בשבוע שעבר תקף צעיר את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בעת ביקור בחירות בבני ברק. הצעיר זרק לעברו שתי מלחיות במסעדה מקומית. בנט לא נפגע, אך אחת משתי המלחיות פגעה באחת העוזרות שלו. על סמך צילומי האירוע ברשתות החברתיות, נראה שמאבטחיו של בנט מ-730, היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי, כשלו. תגובתם היתה איטית. לא נראה שהם שלפו את כלי נשקם, ואף לא אחד מהם הגן בגופו על בנט. בנט מאובטח בידי היחידה מתוקף היותו ראש ממשלה לשעבר.
אסור להקל ראש בתקרית הזו. רק במקרה המלחייה החטיאה את בנט ורק במזל היתה זו מלחיה. באותה מידה, התוקף יכול היה לזרוק כל חפץ אחר, ואפילו לשלוף אקדח ולירות בראש הממשלה לשעבר.
התוקף שנעצר בידי שוטרים שנכחו במקום הוא אליה אזרד, בן 26, תושב בני ברק. לפי הדיווחים בבית המשפט, יש לו עבר פלילי משנת 2017, שבגינו ריצה מאסר בעבירות סמים. בנוסף תלוי ועומד נגדו תיק מהשנה הנוכחית בחשד לתקיפת שוטר. בחקירתו במשטרה הוא אמר בין היתר "הכל מאת השם" וקילל את בנט, כך לפי הדיווחים. היום, במפתיע ובאופן שערורייתי, הורה בית-המשפט לשחררו למעצר-בית.
בעוד כחודש ימלאו 31 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. השב"כ נכשל אז כישלון חרוץ. ראש אגף האבטחה דאז דרור יצחקי התפטר. ראש יחידה 730, בני להב, הודח ועמו עוד כמה מאנשי היחידה. ראש השב"כ כרמי גילון עזב, לאחר שהבין שוועדת החקירה הממלכתית לחקר הרצח, בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מאיר שמגר, מצאה אותו אחראי למחדל ועמדה להדיחו.
הכישלון הנורא היה לאחד האירועים המכוננים בתולדות ישראל, שאת פירותיו הבאושים – הסתה, תיאוריות קונספירציה ובלימת תהליך מדיני - החברה בישראל חווה על בשרה עד היום ומדי יום ובעוצמה מתגברת.
ניקוי האנדרטה לרצח רבין, שהושחתה על-ידי מתנגד לעסקת שליט (צילום: יוסי זליגר)
לכאורה השב"כ הפיק לקחים מכשלונו. יחידה 730 תוגברה במאות מאבטחים, צלפים, מומחי תקשורת, רופאים, פרמדיקים, קציני מודיעין וסופק לה ציוד מתקדם, כלי נשק וכלי רכב, כמעט בלי מגבלה תקציבית. על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאר ששת סמלי השלטון שמאובטחים בידי היחידה יש שמירה מסביב לשעון.
באורח חסר תקדים, היחידה מאבטחת גם חלק מבני משפחתו של נתניהו: אשתו שרה ובניו יאיר ואבנר, וזאת על סמך החלטה של ועדת השרים לענייני השב"כ, שמוסמכת להורות לשב"כ את מי לאבטח. באופן נוח, בראש הוועדה עומד נתניהו עצמו.
אבל מהתקרית החמורה בבני ברק נראה שהלקחים אינם מיושמים. קלות הדעת, הזחיחות ותרבות ה"יהיה בסדר", שאפיינו את התנהלות השב"כ לפני רצח רבין, נמשכים גם עתה ואולי ביתר שאת.
"מזל איננו תוכנית עבודה. לא ביחידה לאבטחת אישים. לא בדמוקרטיה", כתב בטוויטר (X), בתגובה לתקיפת בנט, איש השב"כ לשעבר דביר קריב. "הסכנה לרצח פוליטי או לניסיון פגיעה פוליטי אינה תרחיש דמיוני", הוסיף קריב, כיום מועמד לכנסת ברשימתו של אביגדור ליברמן, "עובדה, ניסיון פגיעה התרחש. זה באוויר, בשפה, באולפנים, ברשתות, בקריאות 'בוגד', 'אויב'".
איתמר בן גביר מציג את הסמל שתלש ממכוניתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אוקטובר 1995, שבועות ספורים לפני הירצחו של רבין על-ידי פעיל ימין קיצוני אחר (צילום מסך מארכיון רשות השידור)
כמה חודשים לפני רצח רבין הגיע פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר למכונית של ראש הממשלה רבין ותלש ממנה את סמל הקאדילק. בן גביר התפאר אז: "כמו שאנחנו הגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין".
