הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) עדכן את רשימת העיתונאים ועובדי התקשורת שנהרגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז ה-7.10.2023, זאת בעקבות ממצאי ביקורת שנערכה בנושא. 22 שמות הוסרו ושישה נוספו, כולל שתי העיתונאיות הישראליות איילת ארנין ושי רגב.

CPJ, ארגון עצמאי ללא מטרות רווח שנוסד בארה"ב במטרה להגן על זכויות עיתונאים, עוקב בין היתר אחר הרג עיתונאים ברחבי העולם. זמן קצר לאחר טבח ה-7.10 והמלחמה שבאה בעקבותיו, החל הארגון לפרסם את רשימת העיתונאים שנהרגו במלחמת עזה וגרורותיה בלבנון, איראן ותימן, רשימה שעודכנה מעת לעת.

לפני חודשים אחדים, בעקבות פרסומים שונים ובהם התהדרות של חמאס וג'יהאד אסלאמי במותם של פעיליהם, התברר כי ברשימה של CPJ נמנים גם טרוריסטים שלקחו חלק פעיל בלוחמה נגד ישראל.

על רקע ביקורת גוברת והולכת, הן מצד ארגונים ופעילים פרו-ישראלים שמחו על הכללת פעילי טרור ברשימה והן מצד ארגונים ופעילים פרו-פלסטינים שמחו על הסרת עיתונאים מהרשימה, הסירו בוועד חלק מהשמות והחלו לבחון מחדש את הרשימה כולה, שמנתה 229 שמות. בנוסף נבדקו כל המקרים של עיתונאים שהופיעו בעבר ברשימה והוסרו ממנה מסיבות שונות.

לפי הודעת הוועד, על אף שישראל חוסמת מאז ה-7 באוקטובר 2023 כניסה של עיתונאים לרצועת עזה, נציגיו הצליחו לשוחח עם שני מקורות חדשים לפחות בנוגע ל-220 מתוך 229 המקרים שנבדקו.

בסופו של דבר הוחלט על הסרת 22 שמות, משום שנקבע כי אין לסווגם כעיתונאים, על סיווג מחדש של תריסר שמות (9 עיתונאים סווגו מחדש כעובדי תקשורת ו-3 עובדי תקשורת סווגו כעיתונאים), ועל הוספתם של שישה שמות לרשימה, ובהם ארנין ורגב, אחרי שהתברר כי הוסרו מהרשימה בטעות.

כתוצאה מהבדיקה המחודשת, נתוני CPJ מעלים כי ישראל הרגה מאז פרוץ המלחמה 191 עיתונאים ואנשי תקשורת ולא 209. מספר זה עודנו גבוה במידה חריגה, ולפי הארגון "מאז 2023, כוחות ישראליים אחראים לרוב המכריע של מקרי ההרג של עיתונאים ועובדי כלי תקשורת ברחבי העולם".

"הדיוק והאמינות של המחקר שעורכת הוועדה הם יסוד מרכזי בעבודתנו ובמאמצים להשיג צדק ולמצות את הדין על פגיעה בעיתונאים ובעובדי כלי תקשורת ברחבי העולם", מסרה מנכ"לית CPJ, ג'ודי גינסברג, עם פרסום ממצאי הבדיקה.

"אנו מבססים את קביעותינו אך ורק על השאלה אם אדם עומד בהגדרות שלנו לעיתונאי. איננו מבססים אותן על השתייכותו או על עמדותיו, או מקבלים אותן בעקבות לחץ או איומים מצד ממשלה או קבוצת אינטרס כלשהי. הבחינה שערכנו והביקורת שנערכה לאחר מכן על עבודתנו מראות שכך אכן פעלנו".

בסיום עבודת הבדיקה הוזמן מבקר חיצוני שבחן את התהליך והעביר לוועד את ממצאיו.

"המבקר לא מצא כל ראיה לכך שהוועד הסיר עיתונאים מהרשימה או השאיר אותם בה בניגוד לאמות המידה המוצהרות", נכתב בסיכום הממצאים שפורסם בפומבי. "השמות הוסרו על בסיס מידע שנאסף בעקבות מחקר חדש ומקיף, לרבות טענות שפרסמו הארגונים הפלסטיניים החמושים עצמם. צוות המזרח התיכון וצפון אפריקה בחן באותה מידת קפדנות טענות בדבר קשרים לארגונים חמושים שהעלו הצבא הישראלי, גופי הביטחון הישראליים, כלי תקשורת ישראליים וארגוני חברה אזרחית התומכים בישראל, ובכל מקרה גיבש הערכה עצמאית משלו".

לצד זאת, אחת ההמלצות של המבקר קראה "לפרסם את אמת המידה שהוועד מחיל על עיתונאים שנמצא כי עבדו ביחידות תקשורת צבאיות, ולהבהיר במתודולוגיה הכתובה מה משמעות המונחים 'השתתפות בלחימה' ו'השתתפות במעשי איבה'".

במהלך הביקורת התברר כי ב-CPJ כללו עיתונאים שבהמשך התברר כי היו חברים ביחידות תקשורת ודוברות של חמאס וג'יהאד אסלאמי או שעבדו בכלי תקשורת רשמיים של ארגוני הטרור.

סוגיה זו הפכה לנקודת מחלוקת עקרונית, והעלתה את השאלה היכן עובר הגבול בין עיתונאי לפעיל טרור (או חייל) – האם כל עיתונאי שגויס ליחידה צבאית כדי לבצע בה את עבודתו נחשב למי שלוקח חלק פעיל בלחימה ובשל כך מאבד את מעמדו כעיתונאי? או שמא רק מי שנוטלים חלק ממשי בקרב, ואוחזים בכלי נשק במקום מצלמה או רשמקול, לא זכאים למעמד של עיתונאי.

