תחת הכותרת הקונספירטיבית "המנגנון הכלכלי העומד מאחורי הבלוגר שאולזון" חשף עפר חדד, כתב חדשות 2, תחקירון תמוה, שעשה הכל כדי לזעזע ולשכנע בחומרתו, אבל עורר בעיקר חיוך אירוני. בשיאה של הכתבה נראה הבלוגר חיים שאולזון, באמצעות מצלמה נסתרת, מקבל בוכטה של ירוקים, סופר אותם לאטו ומכניס לכיסו. בהמשך הושמע קולו בתגובה שמסר לכתב: "לא קיבלתי אפילו דולר אחד", והצופה בבית, קיוו העורכים, סיפק את התגובה המקווה וגיחך בבוז.

זו היתה דרמה טלוויזיונית נחמדה שבה תכמן נתפס על חם. שאולזון, עיתונאי חרדי לשעבר, הפך ל"בלוגר הכי לוהט שלמד להתפרנס ממידע רגיש בבתי האדמו"רים". "אימת האדמו"רים", הדגיש המגיש דני קושמרו. מי אמור להתחלחל מבלוגר חרדי שחי בארה"ב ומתפרנס מרכילויות ושמועות? מי בציבור הכללי אמורים להזדעזע מסיפור של תככן שרבים בעולם החרדי תופסים כספק ליצן, ספק קשקשן?

מתברר שבעולם החרדי יש מי שמוכן לחסל תדמיתית את שאולזון, או לפחות להטיח בו בוץ. אותם אנשים בחרו בחדשות 2 ושלחו את הסרטון המפליל לכתב לענייני חרדים: שאולזון נראה במשרדו כשהוא מקבל קש-מאני ביד בתמורה לפרסומים מסוימים.

לפי הטון החמור של הכתבה, נראה היה שחדשות 2 חשפו פושע כבד. דומה שרק פסע הפריד בינו לבין הכותרת הפותחת של המהדורה: "דרמה – רגע לפני הכרעת הדין", על משפט אולמרט-זקן. חדד ועורכיו חשבו שהסיפור שווה. הצצה אל תככיו של העולם החרדי תמיד סקסית. הרי לכם חסיד שאינו קדוש, אולי שוטה, והנה גם בעולם התורה הכסף מעוור עיניים והציבור הולך שבי אחרי תככים ורכיל, ועוד באמצעות האינטרנט המשוקץ, שגדולי הרבנים אסרו להשתמש בו.

אבל שאולזון הוא אפילו לא דג רקק. הסיפור עליו אינו חדשות. הוא לכל היותר משב רוח חביב שנועד לאוורר את כובד המהדורה. גימיק רכילותי בעטיפה של כלבוטק.

גם "מנגנון כלכלי" לא מצאנו. מדובר בסך-הכל באדם יחיד שכנראה מתפרנס מלשון הרע. בעוד שהתקשורת החילונית, לפחות באופן רשמי, רואה בכתבות עיתונאיות תמורת כסף עניין אסור ופסול, בעיתונות החרדית זו שיטה מקובלת וגלויה. והאתיקה? אלוהים ישמור. העורך הראשי הוא הרב, הצנזורות מגיעות מבעלי מניעים אישיים ומופעלות לטובת אנשי שלומנו, ואם העיתון תוקף פלג אחר, הוא לא יטרח לבקש תגובה. כאן בפירוש אפשר לחפש, וגם למצוא, מנגנון כלכלי. חטאו העיקרי של שאולזון שהוא פועל באופן דומה, רק מטעם עצמו וכשהוא משלשל את הירוקים לכיסו, ולא לכיסו של העורך.

אם חדד ועורכיו מחפשים "מנגנונים כלכליים", למה להרחיק אל מעבר לים? גם לא צריך לנבור במגזר החרדי דווקא. שילכו לרחרח עם מצלמות נסתרות במחלקות המסחריות ומשרדי המנהלים בכלי התקשורת המרכזיים – במערכות עיתוני הדפוס הגדולים, אצל חברות הטלוויזיה ואתרי האינטרנט. לפחות בכמה מהם יגלו תעשייה משגשגת המפתיעה בדמיונה לזו שהם מתארים שמפעיל הבלוגר שאולזון: שלם לי ואדאג לקדם את האינטרסים שלך. ואם ישאלו? אל תדאג. נכחיש, זה תמיד עובד.

* * *

המאמר מתפרסם כחלק מפרויקט "סריקת מערכות", שבמסגרתו נעמיד בכל פעם מתחת לזכוכית המגדלת של כותבינו תוצר עיתונאי יחיד – גיליון, מהדורה, תוכנית – של מערכת תקשורת מרכזית, במטרה לנסות לפצח את המנגנונים הפנימיים המניעים אותה. והפעם: המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 מיום רביעי, 26.3.14.

♦ לעמוד הפרויקט: סריקת מערכות – חדשות ערוץ 2

♦ לעמוד הפרויקט הקודם: סריקת מערכות – "ידיעות אחרונות"