באיחור של שבועות, המוסד יגיש עד סוף השבוע ליועצת המשפטית לממשלה את חוות דעתו בנוגע לפרשיות הפליליות בלשכת ראש הממשלה ולשאלה אם הקשרים של יועצי נתניהו עם קטאר סיכנו את ביטחון ישראל.

חוות הדעת תהיה מצומצמת במהותה, והיא רק מעין השלמה לחוות הדעת המשמעותית יותר, שצריכה להיות מוגשת על-ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ), הגוף האחראי על סיכול ריגול, חתרנות ומעקב אחרי קשרים עם סוכני חוץ. לא ברור מתי השב"כ יגיש את חוות דעתו, ופנייה לארגון לא נענתה.

באופן ראוי לציון, הממחיש אולי את אופיו העגום של שלטון נתניהו, שני ראשי הארגונים מנועים מלעסוק בפרשה הקריטית הזו בשל ניגודי עניינים שיצרה המחויבות שלהם לראש הממשלה.

את שתי חוות הדעת ביקשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. חוות הדעת של השב"כ היא שתסייע בעיקר לבהרב-מיארה ולעמית איסמן, פרקליט המדינה, לקבוע האם יועצי רה"מ נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, יועמדו לדין בסעיפים החמורים ביותר בסדר הדין הפלילי: ריגול, מגע עם סוכן זר ואולי אף בגידה.

מאות אלפי שקלים קיבלו אוריך ופלדשטיין מקטאר, באמצעות הלוביסט האמריקאי-יהודי ג'יי פוטליק, שותפו הישראלי גיל בירגר (שאגב התברר לי כי בעבר עסק גם בייצוא ביטחוני לבוטסואנה) ובתיווכו של הספינולוג ישראל איינהורן (המתחבא מהמשטרה הישראלית בסרביה), וכל זאת גם במהלך מלחמה עקובה מדם של ישראל בעזה ובלבנון. השב"כ יהיה צריך להסביר האם הדבר מהווה פגיעה בביטחון.

רה"מ בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים ליומה השני של עדות ארנון מילצ'ן, לצידו דוברו יונתן אוריך וראש הסגל צחי ברוורמן, 26.6.23 (צילום: ראובן קסטרו)

רה"מ בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים ליומה השני של עדות ארנון מילצ'ן, לצידו דוברו יונתן אוריך וראש הסגל צחי ברוורמן, 26.6.23 (צילום: ראובן קסטרו)

השאלות שהפנתה היועצת המשפטית למוסד נועדו לקבל הסברים על מהות הקשרים החשאיים בין ישראל לקטאר, שנמשכים כבר יותר משלושה עשורים. עד כמה קשרים אלה, שכללו גם אישורים של משרד הביטחון למכירת ציוד ושירותים ביטחוניים, ליחידים ולחברות, לא סללו את הדרך לקטאר ולסוכניה לחדור ללשכת ראש הממשלה.

בהקשר זה ראוי לציין כי בעסקי ריגול, ארגון ביון שמנסה לגייס לשירותיו סוכנים-מרגלים, לרוב מטיל עליהם בתחילת הדרך משימות שלכאורה נחשבות תמימות, כמו לארגן סקרים, מחקרים, יחסי ציבור, מבצעי השפעה ולוחמת תודעה, תמורת תשלום נאה כמובן.

חשיבות חוות הדעת הללו מובנת, אולם לשני הארגונים החשאיים יש בעיה קשה בפרשה זו. עומדים בראשם אנשים שלכודים בפקעת של ניגודי עניינים. ראש השב"כ דוד זיני הוא מינוי חפוז של נתניהו, שסביבו כמובן מתרחשות כל פרשיות הלשכה.

סגנו נ' נאלץ לפרוש מהארגון לפני כעשור בשל כישלון שיוחס לו שבגינו נהרג מאבטח של השב"כ, והוא הוחזר לארגון על-ידי זיני שקידם אותו להיות סגנו. בין לבין נ' עבד בעבר תחת נתניהו. עקב קשריהם לנתניהו ולשכתו, הן ראש השב"כ והן סגנו מנועים מלעסוק בפרשת קטארגייט.

כך גם במוסד. ראש המוסד רומן גופמן, שהגיע לתפקיד ממשרת מזכירו הצבאי של נתניהו, הכיר לפני ולפנים את הנפשות הפועלות בלשכת ראש הממשלה, ובהם אוריך ופלדשטיין. גם הסדר ניגוד העניינים שלו מונע ממנו להיות מעורב בפרשה.

