כלבי השמירה אינם נובחים / עוזי בנזימןהתקשורת מגלה שאננות מול עשרות מקרים של חקירות שמוטלים עליהן צווי איסור פרסום, הפוגעים בדרך זו בחופש הביטוי ובחופש התנועה של הנחקרים, וגם בזכות הציבור לדעת ולבקר את ההתנהלות השלטונית / 16/01/2010 מקורות זה לא רק מים / חנוך מרמריכש"הארץ", או עיתון אחר, מפרסם ככתבם מסמכים סודיים שהודלפו לו, הוא מבצע חיסול ממוקד של המקור. מקור, גם אם הרקע למעשהו הוא טובת הציבור, לא יזכה ליחס מועדף לעומת אלה שמוציאים מסמכים סודיים כדי לפאר את שמם החתול כבר לא בשק / חנוך מרמריהנה מתברר כי גם בחברתנו הפתוחה, עדיין ייתכן שחשוד ייעלם. מהתקשורת המוסדית לפחות. שכן ברשת ממשיכים לזרום פרטים – בלתי מהימנים כמובן, ממקורות עלומים כמובן – על ההתפתחויות בפרשה. דבר אחד לא ברור: מדוע יד נעלמה טורחת למחוק אותם? רחשים ברשת / חנוך מרמריאם הקהילות הנוגעות בדבר מקיימות, כל אחת בנפרד, דיון פומבי בפרשה האסורה לפרסום ובהשלכותיה, בשביל מה להשאיר צו כזה, אם בכלל ניתן, על כנו? האם יש שופטים שלא עברו סדנת רענון בנושא "התפתחויות וחידושים בתקשורת ההמונים בעשור האחרון"? מי גונב לנו את העבר / אורן פרסיקועתירה שהגיש לבג"ץ "ידיעות אחרונות" מציירת תמונה שלא תיאמן: מוסדות המדינה מפירים חוק באופן שיטתי בהפעלת ארכיונים פיראטיים. החומר מוסתר מעיני הציבור, אינו מועבר לגנזך המדינה, וההיסטוריה של מדינת ישראל מרקיבה בכספות נעולות שהמפתח אליהן נשכח מזמן סדק בחומת הצנזורה / צבי בראלאתר "פייסבוק" משמש במצרים אמצעי להבעת דעה עצמאית, שאינה ערבה לאוזן המשטר. למרבה ההפתעה, האחים המוסלמים שותפים למאבק על חופש הביטוי ומתכחשים בכך לעמדתם של חכמי הדת הסעודים סוף עידן הצנזורה / גיא קוטבלצנזורה הצבאית סמכויות דרקוניות. אבל השיניים החדות שלה מונחות בכוס, ליד המיטה שבה היא גוססת. תוחלת חייה תלויה בעיקר בתקשורת שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי"אין לקיים משטר חופשי בלא עיתונות חופשית, על-כן יש לאפשר לעתונות למלא את תפקידה, ורק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם קיימת ודאות קרובה כי ייגרם נזק של ממש לביטון המדינה, יש מקום לאסור פרסום ידיעות בעיתונות" חברת קול העם נ' שר הפנים"אנחנו להגדיר את היחס הקיים בין הזכות לחופש העתונות מזה, לבין הסמכות המצויה בידי השלטונות [...] להטיל הגבלה על השימוש באותה זכות, מזה" |