בשנת 2017 נרשמה עלייה בייצוג דוברים ערבים במדיה המשודרת המרכזית בישראל, כך עולה מנתוני סיכום השנה של מדד הייצוג.

העלייה בשיעור הדוברים הערבים באה לידי ביטוי במספר משתנים, ובדרגות שונות. שיעור הייצוג הכללי של האזרחים הערבים מתוך כלל הדוברים והמרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה עלה בכ-16%; שיעור הייצוג שלהם בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות עלה בכ-12%; עלייה של כ-12% נרשמה גם בשיעור הנשים הערביות שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה; ואילו בקרב הדוברים הערבים שהופיעו במדיה המשודרת בשל תחום התמחותם נרשמה עלייה של כ-9%. באף אחד מהמדדים המרכזיים לא נרשמה ירידה בשיעור הייצוג של האזרחים הערבים.

מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון וחברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בסך הכל הופיעו במהלך כל השנה החולפת 4,537 דוברים ודוברות ערבים וערביות, אזרחי מדינת ישראל, בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 1 ורשת ב' (בתקופת רשות השידור), כאן 11 וכאן ב' (מתחילת פעילותו של תאגיד השידור), גלי צה"ל, ערוץ עשר, ערוץ 2 של טרום הפיצול וחברת החדשות של אחרי הפיצול. לשם השוואה, בכל שנת 2016 הופיעו 4,079 דוברים ודוברות ערבים וערביות, כך שמדובר בעליה של כ-11% (המספרים לשנת 2017 אינם כוללים את הדוברים הערבים בתוכניות האקטואליה של שידורי קשת ורשת שלאחר הפיצול. אם לוקחים גם אותם בחשבון, ומחלקים בשניים כדי להעריך כמה היו מופיעים בערוץ מאוחד בתקופת הפיצול, מגיעים ל-4,577 דוברים ערבים בשנת 2017).

עלייה נרשמה גם בממוצע הייצוג בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, שזכו לתשומת לב שבועית ממדד הייצוג. מ-4.1% ב-2016 ל-4.6% ב-2017, עלייה של כ-12%

מספר כלל הדוברים בתוכניות החדשות והאקטואליה של הערוצים וגופי השידור השונים דווקא ירד מעט בשנה החולפת, מ-164,315 במהלך שנת 2016 ל-157,703 במהלך שנת 2017. כתוצאה מכך הגידול בשיעור הייצוג היה גבוה עוד יותר. השיעור הממוצע בשנת 2016 עמד על 2.5% ואילו בשנת 2017 טיפס ל-2.9%, עלייה של כ-16%.

עלייה נרשמה גם בממוצע הייצוג בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, שזכו לתשומת לב שבועית ממדד הייצוג. שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות במהלך שנת 2017 עמד על 4.6%, לעומת 4.1% בשנת 2016, עלייה של כ-12%. בולטת עוד יותר היתה העלייה שנרשמה בקצה העליון של טבלת התוכניות. בעוד שבשנת 2016 רק התוכנית שהגיעה למקום הראשון רשמה שיעור ייצוג דו-ספרתי של דוברים ערבים, ורק שתי תוכניות השיגו שיעור ייצוג של 7% ומעלה, בשנת 2017 כל שלוש התוכניות המובילות פרצו את מחסום עשרת האחוזים והגיעו לשיעור ייצוג דו-ספרתי ושש תוכניות שונות סיימו את השנה עם שיעורי יצוג של 7% ומעלה. השוואה נוספת מעלה כי מעלה כי מתוך 18 תוכניות שנמדדו הן בשנת 2017 והן בשנת 2016, ב-13 חלה עלייה בשיעור הדוברים הערבים.

עלייה נרשמה גם בשיעור הנשים הערביות מתוך כלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בתוכנות החדשות והאקטואליה. בשנת 2016 רק 16% מהדוברים הערבים היו נשים, ואילו בשנת 2017 18% מהדוברים היו נשים, עלייה של כ-12%.

גם במספר המומחים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה נרשמה עלייה. במהלך שנת 2017 היו 889 דוברים ומרואיינים ערבים שהשתתפו בתוכניות  חדשות ואקטואליה בשל תחום התמחותם, וזאת לעומת 708 מומחים בלבד בשנת 2016, עלייה של כ-25%. עם זאת, כשלוקחים בחשבון את שיעור המומחים מתוך כלל הדוברים הערבים יוצא שהשינוי לטובה היה מתון יותר, מ-כ17.7% בשנת 2016 לכ-19.3% ב-2017, עליה של כ-9%.