במוסד ובשב"כ הסבירו כי העיכובים נובעים מהמגבלות שהוטלו על ראשיהם בשל החשש לניגודי עניינים. כמו גם בשל החופשות בחגי תשרי והצורך לאסוף את החומר מאגפים וממחלקות שונות.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בפגישת עבודה ראשונה עם ראש השב"כ הנכנס דוד זיני, 5.10.25 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בפגישת עבודה ראשונה עם ראש השב"כ הנכנס דוד זיני, 5.10.25 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

את חוות הדעת של המוסד יחבר א', סגנו של גופמן, ויהיו מעורבים בה האגפים הרלוונטיים לנושא, ובהם היועץ המשפטי של הארגון, אגף תבל (שאחראי על קשרי המוסד עם מדינות וארגונים שאין להם קשרים גלויים עם ישראל) ואגף המודיעין.

באשר לשב"כ, לא ברור מי יחבר את חוות הדעת. מספר 3 בארגון, א', ראש אגף המטה, הוא מינוי חדש יחסית והגיע מאגף האבטחה. ההיגיון אומר כי במלאכת איסוף החומר והמידע יהיו מעורבים יחידת האבחון והסיווג הבטחוני, הריגול הנגדי והיועץ המשפטי. זאת אף שזיני, שרצה לפטר את יועמ"ש השב"כ, ממדר אותו.

הקשרים בין ישראל לקטאר, כמו עם רוב המדינות הערביות ובמיוחד מדינות המפרץ, היו חשאיים והחלו בתקופתו של אפרים הלוי כשהיה ראש תבל ואחר כך ראש המוסד.

הקשרים עלו אל פני השטח בעקבות הסכמי אוסלו. ישראל פתחה נציגות לא רשמית בדוחא בירת קטאר, ושתי המדינות קיימו ביניהן יחסים מסחריים. בין השאר התנהלו מגעים, שלא הבשילו, לאספקת גז נוזלי במכליות לישראל. יחסים אלה נפסקו, כמו עם עוד מדינות ערביות ומוסלמיות, על רקע האינתיפאדה השנייה. כל אותה עת המוסד המשיך לתחזק את הקשר עם בית המלוכה הקטארי.

אבל כשמאיר דגן מונה ב-2002 לראשות המוסד, הוא הורה לשנמך את הקשר המודיעיני. הוא סבר, ובצדק, שלא ניתן לשמור על יחסים קרובים כאלה עם מדינה שמקיימת קשרים עם גורמי אסלאם קיצוני, ובכלל זה האחים המוסלמים.

ההנחיה של דגן היתה להמשיך ולתחזק את עצם הקשר כדי שיהיה אפשר להשתמש בו במקרי חירום או אם יתעורר צורך בתיווך כלשהו, אבל אסר על חילופי מידע מודיעיני בין שתי המדינות, בנוסח שהיה מאפשר למוסד לברר על חשודים בטרור ולסייע בבניית תיק של מודיעין למבצע (מל"ם), כמו שהתקיים וממשיך להתקיים עם איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית.

אירוע נוסף שהעיב על היחסים עם ישראל והביא להפסקתם היה חשיפת מבצע ההתנקשות של המוסד בבכיר החמאס מוחמד אל מבחוח, במלונו בדובאי ב-2009.

"קטאר היא מדינה מורכבת ולא מדינת אויב", צילום מסך מתוך סרטון שפרסם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו ובו תקף את החקירה הפלילית בפרשת קטארגייט, 2.4.25

"קטאר היא מדינה מורכבת ולא מדינת אויב", צילום מסך מתוך סרטון שפרסם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו ובו תקף את החקירה הפלילית בפרשת קטארגייט, 2.4.25

כשנתיים לאחר מכן חודש הקשר של המוסד ושל משרד הביטחון וחברות ישראליות עם קטאר. אבל גם בתקופת תמיר פרדו, שהחליף את דגן ב-2011, קשרי המודיעין היו צוננים. ב-2015-2016 אישרו משרד הביטחון והמוסד מכירה של שתי מערכות מודיעין אוסינט (מודיעין שמופק ממקורות גלויים) לקטאר, וחברות ישראליות העניקו ייעוץ בטחוני והדרכות לגופי ממשל קטארים.

ביוני 2025 חשף גור מגידו, עד לאחרונה התחקירן המעולה של עיתון "דה מרקר", כי BSW, קבוצת חברות הפועלת מרעננה, הפעילה מ-2018 עבור צבא קטאר מערך להכשרת חיילים בתחום הסייבר. במסגרת החוזה עם ממשלת קטאר בנתה הקבוצה שני מתחמי לימודים בבסיסי צבא בדוחא, שבהם הכשירה מאות מחיילי צבא קטאר בשימוש בכלים בתחום הסייבר.

