פשרה בתביעה שהוגשה נגד "וואלה" בגין פרסום סמוי תאפשר המשך הטעיית הציבור. לפי הסדר הפשרה, האתר מתחייב להבליט את הסימנים לכך שתוכן הוא תוכן פרסומי ולא מערכתי. עם זאת, בהסכם הסתפקה התובעת בגילויים חלקיים לפיהם התוכן הוא "שיווקי" או שמתפרסם "בשיתוף" גורם מסחרי, במקום גילויים ברורים לפיהם התוכן הוא "פרסומי" ומופיע "במימון" גורם מסחרי.

מחקר מקיף של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שהתפרסם ב-2020 קבע כי תוכן שיווקי, דהיינו מודעה המעוצבת ככתבה עיתונאית, מטעה באופן קיצוני גם כשמצמידים לו חיוויים כמו "תוכן שיווקי" או "בשיתוף". גם השימוש במילה "פרסומת" לא משפר בהרבה את ההטעייה, אם לא מצורף שמו של הגורם המפרסם. ממצאי המחקר מתיישבים עם ממצאים של מחקרים דומים שנערכו בחו"ל, וגם עם מחקר ישראלי קודם שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה.

במאי 2018 הוגשה לבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הטעיית הציבור בכל הנוגע לתכנים המתפרסמים באתר. את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, בסך 60 מיליון שקלים, הגיש עו"ד רועי בכר בשם בת זוגו, סיון בצרי.

"הנתבעת, למעשה, באופן מכוון ובזדון מפעילה מדיניות של פרסום סמוי במסווה של תוכן עיתונאי לגיטימי, ובכך גורמת למבקרי האתר והאפליקציה אותה היא מפעילה 'להקליק' על תוכן זה על מנת לצרוך אותו, וזאת תוך הטעייתו", נטען בפתח התביעה.

"'בזכות' מדיניות פסולה זו משיאה הנתבעת את רווחיה (האדירים ממילא) לאין שיעור, וזאת כאשר המפרסמים מסכימים לשלם לנתבעת סכומי כסף גבוהים יותר ככל שהאחרונה תשווה נופך אמין יותר לפרסום, קרי יותר חדשותי-עיתונאי אובייקטיבי ופחות פרסומי, וכל זאת תוך הטעיית הצרכנים ועל חשבונם".

כשנה לאחר מכן הוגשה תביעה נוספת נגד "וואלה" וכלי תקשורת אחרים בגין פרסום סמוי, וזאת על ידי שאול ליכטנשטיין, שלומי אטיאס ואייל שרמן. בצרי ומגישי הבקשה הנוספת החליטו לנהל במשותף את ההליך נגד "וואלה", תוך אימוץ הטענות של הבקשה הנוספת אל תוך ההליך של בצרי (בבקשה הנוספת נכללו טענות בדבר פרסום סמוי למוצרים מזיקים). סכום הפיצוי שדרשו במשותף עמד בשלב זה על 90 מיליון שקלים.

בשנת 2021 הכשיר שופט המחוזי חאלד כבוב את הפרסום הסמוי בעיתונות, תוך שהוא מאשר הסדר בהליך של ויקטור עטייה נגד ynet, ולפיו די בביטוי "בשיתוף" כדי לסמן לציבור שמדובר בפרסומת ואין צורך להשתמש בתיבה "פרסומת". כעת לקחה על עצמה "וואלה" לעמוד בתנאי ההסדר של עטייה.

במענה לבקשה לאשר את התביעה הייצוגית טענו ב"וואלה", באמצעות עורכי הדין שרון קלינמן, הילה פרנקו ואלון אוסטרוביאק, כי עוד לפני פסק הדין בעניין עטייה סיפק האתר "גילוי נאות וסביר" שאיפשר "לזהות תוכן שיווקי". בסמוך לאחר פסק הדין בעניין עטייה, הוסיפה "וואלה" וטענה כי באתר אימצו "למען הזהירות" את הכללים שנקבעו בהסדר מול ynet.

לאחרונה הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו לפשרה, לפיה אתר "וואלה" יתחייב רשמית לקחת על עצמו את עקרונות הסדר עטייה. עוד הוסכם כי ככל שבעתיד ייקבעו בהליך הנוסף שאוחד עם תביעת בצרי עקרונות לגילוי בכל הקשור לפרסום סמוי של מוצרים מזיקים, ב"וואלה" יקחו על עצמם לאמץ גם את העקרונות הללו.

כמו כן הוסכם כי "וואלה" תעביר 300 אלף שקלים לקרן תובענות ייצוגיות אשר יוקדש "לרווחה וסיוע כלכלי ללוחמי צה"ל" וכן תספק שטחי פרסום בשווי של 900 אלף שקלים לגופים ללא מטרת רווח שפועלים "לקידום ערכים שלפי טענת המבקשת נפגעו בפרסומים שבוצעו על ידי המשיבה".

בנספח להסכם מונים הצדדים את הגופים הבאים: אמון הציבור, פעמונים, מקימי, המועצה הישראלית לצרכנות, תבונה - הדרך כלכלה נבונה, עמותת לוקחים אחריות ותפוח לאוריינות דיגיטלית.

בצרי, כך לפי ההסכם, תקבל 20 אלף שקלים בתוספת מע"מ כגמול על הגשת התביעה ובא כוחה יקבל 244 אלף שקלים בתוספת מע"מ כשכר טרחה.

בית המשפט טרם נתן תוקף של פסק דין להסדר.

1650-05-18