"יומן" של רשות השידור, ששודרה בחודשים ינואר – מאי 2017, הגיעה לשיעור הדוברים הערבים הממוצע הגבוה ביותר בשנה שעברה. כ-15% מכלל הדוברים והמרואיינים שהופיעו ב"יומן", שהגישו תמר אלמוג ויאיר ויינרב וערכו אורי לוי ועמית וינטר, היו ערבים. מרביתם נכללו בכתבות שהכין ריאד עלי, ואשר התמקדו בפנים מגוונים של החברה הערבית בישראל.

שיעור הייצוג הגבוה של התוכנית קשור כנראה גם לכך שהחודשים הראשונים של השנה התאפיינו בריבוי דוברים ומרואיינים ערבים, בין השאר על רקע התקרית הקטלנית באום אל-חיראן. העובדה כי "יומן" חדלה להיות משודרת בחודש מאי, עם סגירת רשות השידור והחלפתה בתאגיד, סייעה לה לסיים את השנה עם שיעור דוברים ממוצע גבוה.

"לונדון את קירשנבאום" של ערוץ עשר, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, הגיעה למקום השני בשיעור הדוברים הערבים הממוצע עם כ-12.9%. "לונדון את קירשנבאום" היא התוכנית היומית היחידה בשלישיה המובילה של התוכניות והתוכנית היומית היחידה של הערוצים המסחריים בעשירייה הראשונה כולה.

למעשה, "לונדון את קירשנבאום" חריגה לטובה כמעט בכל קנה מידה. כשבוחנים אותה לעומת תוכניות אחרות מסוגתה, כלומר מול תוכניות אקטואליה יומיות, מגלים ששיעור הדוברים הערבים שהופיעו בה בשנה שעברה היה כמעט פי שלושה מהתוכנית שקרובה לה ביותר.כפי שנראה להלן, התוכנית חריגה גם בכשבוחנים את כמות המומחים, המגדר ונושאי הדיון באייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים.

"אולפן שישי", של חברת החדשות (קודם לכן חדשות ערוץ 2), הגיעה למקום השלישי בטבלת התוכניות עם שיעור ייצוג ממוצע של 10.7%. כמו "יומן", וכמו מרבית התוכניות בעשיריה הראשונה של טבלת התוכניות, גם "אולפן שישי", שמגיש דני קושמרו, היא תוכנית מגזין שבועית. לתוכניות שכאלו פשוט יותר באופן יחסי לצבור בבת אחת דוברים ערבים רבים, שכן הן בנויות על כתבות ארוכות עם דוברים רבים. את "אולפן שישי" ערך במהלך שנת 2017 איתי דנקנר שהוחלף לקראת סוף השנה ברותם דנון.

תוכנית הרדיו המובילה היא "מה בוער" של גלי צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי. התוכנית הגיעה למקום ה-12 בטבלה הכללית, כשצמודה אליה "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת ישי הולנדר. לשתי התוכניות שיעור ייצוג שנתי של כ-4.4%.

לעיון בטבלת התוכניות המלאה לשנת 2017

לרגל סיכום שנת 2017, ולראשונה בתולדות מדד הייצוג, ערכה חברה יפעת מחקרי מדיה חישוב נפרד הלוקח בחשבון לא רק את מספר הדוברים הערבים ומספר הדוברים הכללי בכל אחת מתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור המרכזיים בישראל, אלא גם את מספר האייטמים שבהם הופיעו הדוברים. חישוב זה נועד לנטרל ככל האפשר את ההבדל המובנה בין הסוגות השונות של התוכניות הנכללות במדד.

לתוכנית אקטואליה מגזינית, כמו "יומן" או "אולפן שישי", קל יותר לצבור דוברים ערבים רבים בבת אחת, לעומת תוכנית ראיונות אולפן כמו "לונדון את קירשנבאום". בתוכנית ראיונות אישיים יהיה צורך באייטמים רבים, שבכל אחד מהם הדובר מקבל זכות ביטוי משמעותית, כדי להגיע למספר הדוברים הערבים שנכללים בכתבה מגזינית אחת, אף כי כל אחד מהם עשוי לדבר כמה שניות בלבד. המדד המתוקנן נועד לתקן הטייה זו.

