אתמול (28.9) הגישה לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשם שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמוסד, תלונה לצנזור הצבאי הראשי בדרישה למצות את הדין עם ערוץ 12. בהודעה נטען כי ערוץ 12 עבר "עבירת צנזורה חמורה", לאחר שפרסם שלשום ידיעה על נסיעתו החשאית של נתניהו לאיחוד האמירויות הערביות, קצת לפני שמטוסו נחת חזרה בישראל.
מדובר בהודעה חסרת תקדים, וכזו שמעוררת תמיהות רבות. משיחות עם גורמים ותיקים שעבדו בצנזורה, ומניסיוני שלי של עשרות בשנים, מעולם לא הגיש אף גורם ביטחוני אחד תלונה פומבית לצנזורה נגד כלי תקשורת.
גורמי הביטחון (צה"ל, המוסד, השב"כ, המלמ"ב ועוד) מקיימים מעת לעת שיג ושיח עם הצנזורה על פרסומים שונים. לא אחת גורמי ביטחון, בעקבות פרסומים בתקשורת שאינם לרוחם, מתלוננים כי הצנזורה "רכה" מדי או שהיא אינה מפעילה את סמכויותיה להעניש את מי שמפר את הנחיותיה. אך כל התלונות והקובלנות עד כה היו בדיונים פנימיים, בקווי הטלפון הישירים, בין הצנזורה לגורמי הביטחון.
אלא שהתקדים בהודעה הנוכחית חמור פי כמה, משום שמי שמוביל את הסיפור אינו גורם ביטחוני אלא גורם פוליטי. את ההודעה העבירה לשכת נתניהו – אפשר להניח שהיא גם ניסחה אותה – ולא השב"כ שיש לו יחידת דוברות. אמנם ראש השב"כ דוד זיני קיצץ בכנפיה וסמכויותיה של יחידת הדוברות, אך היא עדיין מתפקדת וממשיכה להעביר כמעט מדי יום ידיעות לכלי התקשורת (במיוחד, כמובן, על הישגי השב"כ בחיסול מחבלים או במעצר מרגלים).
פניתי לשב"כ עם צרור שאלות בנושא זה, אך לא נעניתי. לכן אפשר רק לשער שנתניהו בכבודו ובעצמו הסביר לזיני כי הפעם לא השב"כ, אלא הוא זה שיפרסם את ההודעה. זיני כמובן לא הרהיב עוז להתווכח עם ההחלטה, ובכך הוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא בסך הכול פיון על לוח השחמט שמפעיל נתניהו ואולי גם בני משפחתו ועוזריו.
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו לפני פגישת עבודה ראשונה עם ראש השב"כ דוד זיני, 5.10.25 (צילום מסך מתוך סרטון וידיאו של איתי בית-און, לע"מ)
וכך היתה השתלשלות העניינים: בשבוע שעבר התפרסמו בכלי תקשורת ישראליים ובינלאומיים ידיעות וכתבות, שחידדו והוסיפו על הפרסום המקורי של העיתונאים רות יובל ושלומי אלדר ב"הארץ", שלפיו שליט האמירויות מוחמד בן זיאד (MBZ) העביר לישראל, ימים אחדים לפני ה-7 באוקטובר 2023, התרעה וגם טרח, לפי הפרסומים, להתקשר לנתניהו ולהזהירו כי חמאס מתכנן דבר מה בעוצמה של "רעידת אדמה".
בנוסף לכך התפרסם מידע חדש ונוסף על כך שראש המודיעין המצרי העביר מסרים דומים, אם כי אולי פחות ממוקדים, וגם הגיע לשם כך לביקור קצרצר בישראל. עוד התפרסם ואף חודד כי נתניהו לא העביר את ההתרעות לגורמי הביטחון. החשיבות הציבורית שבידיעות הללו ברורה, וכך גם הנזק התדמיתי האדיר שהן גורמות לנתניהו, ערב מערכת בחירות ותוך שהוא מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7.10.
ניתן לשער שנתניהו, שנוטה במצבי משבר לאבד את קור רוחו ועשתונותיו, התנהל באופן דומה גם בתגובה לגל הפרסומים. הוא נלחץ וניסה, תחילה באמצעות מתווכים ובהודעות מוצפנות, לשכנע את MBZ לפרסם הכחשה. משהוא ועוזריו כנראה סירבו, העמיס נתניהו את ראש המוסד רומן גופמן, את ראש המל"ל שמואל בן עזרא, את מזכירו הצבאי אלוף גיא מרקיזנו ואת שרה אשתו, על מטוס מנהלים פרטי חכור וטס לאבו-דאבי.
אפשר גם לשער שאת הטיסה של ראש הממשלה ופמלייתו המצומצמת מלווה מטוס אחר ובו מאבטחים, כולל ראש אגף האבטחה בשב"כ וראש יחידת האבטחה 730, אנשי לוגיסטיקה ותקשורת, וכמובן צוותי הטיסה.
