"יש לנו עורך חדש ב'הארץ', שאמר שהוא רוצה ש'הארץ' יהיה Paper of Records. שיהיו שם ידיעות בסגנון 'הוא אמר, היא אמרה, אתמול'', כל חמשת המ"מים, ובזה פחות או יותר נכסה את העניין" -- כך אמרה אתמול (רביעי) כתבת הרווחה של "הארץ", רותי סיני, כחלק מביקורתה על התהליכים העוברים על העיתונות המתבטאים בין השאר באופן המתומצת שבו התקשורת, ועיתון "הארץ" בכלל זה, מטפלת בענייני כלכלה וחברה. סיני העלתה את החשש כי פרט למסירת העובדות הבסיסיות, לא ייוותר בעיתון מקום לפרסום מידע שמספק לקוראים רקע וערך מוסף.
סיני, שדיברה בדיון על "תפקיד התקשורת ביצירת מציאות כלכלית חד-ממדית" שנערך במכון ון-ליר ביוזמת המגזין "ארץ אחרת", הסבירה כי היא אישית מנהלת "מאבק יומיומי על מספר המלים והמקום בעיתון" שיוקדשו לידיעות ולכתבות שהיא מעבירה. לדבריה, הצמצום ההולך וגובר במספר ובגודל הידיעות החדשותיות יוצר מצב שבו הקוראים נחשפים כיום למציאות כלכלית חד-ממדית. "הדפוקים, העניים, החד-הוריות, המבוגרים, הנכים, מהגרי העבודה וכולי הם במקרה הטוב ידיעה קטנה בעמודי החדשות, וכמובן שאין כבר מקום לכתוב איך ולמה הם הגיעו לאיפה שהם, ומה התהליכים שהביאו אותם לשם, ואיך החלטות האוצר השפיעו", אמרה.
סיני מוצאת כי צמצום מספר הידיעות וגודלן ב"הארץ" נובע בעיקר מרצונו להיענות לדרישת הקהל, כפי שזו מובעת בקבוצות מיקוד מיוחדות. קבוצות המיקוד, שאותן היא מכנה "הגורו החדש של 'הארץ'", הפכו, לדבריה, לחזות הכל של החשיבה העיתונאית. "יושבים העורכים מאחורי מראה חד-כיוונית", תיארה זאת סיני, "ומסתכלים, קצת כמו על קופים בכלוב, על מה אומרים הקוראים. ברגע שבקבוצות המיקוד אומרים שהם רוצים רק ידיעות קצרות, כי אין להם זמן בשש בבוקר לקרוא מאמרים ארוכים על מה עושה האוצר וכולי, אז מקצרים את הידיעות".
סיני הוסיפה כי משום שבקבוצות המיקוד אמרו שלא קוראים את חלק ב', ביטלו אותו. על כך העירה: "אני מכירה מעט מאוד עיתונים שמכבדים את עצמם שאין להם מגזין יומי; ב'הארץ' במיוחד חלק ב' היה במה לנושאים חברתיים, והוא איננו".
"מקצרים את הידיעות". רותי סיני
"גם האלפיון האמצעי לא מעניין". גדעון עשת
דובר אחר בערב העיון, הכתב הכלכלי של "ידיעות אחרונות" גדעון עשת, יצא בהתקפה חריפה נגד העיתונות הכלכלית בכלל, הן המודפסת והן המשודרת. לדבריו, בעשור האחרון חלה הדרה הולכת וגוברת של בני-האדם מהכלכלה. "הכלכלה יצאה מתחום האנושי הרגיל ועברה לתחום האנשים המיוחדים, אנשי העסקים ובעלי ההון, וההתעסקות המשמעותית היא במה האנשים האלה קונים והיכן הם מבלים", אמר עשת, וכדי להדגים זאת בחן את המוספים הכלכליים של ערב חג שבועות האחרון. כולם כאחד התמקדו בעושר ובעשירים.
כשנושא כלכלי מגיע בכל זאת לעמודי החדשות הראשיים, הסגנון מזרה אימה, טען עשת, והציג כותרת מ"ידיעות אחרונות" שהזהירה מפני מחסור במוצרי מזון על סמך מחסור זמני בכמה פריטים שוליים. "בעיתונות, כלכלת ההמונים היא כלכלת הפניקה. לכלכלה רצינית יש אנשי עסקים", קבע.
עשת ביקר גם את ערוץ 10, הן על פינת הבנקאות היומית במהדורת הלילה שלו, המשמשת פרסומת סמויה לבנק, והן על כך ששלח עיתונאי לארצות-הברית לראיין את איש העסקים יצחק תשובה. "מתי ערוץ 10 השקיע בנסיעה של כתב לניו-יורק כדי לברר דברים אחרים שרלבנטיים לחיים של מישהו?", שאל והוסיף: "אני משער שלא ערוץ 10 מימן את הכתבה, הוא לא ביוזמתו עלה על הרעיון המבריק לנסוע לניו-יורק ולבזבז 10,000 דולר בשביל לשבת אצל אדון תשובה".
לדברי עשת, ההתעסקות באורח החיים של האלפיון העליון הביאה למצב שבו השימוש במלה "אלפיון" הצטמצם לתיאור אלפיון אחד בלבד. "יש גם אלפיון אחד למטה, אבל אף אחד לא טורח לתעד את אורח החיים שלו, עבודתו, איפה הוא אוכל במסעדות ומה הוא לובש. גם האלפיון האמצעי לא מעניין. מה מעניין? רק מה שהאלפיון העליון עושה". עשת הפנה לקהל את השאלה "מהם מחירי העגבניות בפריפריה?", וטען כי מידע זה קיים באתר של משרד החקלאות, המפרט את כל מחירי הירקות והפירות מכל שוק בארץ, אך אף כלי תקשורת לא חושב כי זה מידע הראוי להביא לידיעת הציבור, משום שכולם מכוונים את עצמם להתעסק רק במה שרלבנטי לשכבת בעלי ההון.
פנחס לנדאו, לשעבר עיתונאי כלכלי ועורך "טלגרף", ואחיו של עורך "הארץ" לשעבר דייוויד לנדאו, דיבר בערב העיון על תהליך ההתרוקנות המקצועית של העיתונות הכלכלית. לדבריו, "העיתונאות הכלכלית נגררה למקום רע ונתקעה שם", אך הוא לא האשים את הבעלים, אלא את העיתונאים עצמם ועורכיהם.
לנדאו מנה שש תכונות החסרות לעיתונאים הכלכליים היום: מחויבות למקצוע; הבנת החומר; יכולת העברת החומר לציבור; יושרה אינטלקטואלית; ניסיון בתחום; ויכולת הבחנה בין עיקר לטפל. הוא פירט את החשיבות של כל תכונה ואת האופן שבו היא לא באה לידי ביטוי בעבודת העיתונאים כיום וסיכם: "אם אתה צעיר, חסר ניסיון, לא מבין כלום, לא מסוגל להתבטא ואין לך יושרה אינטלקטואלית, אז אתה תעשה מה שאומרים לך".
הערב הסתיים כשבמבי שלג, עורכת "ארץ אחרת", תהתה אם התקדמות כלכלית היא אכן היעד המרכזי של חיינו, והוסיפה כי לא רק המציאות החומרית נותנת טעם לחיים. בין הנוכחים במציאות החומרית המהודרת של מכון ון-ליר לא היה איש שהביע התנגדות.