בן גביר היה אז פעיל ב"כך", תנועת הגזענות של מאיר כהנא, שהוציאה מקרבה כמה טרוריסטים יהודים ובסופו של דבר הוצאה בישראל אל מחוץ לחוק. רצח רבין, בידי יגאל עמיר, השיג את מטרתו. תהליך השלום נבלם. ההסתה ותיאוריות הקונספירציה רק התעצמו. בן גביר הוא השר לביטחון לאומי, הממונה על המשטרה.
יש עוד מכנה משותף לאז והיום - בנימין נתניהו. אז הוא היה יושב ראש האופוזיציה שהסית נגד רבין, הוביל תהלוכה עם ארון מתים ועליו שמו, הפיץ לאחר הרצח תיאוריות קונספירציה כאילו השב"כ וקהילת המודיעין היו מעורבים באירועים, וסירב להתנצל ולהכות על חטאו.
כיום הוא ראש הממשלה וממשיך בשלו, וביתר שאת. מסית, מפיץ רעל, בורח מאחריותו לטבח ה-7 באוקטובר, ומאשים בכך את השב"כ ומערכת הביטחון. עוזריו ומקורביו משווים ומעלים, וטוענים שהייתה בגידה מבפנים. שלא לדבר על האינואנדו של אשת המדנים שלו, שרמזה כאילו יאיר גולן, כיום יו"ר מפלגת הדמוקרטים ומי שמיהר באותו יום לעוטף עזה כדי לחלץ אנשים מהתופת, הוא בוגד שידע מראש על הטבח.
למרות אווירת ההתלהמות וההסתה נגד ראשי האופוזיציה, ובמיוחד כלפי ראש מפלגת ישר גדי איזנקוט, לקח לנתניהו זמן רב כדי להורות לכנס את ועדת השרים לנושאי השב"כ. הוא התעלם מפניות של איזנקוט ולא הפעיל את ראש השב"כ דוד זיני כדי להורות לארגון לאבטח את יריבו הפוליטי.
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בפגישת עבודה ראשונה עם ראש השב"כ הנכנס דוד זיני, 5.10.25 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
זיני ניסה, בתרגיל מניפולטיבי אך שקוף, להטיל את האחריות לאבטחת איזנקוט על יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג. סולברג לא בלע את הפיתיון והבהיר שאין הדבר בסמכותו.
זיני המשיך לגרור רגליים. גם לאחר שפעיל הימין הקיצוני, הפרחח הפרובוקטור שנהנה מחסות בן גביר והמשטרה, דוד מרדכי, התקרב לאיזנקוט והחל להטרידו. אגב, מרדכי נכח גם בקרבת בנט באירוע התקיפה בבני ברק.
בעקבות התנהלות נתניהו וזיני נאלץ איזנקוט לשכור מאבטחים פרטיים. לתקשורת הודלפו ידיעות כאילו המשטרה אישרה למאבטחים הפרטיים להיות חמושים, אבל זה לא קרה. המשטרה מגדירה את איזנקוט וגם את גולן, שגם הוא מאובטח בידי מאבטחים פרטיים לא חמושים, כ"מאוימים בדרגה ארבע". לפי מדור המאוימים במשטרה, ההרשאה למאבטחים פרטיים לשאת נשק היא למאוימים בדרגה שש, שהיא הגבוהה ביותר וחלה רק על עובדי מדינה.
אבל נראה שלמרות הכל, בסופו של דבר, זיני החליט להתעשת. נראה שנפל עליו מורא שאם חס וחלילה יפגע איזנקוט עד לבחירות, הוא ימצא עצמו בעקבותיו של גילון. הוא החליט להורות ליחידה 730 לאבטח את איזנקוט והיחידה מגבשת תוכנית אבטחה, שתבוצע תוך כמה ימים. לגבי גולן, אין שום שינוי. הוא לא יזכה לאבטחה ממלכתית, אף שהסכנה לביטחונו האישי לא נופלת מזו של איזנקוט, אולי אף גדולה יותר.
בשב"כ סירבו להתייחס לנושא אבטחתו של איזנקוט, כמו גם לתקרית התקיפה באירוע הבחירות של בנט. ממשטרת ישראל נמסר כי היא "מבצעת הערכות מצב למאוימים בהתאם לנוהל, אך מטבע הדברים ובהתאם לרגישות המידע, איננו מפרטים בנושא". במטה בנט אמרו כי הם אינם מתייחסים לסוגיית אבטחתו.