"נתניהו קיבל התרעה מפורשת ימים לפני 7 באוקטובר", כותרת הפרסום ב"הארץ"
הטיסה מישראל שיצאה שלשום (27.9) ב-12:35 בצהריים לאבו-דאבי, ושעוברת מעל לערב הסעודית, אורכת כשלוש שעות. לפי דיווחים, פגישת נתניהו ופמלייתו עם MBZ ויועציו ארכה כארבע שעות, ובסיומה הם שבו לישראל. בסך הכל, כל המסע ארך כעשר שעות.
לפי הודעת לשכת נתניהו-שב"כ, "הפרסום של ערוץ 12 סיכן את חייהם של ראש הממשלה ורעייתו והפמליה", תוך טענה שהפרסום של ירון אברהם בחדשות 12 היה בשעה 21:38, "כשהמטוס היה רחוק מגבולות הארץ והוא נחת בארץ כשעה לאחר מכן בשעה 22:27".
אין מחלוקת כי לא ירון אברהם ולא ערוץ 12 הגישו את הידיעה לצנזורה. אברהם סירב להתייחס לנושא, והפנה את השאלות לערוץ 12. דובר הערוץ טען בתגובה כי פרסום הידיעה היה סמוך לשעה עשר בערב, כאשר מטוסו של נתניהו כבר היה בשטח האווירי של ישראל. בערוץ הסבירו כי מדובר היה בנסיעה שנתניהו ואנשיו ניסו להסתיר וכי לאור הפרסומים האחרונים על ההתרעות שקיבל נתניהו, ועל רקע מערכת הבחירות הקרובה, חובתם העיתונאית לציבור היתה לפרסם את המידע, גם בלי להגישו מראש לצנזורה.
אני מעריך שהצנזור הראשי, תא"ל נתנאל קולה, שמכהן בתפקידו כשנה ובעברו היה קצין מודיעין של פיקוד מרכז, מוצא עצמו לכוד בין הפטיש לסדן, ובמיוחד במקרה הזה שבו יש התערבות גלויה של ראש הממשלה - נוסף על הלחצים שעל קולה להדוף מצד התקשורת מחד גיסא ומערכת הביטחון מאידך.
לצנזור, שמתמנה על ידי שר הביטחון, יש סמכויות רחבות ועליו להפעיל שיקול דעת עצמאי, תוך איזון בין צורכי הביטחון לערכי הדמוקרטיה וזכות הציבור לדעת. אני מעריך שהצנזורה תיאלץ עתה לברר עם הערוץ ועם אברהם מדוע לא הגישו את הידיעה לאישורם.
הצנזורה יכולה להתייחס להפרה כ"טכנית" או "מהותית". עומדות לרשותה כמה דרכי תגובה – לקבל את ההסברים של ערוץ 12 ואברהם, או לחילופין לנזוף בהם, לקנוס אותם, או להגיש נגדם קובלנה לוועדת השלושה - גוף משפטי למחצה שדן בסוגיות שבין הצנזורה לתקשורת.
בין ערוץ 12 לערוץ 14
ועדת השלושה היא גוף שמתכנס באופן נדיר למדי. נדיר עוד יותר שהיא תקבע כי כלי תקשורת הפר את הוראות הצנזורה וכמעט אף פעם לא קרה שהיא האשימה עיתונאי ספציפי בהפרה כזו. הפעם הזכורה היחידה היתה לפני שנתיים. היא נשמרה בסוד ונחשפה על-ידי כאן ב"העין השביעית": נקבע כי שמעון ריקלין, שדרן ערוץ 14, "אחראי לפרסום ידיעה בעלת מטען בטחוני בלא קבלת אישור הצנזור, ואשר פרסומה גרם בפועל לנזק בטחוני ממשי".
אגב, הסנקציה שהוטלה על ריקלין ועל הערוץ היתה "הערה". אבל האזכור של ריקלין וערוץ 14 בהקשר הזה אינו אגבי כלל. ברקע המכתב של נתניהו עומדים חודשים ושנים של חילופי האשמות על הפרות צנזורה, בין כלי תקשורת ועיתונאים לבין תומכי נתניהו וגורמים במה שמכונה "מכונת הרעל".
שמעון ריקלין מפר לכאורה את הוראות הצנזורה הצבאית, צילום מסך (ערוך) מתוכניתו בערוץ 14, 18.5.26
כך מצד אחד מציפים נתניהו ותומכיו טענות על פרסומים של רונן ברגמן וחדשות 12 (חלקן נידונות בהליכים אזרחיים במשפטי דיבה), ומצד שני מתפרסמות טענות לעוד ועוד הפרות צנזורה של ערוץ 14.
ביולי האחרון שלח גוף בשם פורום לוחמי ולוחמות חרבות ברזל, מכתב למשטרה, לצנזורה ולפרקליטות, ובו מנה שורה של הפרות כאלה ודרש לנקוט פעולה נגד הערוץ. למשל, במכתב הזכירו כיצד ב-17 ביוני 2026 פירט ריקלין בשידור את מיקומו של מערך חשוב של חיזבאללה שטרם נכבש בידי צה"ל (למחרת היום הפציץ חיזבאללה את אותו אזור, וארבעה חיילי צה"ל נהרגו). המכתב ממשיך ומפרט גם שורה של הפרות לכאורה של יעקב ברדוגו, תמיר מורג ואחרים.
