידיעה הקשה על התאונה הטראגית ליד קריית-גת. רכבת התנגשה במיניבוס. על הקו כתבנו העושה את דרכו לזירת האסון. הוא יודע לספר כי היתה תאונה חמורה כתוצאה מהתנגשות בין רכבת למיניבוס.

מגישת החדשות שולחת אותו ליעדו ומבטיחה כי הוא יעדכן בקרוב מהשטח. היא פונה לנציג המשטרה. הוא על הקו והוא משכיל את הצופים שהיתה תאונה קשה ליד קריית-גת בצומת בין מסילת הברזל לכביש. המגישה קוטעת אותו ופונה לנציג מד"א. מה אתה יכול לספר לנו, היא שואלת. היתה תאונה קשה קרוב לקריית-גת, רכבת פגעה במיניבוס שנתקע על הפסים, הוא משכיל את הצופים. הבא בתור הוא נציג מכבי-האש, שחוזר על הדברים.

התנגשות בין מיניבוס לרכבת ליד קריית-גת. 5.8.10 (צילום: צפריר אביוב)

וכך זה נמשך שעה וארבעים דקות – עד סופה של המהדורה. וכך זה נראה ונשמע, פחות או יותר, בשלושת הערוצים. מידע חדש טיפטף לאטו, אך רצף השידור לא פסק והוא חזר על עצמו – במלל ולאחר מכן גם בתמונות – בנחישות של תחנות טלוויזיה שמעוניינות להשאיר את הצופים מרותקים אליהן ויהי מה.

זה ריטואל מוכר בסיקור אירועים רבי-נפגעים. השידור החי מזמין דיווחים בלתי פוסקים, ולא פעם בלתי מבוקרים. התקשורת עסקה לא פעם בבחינת התנהלותה במצבים אלה ואף הסיקה כמה מסקנות מועילות, כמו הימנעות מתצלומי תקריב של נפגעים, זהירות במתן מידע על שמותיהם או על זיהוים, שליטת חדר הבקרה על הדיווח הישיר באופן שמאפשר השהיה של שידור תמונות קשות במיוחד או מידע רגיש במיוחד.

אלא שלקחים אלה אינם מיושמים תמיד ברגע האמת, ובכל מקרה הם אינם מניאים את העורכים האחראים מלשדר שידורים אינסופיים, ואינם מניעים אותם להסתפק בעדכונים שיש בהם חידוש.

התאונה שלשום בלילה האירה פן נוסף של התפקיד שממלאה התקשורת במצבים כאלה: היא משמשת בימת פרסום לבעלי עניין. לרגעים, במהלך השידור החי הממושך, התקבל רושם שהאירוע הטרגי הוא קולב שעליו נתלים אנשי ציבור כדי ליחצן את עצמם או את ארגוניהם.

כך נדמה היה שבעלי תפקידים – למשל שר התחבורה או מנכ"ל מד"א – מסתובבים בשטח בעיקר כדי להפגין נוכחות ולהשמיע את קולם. לא פעם נראה היה כי בכירי המשטרה וכוחות חירום אחרים עומדים בתור כדי להתראיין אצל כתבנו המסור. זה התנהג כמי שלבו גס באלה המשחרים למיקרופון שבידו וקיפץ מאחד לאחר, קטע את המרואיין האחד ועבר לרעהו הנחשב ממנו.

כמובן, כמובן, כל האח"מים שנזעקו לבוא לזירת התאונה מילאו באופן מופתי את תפקידם. עצם הגעתם לשטח היא עדות למסירותם למלאכתם ומחויבותם המוחלטת לציבור. שהרי אם לא היו טורחים לפקח מקרוב על המתרחש, היו עיתונאים מאשימים אותם בשיקול דעת מוטעה אם לא בקהות חושים של ממש.
ובכל זאת, יותר מבפעמים אחרות בעבר, במפגש הכביש והמסילה לא רחוק מצומת קריית-גת, שבו מצאו את מותם בתאונת דרכים שבעה איש, בלט שלשום בלילה המניע היחצני להופעתם של אי אלה מבעלי התפקידים הרמים.