לצורך החישוב שוקלל אחוז הייצוג השנתי של כל תכנית בממוצע הדוברים הערבים לאייטם. התוצאה המתקבלת, מסבירים חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, משקפת את דירוג התכניות בהנחה שכל אחת מהן הייתה נדרשת לייצר אייטמים בהם מופיע דובר אחד בכל פעם. המדד המתוקנן, מוסיפים בחברת יפעת מחקרי מדיה, מעניק דירוג גבוה יותר לתוכניות בהן שיעור הייצוג הגבוה הוא "איכותי", כלומר כזה שמצרכו כוונה ומאמץ גדולים יותר להשיגו.

בעקבות החישוב המתוקנן מזנקת "לונדון את קירשנבאום" אל המקום הראשון בטבלה, ובפער ניכר מכל היתר. בתוכנית היו במהלך השנה החולפת 149 אייטמים שבהם הופיעו 166 דוברים ומרואיינים ערבים, ממוצע של מעט יותר מדובר אחד לאייטם. בחישוב המתוקנן שיעור הייצוג של "לונדון את קירשנבאום" עומד על 11.6%. ב"יומן", לעומת זאת, הופיעו 66 דוברים ומרואיינים ערבים ב-21 אייטמים, רובן כתבות מגזין, כך שהממוצע הוא מעט יותר משלושה דוברים לאייטם ושיעור הייצוג המתוקנן עומד על 4.8% בלבד. "המוסף", תוכנית האקטואליה היומית ששודרה ברשות השידור מדי ערב בשעה 19:00, בהגשת גאולה אבן ובעריכת עריכת ישי צ'רניאק, שהגיעה למקום העשירי בדירוג הרגיל, מעפילה למקום השלישי במדד המתוקנן.

שינויים בולטים נוספים במדד הם עלייה של תוכניות האקטואליה ברדיו, ובהן "קלמן ליברמן", "מה בוער" ו"סדר יום", אל בין עשרת המקומות הראשונים, וירידה במיקומים של תוכניות האקטואליה המגזיניות.

לעיון בטבלת התוכניות המתוקננת לשנת 2017

פילוח הנתונים לפי גופי שידור מדגיש את חשיבותו של השידור הציבורי. במקום הראשון נמצא ערוץ 1 של רשות השידור, עם שיעור ייצוג ממוצע של 5.8%. במקום השלישי נמצא מחליפו, ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי, עם שיעור ייצוג ממוצע של 3.8%. אחריו שתי הגרסאות של רשת ב', זו של תאגיד השידור וזו של קול-ישראל, עם 3.5% ו-3.0% בהתאמה. רק אחר כך מגיעים שני הערוצים המסחריים, ערוץ 2 (של לפני הפיצול) וערוץ עשר, כשלשניהם שיעור ייצוג דומה, ונמוך, של 2.6%.

החריגה הבולטת היא חברת החדשות שמשתבצת במקום השני עם שיעור ייצוג ממוצע של 5.3%. עם זאת, את הנתון הזה יש לקחת בעירבון מוגבל שכן מדובר בפרק זמן קצר יחסית (נובמבר-דצמבר בלבד). חשוב מכך, שיעור הייצוג של חברת החדשות שלאחר פיצול לערוץ 2 לא לוקח בחשבון את שידורי האקטואליה הרכה, כמו תוכניות בוקר למשל.

חריגה בולטת נוספת, הפעם לרעה, היא גלי צה"ל. כמו רשות השידור ותאגיד השידור הישראלי, גם גלי צה"ל היא תחנת שידור ציבורית. בשונה מהיתר, היא מאופיינת בשיעורי ייצוג נמוכים במיוחד. למעשה, שיעור הייצוג של הערבים בגלי צה"ל בשנת 2017 היה נמוך יותר מאשר בשנת 2016, וזאת בשונה מיתר כלי התקשורת וגופי השידור שנמדדו (למעט כאן 11, שהשיג תוצאה מעט נמוכה יותר מערוץ 1 בשנת 2016, אך עדיין התברג במקום השלישי בטבלת גופי השידור).

ערוץ עשר הוא גוף השידור שבתוכניות החדשות והאקטואליה שלו שיעור הנשים הערביות מתוך כלל הדוברים הערבים היה הגבוה ביותר בשנת 2017. 22% מהדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ עשר היו נשים, וזאת לעומת 19% בערוץ 2, 18% בגלי צה"ל, 17% בכאן 11 וערוץ 1, 16% בכאן ב' ורשת ב' ו-13% בלבד בתוכניות חברת החדשות.