"מזה למעלה משנתיים שערוץ יהודי ישראלי בע"מ (להלן: 'ערוץ 14') ועובדיו, מבצעים לכאורה עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה, לרבות על דרך של מסירת ידיעות סודיות הנוגעות לפעילות מבצעית עתידית של גופי הביטחון הישראליים וליכולות מודיעיניות רגישות", נטען במכתב. אבל בשב"כ לא התרשמו ומלשכת נתניהו לא נשלחה הודעה לעיתונות.
שני הסברים לאזכור המוסד
בהודעה השנויה במחלוקת של לשכת נתניהו יש עוד נושא הטעון ליבון. מדוע בכלל נזכר בה גם המוסד? בהודעה נכתב כי חוות הדעת של המוסד דנה בחומרת הפגיעה של הפרסום בערוץ 12, כי "הדלפה זו היוותה איום ביטחוני חמור לביטחון ראש הממשלה והמשלחת" וכי המוסד מבקש "להרים דגל ולסמן אירוע הפרסום כאירוע חמור המהווה נזק לביטחון מדינת ישראל".
נשאלת השאלה, ממתי המוסד אחראי על אבטחתו של ראש הממשלה ופמלייתו? מדוע בכלל המוסד הסכים ששמו ישתרבב להודעה? הרי מי שאחראי לנושאי אבטחה בארץ ובחוץ-לארץ זה השב"כ.
תמונה שהפיצה דוברות משרד ראש הממשלה ב-31 באוגוסט, בה נראים רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (משמאל) עם ראש המוסד רומן גופמן, מזכירו הצבאי לשעבר, במטה המוסד
אפשר שיש לכך שני הסברים, וכנראה שניהם נכונים. האחד שלא מן הנמנע, על סמך תקדימי העבר, כי הפמליה אכן טסה בשני מטוסים. אחד מהם, זה של האבטחה והלוגיסטיקה, המריא מאוחר מהראשון משום שצוותו עסק באריזת הציוד והקיפול. אפשר שכשפורסמה הידיעה בערוץ 12, המטוס השני טרם הגיע לתחום האווירי של ישראל והיה חשוף, לכאורה, לסכנה הקיימת תמיד של ניסיונות איראן לפגוע בישראל, במטוסים ובראשי מערכת הביטחון.
ההסבר השני פשוט יותר, והוא שגם ראש המוסד גופמן לא יכול היה לעמוד בלחץ שהפעיל עליו נתניהו.
כתב הכחשה מ-MBZ
על סמך כל שנכתב לעיל, ניתן להניח שלערוץ 12 לא יאונה רע. במקרה הגרוע ביותר מבחינתו, יקבל "הערה". ובכל זאת, נתניהו השיג את מטרתו. הוא שוב היטה את סדר היום לדיון על אבטחתו וביטחונו, נושא החביב במיוחד על שרה נתניהו, במקום שיתמקדו בבטן הרכה שלו - התעלמותו מהאזהרות וההתרעות שהגיעו אליו על טבח ה-7.10, והמידור של ראשי מערכת הביטחון.
נתניהו גם טוען כי מטרת הנסיעה הנוכחית לאבו-דאבי היתה מדינית וביטחונית. זאת בניגוד לדיווח של סוכנות הידיעות אי.פי. ולהערכת רוב הפרשנים בישראל, הגורסים כי מטרת נסיעתו היתה דווקא פוליטית: להוציא מ-MBZ הכחשה לכך שהעביר לו התרעה. לפי שעה, למגינת ליבו של נתניהו, MBZ אינו מכחיש את הפרסומים על האזהרה.
ברור שמפגש עם מנהיג של מדינה ינוצל גם לשיחות מדיניות וביטחונית, ולליבון שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני. אחרי הכל, גם לצד השני יש אינטרסים משלו. אך הדבר אינו סותר את האפשרות שהמטרה המרכזית של נתניהו היתה פוליטית – להשיג לעצמו כתב מחילה והכחשה מ-MBZ.
מה עם שרה
ובכלל, מדוע הצטרפה לטיסה כה קצרה שרה נתניהו? לפחות בשני מקרים דומים של גיחות קצרות של נתניהו, למוסקבה לפגישה עם פוטין ולעיר חוף בים האדום לפגישה עם שליט ערב הסעודית מוחמד בן סלמן, שרה נתניהו לא הצטרפה. לפי דיווחי עבר היא נוסעת בחברתו רק לנסיעות שכרוכה בהן לינת לילה.
האם שרה נתניהו, שלפי פרשנים שונים מעורבת במינויים בכירים ומתגאה בחושיה הפוליטיים ומייעצת לו בנושאים אלה, השתתפה בפגישות או בחלק מהן? ואם כן, לשם מה? הפניתי שאלות אלה לדוברות משרד ראש הממשלה, ולא הופתעתי כשלא זכיתי להתייחסות.