בוקר טוב לכל המאזינים, ולמתעמלים – היכון. אלה שגדלו על קריאת ההשכמה הלאומית העתיקה הזאת הולכים ומתמעטים, אבל היא שקפצה לראש כשנודע על התוכנית החדשה שמפיק ערוץ הספורט ותשודר מיום ראשון הקרוב, ראש חודש מרץ 2015, בשעות 06:30–09:00. את התוכנית יגישו סלוצקי ודומינגז, לשעבר שדרי רדיו תל-אביב שפוטרו מהתחנה ולאחר מכן התברר שחלק מהכנסותיהם הגיע מפרסום סמוי.
במהלך השנה האחרונה כבש הערוץ רצועות שידור ומתרחב ליעדים חדשים. זה החל ב"אולפן פתוח" בהגשת הטאלנט טל ברמן, תוכנית שמנסה ללכוד את הצופים משעות אחר הצהריים ועד למהדורת החדשות של 19:00, ומציגה ראיונות אולפן שבחלקם מקדמים את שידורי הערוץ בהמשך הערב. בחודשים האחרונים עולה דרך אתר הערוץ תוכנית רדיו ("5 באוויר"), ובימי שישי משדרים באתר את "שירים ושערים" מהליגות הנמוכות. לערוץ יש אפילו שת"פ עם גלי-צה"ל בתוכנית ספורט יומית עם מירי נבו ועידן קוולר, ועכשיו תוכנית בוקר.
יכול להיות שתוכנית הבוקר תתפוס ויתברר שהיא מוצלחת ומבדרת, מעניינת ותורמת. ובכל זאת, יש משהו מטריד בידיעה שערוץ הספורט בוחר להשקיע סכום רציני בתוכנית שלא ברור מה הצורך בה, ושהוא הסתדר בלעדיה במשך 25 שנות קיומו
זאת ביקורת מקדימה לתוכנית שטרם עלתה. עוד לא נראתה ממנה דקה, לא ידוע מה יכלול סדר היום שלה, אם היא תהיה קלילה ומצחקקת בסגנון הצמד המגיש, האם תהיה משאבה לפרסומים סמויים, או שתנסה להתעמק בתוכני ספורט ולנהל דיונים רציניים, על אף שהמגישים אינם שייכים לענף. ובכלל, האם תצליח התוכנית לפנות לקהל חדש ולנכס אחוזי צפייה משתי תוכניות הבוקר המקבילות בערוץ 2 ובערוץ 10?
יכול להיות שהתוכנית תתפוס ויתברר שהיא מוצלחת ומבדרת, מעניינת ותורמת. ובכל זאת, יש משהו מטריד בידיעה שערוץ הספורט בוחר להשקיע סכום רציני בתוכנית שלא ברור מה הצורך בה, ושהוא הסתדר בלעדיה במשך 25 שנות קיומו. בהערכה זהירה, תוכנית כזו עשויה לעלות כ-250 אלף שקל בחודש, כשלושה מיליון שקל בשנה.
הולדתה של תוכנית בוקר מעידה על יכולות כספיות. ההצצה לכיסו של ערוץ הספורט צריכה לעניין את הצופים שתמהים מנין צצו לערוץ שקלים מיותרים ואיך הוא בוחר להשתמש בהם. ייתכן שהכסף הזה הוא תוצאה של הרווחים מערוצי התשלום למיניהם, אותם "ערוצי גזל", שהחלו בחמש פלוס ושודרגו לחמש פלוס לייב וגולד – לאחר מסע לחצים של לוביסטים שהתנחלו על ורידי המחוקקים בטענה שיש צורך קריטי בערוצי תשלום, אחרת הערוץ העני והמסכן לא יוכל לממן שידורי כדוריד, כדורעף, שחייה ועוד.
מסע הלחצים ניצח, ובינתיים השיטה העמיקה ויצרה את ערוץ ה-HD, ולך תדע אילו עוד הפתעות מחכות לכיסו של הצרכן. בערוץ הספורט, אגב, כבר פנו וביקשו לאשר להם ערוץ נוסף.
אם ערוץ הספורט עבר למודל צמיחה וצץ לו כסף מיותר, אפשר היה לצפות שיופנה תחילה לתועלת הצופים ולשדרוג השידורים. אז יפה שהשקיעו כסף וצדו את גמר גביע המדינה בכדורסל, אבל כעת כשהפרוטה מצויה בכיסם – מה עם החזרת המשחק המרכזי בליגה הלאומית מערוץ התשלום 5 לייב לערוץ הבסיס? קצת פחות רווחים, אבל עם הפנים לקהל.
סלוצקי ודומינגז באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט לקראת תוכניתם ביום ראשון הקרוב (צילום מסך)
ומה עם תוספת מצלמות במשחקי כדורגל? השבוע שודר משחק הגביע בין קריית-שמונה למכבי תל-אביב, בשידור שנראה עם חמש מצלמות בלבד. כך, למשל, בשריקות לנבדל אי-אפשר היה לראות אם הקוון צדק או טעה, כיוון שלא היו הילוכים חוזרים ממצלמות רחבת ה-16 שאמורות להיות ממוקמות במרומי היציע. משחק בין שתי הגדולות העונה תוקצב בקמצנות ונראה כמו שידור נכה.
ומה עם הקמצנות המתמשכת במצלמות במשחקי הליגה בכדורסל? יש משחקים ב"ערב הכדורסל של ישראל" שמשודרים עם מצלמה אחת בלבד, בלי שעון, בלי הילוך חוזר, בלי סטטיסטיקה. לא פעם השדר באותו משחק הפנה קריאה נואשת לצוות באולפן כדי שיספרו לו מה קרה. חלמאות בשידור חי.
אפילו בתוכניות אולפן הם חוסכים: העמידו מצלמה פיקס שמכוונת לעמדה אחת, בלי צלם מאחוריה, והנה חסכו עוד כמה שקלים. וכמה זכויות ומפעלים היה אפשר להשיג? לא מעט. במקום להשקיע במטרה שלשמה הם קיימים – שידורי משחקים, משקיעים בעוד תוכניות אולפן, העיקר למלא זמן אוויר של שישה ערוצים.
המצב שבו תוכניות האולפן בערוץ הספורט מתחרות במספר השידורים הישירים נוצל בעבר על-ידי צ'רלטון, שחיברה לעצמה את הסלוגן "יותר שידורים, פחות דיבורים". כדאי שבערוץ הספורט יכלכלו את החלטותיהם הכספיות וישקיעו במה שחשוב באמת. ובמלים אחרות: פחות סלוצקי ודומינגז, יותר קדוסי ואברבנל (שחקנים מהליגה הלאומית, למי שלא מכיר, וגם יודע מי אשם בזה). יותר שיפור השירות הקיים לצופים הנאמנים, שמחכים ליום שבו יוכלו ליהנות משידורים ישירים ברמה של חמישה כוכבים, כראוי לכסף שהם משלמים על מדורת השבט שלהם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il