ערוץ עשר חב לא מעט את מקומו הגבוה בדירוג גופי השידור לתוכנית "לונדון את קירשנבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי. "לונדון את קירשנבאום" הגיעה למקום הראשון בדירוג ייצוג הנשים בתוכניות. 32% מהדוברים הערבים ו-4.1% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית זו בשנה החולפת היו נשים ערביות. התוכנית "חדשות השבת" של ערוץ 1, בהגשת אמיר איבגי ורדיר כמאל-מריח ובעריכת מוטי פרנג'י, הגיעה למקום השני. 3.9% מכלל הדוברים בתוכנית זו היו נשים ערביות. במקום השלישי שוב מופיעה "יומן" של ערוץ 1, 3.2% מכלל הדוברים ב"יומן" היו נשים ערביות.

לעיון בטבלת ייצוג הנשים בתוכניות לשנת 2017

חשיבותו של השידור הציבורי בולטת כשבודקים את שיעורי הייצוג של הערבים במהדורות החדשות המרכזיות. שתי המהדורות של ערוצי הטלוויזיה הציבוריים שפעלו בשנה החולפת, "מבט" ששודרה בין ינואר למאי ו"חדשות הערב" ששודרה בין מאי לדצמבר, מובילות את הטבלה. השיחרור של השידור הציבורי מהתלות ברייטינג מאפשר לעורכים שלו לעשות את הבחירה הפחות פופולרית, אך הראויה יותר מבחינה מקצועית, ולהעניק סיקור משמעותי לחלקים בחברה בישראל שאינם זוכים בדרך כלל לייצוג, עם דגש על הציבור הערבי.

כמו "יומן", גם "מבט" נהנית מהעובדה ששודרה רק בחודשים הראשונים של השנה, אז היו אירועים חדשותיים רבים שבהם הופיעו ערבים, על רקע תקרית אום אל-חיראן. עם זאת, העובדה שגם המהדורה המרכזית ששודרה במחצית השנייה של השנה מובילה בפער משמעותי על שתי המהדורות המסחריות מעידה כי לא מדובר במקרה. נראה שבשידור הציבורי פשוט מחוייבים יותר לסקר את הנעשה בחברה הערבית בישראל. את "מבט" הגישו מיכל רבינוביץ' ואמיר בר-שלום וערך אבי מוסקל. את "חדשות הערב" מגישה גאולה אבן ועורך עילי לוין.

נתון נוסף שבולט הוא השוויון הכמעט גמור בין שתי מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המסחריים. על אף שחברת החדשות (שסיפקה את המהדורה המרכזית לערוץ 2 עד הפיצול ומאז לערוצי קשת ורשת) נחשבת לממלכתית יותר לעומת חדשות ערוץ עשר, שנחשבת לביקורתית ושמאלנית יותר, כשבוחנים את מספר הדוברים הערבים שהופיעו בכל מהדורה עולה הרושם שאין כמעט הבדל בין השתיים.

עם זאת, בחינת עומק שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה לנושאי הסיקור של האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים מציג הבדל ברור. 40% מהאייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים במהדורת החדשות של ערוץ עשר עסקו בנושאים אזרחיים, לעומת 29% מהאייטמים שהופיעו במהדורת החדשות של חברת החדשות עד הפיצול ו-16% בלבד מהאייטמים שהופיעו במהדורת החדשות של חברת החדשות מאז הפיצול של ערוץ 2 לערוצי קשת ורשת.

את מהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות מגישה יונית לוי וערכו גיא סודרי ויניב הלפגוט. את המהדורה המתחרה של חדשות ערוץ 10 מגישה תמר איש-שלום ועורך ליאור לנדנברג.

בדיקת עומק שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה לרגל סיכום שנת 2017 התמקדה בנושאי האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים. בדיקה זו העלתה כי מרבית האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים עסקו בנושאים ביטחוניים ורק מיעוטם בנושאים אזרחיים.

עם זאת, גם מבדיקה זו עולים יוצאי דופן. שלוש מבין תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בגופי השידור השונים הציגו נתונים חריגים לעומת כל היתר. מהדורת "חדשות השבת" ששודרה ברשות השידור במחצית הראשונה של השנה הגיעה למקום הראשון בבדיקה זו. 81% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"חדשות השבת", שהגישו אמיר איבגי ורדיר כמאל-מריח וערך מוטי פרנג'י, עשו זאת באייטמים שהוקדשו לנושאים אזרחיים. 7.1% מכלל הדוברים בתוכנית היו דוברים ערבים שדיברו על נושאים אזרחיים.