לפי דו"ח המבקר, בסיום הבדיקה הפנימית של השמות נקבע כי "עצם החברות ביחידת תקשורת צבאית אינה מהווה השתתפות בלחימה, ולכן אינה מצדיקה הסרה מהרשימה".

עם זאת, בהמשך התקיימו ישיבות בהשתתפות ההנהלה הבכירה של CPJ ונקבעה מדיניות לפיה יש להוציא מהרשימות "כל אדם שהוא חבר פעיל בזרוע צבאית כלשהי של מדינה או של גורם שאינו מדינתי".

"המדיניות ארוכת השנים של CPJ היא לכלול עיתונאים העובדים בכלי תקשורת ממלכתיים או הנתמכים בידי המדינה, וכן עיתונאים העובדים עם כלי תקשורת המזוהים עם ארגונים חמושים, ובלבד שאינם לוקחים חלק בלחימה ואינם מסיתים לאלימות באופן העלול להוביל לתוצאה מיידית", מסר הוועד ל"עין השביעית". "CPJ מעולם לא כלל, ומסיר מרשימותיו כל מי שנמצא כי לקח חלק בלחימה או הסית לאלימות מיידית".

"CPJ", הוסיף הארגון בתגובה לפניית "העין השביעית", "רואה בחברות בזרוע צבאית כלשהי של שחקן מדינתי או לא-מדינתי השתתפות בלחימה".

בישראל פועלת תחנת רדיו צבאית, גלי-צה"ל. האם עיתונאי שעובד בגלי-צה"ל ונהרג תוך כדי מילוי משימה לא ייכלל ברשימת העיתונאים שנהרגו בעת מילוי תפקידם? לפי CPJ, אם מדובר בחייל סדיר התשובה שלילית.

"מערכת גלי צה"ל כוללת הן חיילים והן אזרחים, בהתאם לתיאור התחנה עצמה", מסרו בארגון ל"העין השביעית", "מי שנחשבים 'חיילים' בעלי דרגה לא ייכללו במאגר הנתונים של CPJ".

עבודה מסביב לשעון

סוגיה נוספת שעליה עמד המבקר היא החלטת CPJ, כברירת מחדל, "לסווג את כל העיתונאים בעזה שבאפשרותו לאמת את מותם ואת מעמדם כעיתונאים כמי שנהרגו בקשר לעבודתם, ולכלול אותם במאגר המידע שלו, אלא אם הוכח באופן חד-משמעי אחרת".

לפי תמצית הביקורת, עמדת CPJ היא כי "כלל זה חל בין שנהרגו בבתיהם ובין שנהרגו בשטח, מתוך הנחה שההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לעיתונאים לעבוד מכל מקום".

המבקר ציין בהמשך דיווחו כי "מאחר שהעיתונאים בעזה לכודים למעשה בתוך הרצועה, הוועד מחיל בעת סיווג מקרה הרג את מה שהוא מכנה 'חזקת ביצוע המשימה', ולפיה כל עיתונאי שנהרג נחשב כמי שעסק בניסיון לספק סיקור מסוג כלשהו".

ואמנם, מי שיבחן את הרשימה המלאה של העיתונאים העזתים שנהרגו במלחמה ימצא כי חלקם מתו בביתם, מהפצצות שלא כוונו אליהם.

במענה לפניית "העין השביעית" ציין הוועד כי נהג באותו אופן "גם במלחמה בין רוסיה לאוקראינה".

שתי עיתונאיות ישראליות נוספו לרשימה

שי רגב היתה עורכת אתר הרכילות TMI מבית "מעריב". איילת ארנין היתה עורכת משנה בחטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי. שתיהן השתתפו במסיבת ה"נובה" ונרצחו בידי הטרוריסטים שפלשו מרצועת עזה.

תחילה נכללו השתיים ברשימת העיתונאים שנהרגו במלחמה, אך במענה לפניית "העין השביעית" מסר CPJ כי "בעקבות מידע מפורט שמסרו כלי התקשורת שבהם עבדו, ושלפיו העיתונאים לא הוצבו לסקר את הפסטיבל, שמותיהן הוסרו".

עם זאת, במהלך הבדיקה שנערכה בחודשים האחרונים, הוחלט להשיב את שמותיהן לרשימה כיוון שב-CPJ התקבל "מידע המאשר ששתיהן היו עיתונאיות פעילות בעת שנהרגו".

לפי CPJ, בעקבות המידע פנה הארגון "למעסיקיהן ולעמיתיהן, שאישרו באופן בלתי תלוי שהן היו בעבודה כשנהרגו. על סמך ראיות נוספות אלה, השיב CPJ את שתי העיתונאיות למאגר הנתונים שלו. לפיכך מדובר בתיקון של הרישומים הפרטניים שלהן, ולא בשינוי בהיקף הבדיקה הרחבה או במטרתה".

לפי עמודי השתיים באתר CPJ, עורך "מעריב" גולן בר-יוסף הוא שהודיע לארגון כי רגב החלה להעביר עדכונים למערכת עם תחילת המתקפה, מידע שאושר על ידי אחותה ניצן וענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. ליאור לנדנברג, ראש חטיבת החדשות בתאגיד השידור, העביר ל-CPJ מידע דומה בקשר לארנין, ואף הפנה לסרטונים שהעבירה עם תחילת המתקפה.