הקבוצה העסיקה בין השאר את הרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר גבי אשכנזי, שנשא את תואר נשיא הקבוצה. ראש אגף הטכנולוגיה והסייבר במוסד לשעבר, חגי איטקין, שימש מנהל קשרי התעשייה של קבוצת החברות. אלוף (מיל') ליאור כרמלי, שהיה ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל וגם מפקד מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) של צה"ל, הוגדר חבר הוועדה המייעצת לדירקטוריון הקבוצה.

החברה טענה כי היא פעלה באישור אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני (אפ"י) במשרד הבטחון, ופעלה רק להכשרת החיילים הקטארים בסייבר הגנתי. ואולם לפי הכתבה, החברה עסקה "לכל הפחות בעבר, גם בהכשרת החניכים הקטארים בסייבר התקפי", טענה שחברת BSW הכחישה.

גורם משמעותי אחר שפעל עבור קטאר היה האלוף יואב (פולי) מרדכי, שהיה בעשור הקודם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש). במסגרת תפקידו בשנים 2014-2018 קיים מרדכי קשרים הדוקים עם קטאר ונפגש כמה פעמים עם מנהיגה, שייח' תמים בן חמד אל ת'אני.

באותן שנים החלה גם הזרמת הכספים של קטאר לשיקום עזה, שקיבלה את אישור ממשלותיו של בנימין נתניהו ואחר כך גם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, אם כי הם הפסיקו את העברת הכספים במזומן. בהעברת הכספים היו מעורבים גם ראשי המוסד יוסי כהן ודדי ברנע.

מרדכי הפך לאחר פרישתו למעין יועץ לשליט קטאר, שבאותה תקופה נקלע למצוקה תדמיתית על רקע ההכנות של הרודנות הקטארית לאירוח אליפות העולם בכדורגל (המונדיאל), אחרי שנחשף כיצד היא מפרה זכויות אדם וזכויות עובדים וכי מאות פועלים נהרגו בבנייה המואצת של האצטדיונים. השייח אל ת'אני חשד שערב הסעודית ואיחוד האמירויות עומדים מאחורי הקמפיין.

אנשיו של השייח' פנו לפוליטיקאים, שחקני כדורגל, ידוענים, משפיעים ואנשי אקדמיה, במיוחד בארצות הברית שבה גויסו ישירות שתדלנים (לוביסטים) ובהם פוטליק, כדי שילבינו את חטאי קטאר וישפרו את תדמיתה. שליט קטאר פנה גם למנהיגי ארצות הברית וגם למנהיגים בקהילה היהודית שיסייעו לו, ולא מן הנמנע שבאמצעותם גם לנתניהו.

זהו הרקע לגיוסם של איינהורן, אוריך ופלדשטיין על ידי פוטליק, בהמלצת מרדכי, לעבוד עבור ממשלת קטאר. לצידו של מרדכי פעלו שני אנשי מוסד, ש' ודוד סייג. משטרת ישראל ביקשה לקיים חיקור דין לפוטליק, אך ממשל טראמפ מנע זאת.

בשל קשריו של מרדכי עם קטאר הוא צוות לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023, לתפקיד בכיר במפקדת השבויים והנעדרים בצה"ל. קו ההגנה של אוריך, כפי שעולה מחשיפה חלקית של חקירותיו במשטרה, הוא שאם מרדכי ואנשי מוסד פעלו בקטאר, הרי שהדבר מהווה תעודת הכשר.

אבל הבעיה של אוריך ונתניהו היא כפולה. הלשכה היתה מחוררת מבחינה ביטחונית. לאוריך ולפלדשטיין לא היה סיווג בטחוני, למרות זאת הם יצאו ונכנסו מלשכת נתניהו, מהקריה ומבסיסים סודיים של צה"ל ושל מערכת הביטחון. ראש הממשלה, שאחראי על השב"כ, העלים עין מעבירות הביטחון החמורות ביותר.

לא פחות חמורה היא העובדה שנתניהו לא דאג לבדוק מדוע מקורביו – אוריך, איינהורן, איש המוסד סייג  ואחרים – הפעילו בשליחות קטאר מבצע השפעה שנועד להכפיש את מצרים, בת הברית האסטרטגית של ישראל והחשובה במדינות הערביות.

הקשר למצרים הוא נכס אסטרטגי מהחשובים ביותר של ישראל. המבצעים של אוריך, פלדשטיין וסייג איימו לחבל ביחסי ישראל ומצרים. נתניהו לא התערב.

האם לשב"כ של זיני, ולמוסד של גופמן, יהיה אומץ הלב לספק חוות דעת עצמאיות, חסרות פניות וממלכתיות, על רקע מערכת הבחירות? בכירים לשעבר בשני הארגונים, מטילים בכך ספק, ואף מעלים את החשש, שזיני וגופמן, אף שהם מנועים מלעסוק בכך, ידאגו שהטיוטות יועברו לעיונו של נתניהו עצמו.