לשיעור דומה הגיעה גם "יומן" של רשות השידור. אמנם בתוכנית זו רק 47% מהדוברים הערבים הופיעו באייטמים בנושאים אזרחיים אך כיוון ששיעור הייצוג בתוכנית היה הרבה יותר גבוה גם אחוז הייצוג האזרחי של "יומן" עמד בסופו של דבר על 7.1%.

במקום השלישי נמצאת "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ עשר. 54% מכלל הדוברים הערבים בתוכנית שוחחו על נושאים אזרחיים ובסך הכל 6.9% מכלל הדוברים בתוכנית בשנה האחרונה היו ערבים שדיברו על נושאים אזרחיים.

הפער בין שלוש התוכניות הללו לכל היתר הוא עצום. במקום הרביעי נמצאת "חדשות סופהשבוע" של חברת החדשות עם ייצוג אזרחי של 2.8% בלבד.

לעיון בטבלת סדר היום האזרחי בתוכניות לשנת 2017

ברוב גופי השידור נרשמה בשנה החולפת עלייה לעומת השנה שעברה בשיעור המומחים מתוך כלל הדוברים הערבים שהופיעו.

להופעתו של מרואיין ערבי מומחה יש חשיבות יתרה לעומת הופעתו של דובר ערבי שאינו מומחה. מי שאינו מומחה עשוי להיות סתם עובר אורח שנקלע לזירת פשע. מומחה, לעומת זאת, הוא מי שמוזמן להופיע בתקשורת בכוונה תחילה כדי לשתף את הציבור בידע שרכש. מומחה יכול להיות היסטוריון, רופא, או כל אדם בר סמכא שיכול להעניק פרשנות לענייני היום.

חלוקה לגופי השידור מעלה כי בשנה החולפת הציגה רשת ב' של רשות השידור את הנתונים הגבוהים ביותר. 25% מכלל הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה ברשת היו מומחים. ב"סדר יום", שמגישה קרן נויבך, 37.2% מכלל הדוברים הערבים היו מומחים. את התוכנית ערכה מירית הושמנד בתקופת רשת ב' של רשות השידור וכיום עורך אותה בכאן ב' של התאגיד דדי מרקוביץ'. תוכנית נוספת שתרמה מומחים רבים לרשת ב' ולכאן ב' היא "מרחאבית", תוכניתו של ערן זינגר, המוקדשת לסיקור העולם הערבי והחברה הערבית בישראל.

"לונדון את קירשנבאום" בולטת לטובה במיוחד גם כשבודקים את מספר המומחים. 51% מכלל הדוברים הערבים בה היו מומחים, כלומר הופיעו בה יותר מומחים ערבים מאשר מרואיינים ערבים שאינם מומחים. זאת ועוד, כיוון שבאופן כללי היו בה דוברים ערבים רבים, קרוב ל-13% מכלל הדוברים שהופיעו בתוכנית, יוצא שכ-6.6% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית היו מומחים ערבים. כדי להבין את גודל ההישג אפשר לציין שהתוכנית שהגיעה למקום השני מבחינת ייצוג מומחים מתוך כלל הדוברים והמרואיינים, היא "סדר יום", שבה כ-1.5% מכלל הדוברים בשנה האחרונה היו מומחים ערבים.

לעיון בטבלת ייצוג המומחים בתוכניות לשנת 2017

סיכום

איחוד של כל המשתנים הנפרדים מעלה מסקנה חד-משמעית. תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בייצוג ערבים מובילות גם במתן זכות ביטוי לנשים ערביות ולמומחים ערבים, כמו גם בשימת דגש על נושאים אזרחיים.

"לונדון את קירשנבאום", למשל, שהגיעה למקום השני במדד התוכניות הכללי ולמקום הראשון במדד התוכניות המתוקנן, הגיעה למקום הראשון גם במדד ייצוג המומחים ומדד ייצוג הנשים, ולמקום השלישי במדד סדר היום האזרחי. "יומן", שהגיעה למקום הראשון במדד הייצוג הכללי ולמקום השני במדד הייצוג המתוקנן, הגיעה למקום השני גם במדד סדר היום האזרחי ולמקום השלישי במדד המומחים ומדד הנשים.

"באופן כללי", כותבים חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, "ניתן לראות קשר בין תכניות המתאפיינות באחוזי ייצוג גבוהים במדד לבין נטייתן של אותן תוכניות להציג סדר יום אזרחי, לשלב דוברים מומחים ולחשוף נשים ערביות. נראה כי בתכניות הבולטות ביותר במדד, שלושת המרכיבים הנ"ל חשובים במידה דומה".

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויפעת מחקרי מדיה