העיתון החרדי "המודיע" מערער על פסק דין שחייב אותו לפצות במאות אלפי שקלים קבוצה של חרדים שפקפק בחרדיותם.

"המודיע" הוא עיתון מפלגתי חרדי ותיק, שלצד "המבשר" מייצג את אחד הפלגים החסידיים (אגודת-ישראל) במפלגת יהדות-התורה ומזוהה עם חסידות גור. הנציג הבולט של האגודה היה חבר הכנסת יעקב ליצמן, שנאלץ לפרוש לאחר שהורשע בפלילים. הוא הוחלף בידי יצחק גולדקנופף.

בספטמבר 2024 פרסם "המודיע" ידיעה על סכסוך פנים-חרדי בין חסידים לליטאים, תחת כותרת הגג "זעזוע בקהילה החרדית במעלה עמוס". בכותרת הידיעה נכתב כי "גורמים 'חרדיים' פועלים למנוע מבנים תקניים לגני ילדים מהציבור החסידי". המילה "חרדים" הוקפה במרכאות.

בגוף הידיעה, שלא היתה חתומה בידי איש, שוב נעשה שימוש במירכאות סביב התואר "חרדיים" וכן נטען כי אותם גורמים "נחשבים כביכול 'בני תורה'". בידיעה אף נכתב במפורש שמם של הפעילים, ובהם אנשי ועד היישוב צבי אולסקר, יונתן גלסנר ואריה קאהן, וכן אדם בשם יצחק גלזר.

בעקבות הפרסום הגישו אולסקר, גלסנר, גלזר וקאהן תביעה בסך 400 אלף שקלים נגד חברת המודיע חברה בע"מ, המוציאה לאור את היומון החרדי (עורכים: ישראל שניידר ויצחק מתתיהו טננבוים).

"לאחר פרסום הדברים האמורים, התובעים קיבלו עשרות פניות מאישי ציבור והדבר אף בוודאי גרם נזק לשמם הטוב", נכתב בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר הראל ארנון ומשה וייץ. "יצוין, כי מעבר לפגיעה זו ולהכפשת שמם הטוב במישור הפרטי, בוודאי הדבר אף עשוי לפגוע בתדמיתם ובעשייתם הציבורית".

ב"המודיע" טענו להגנתם, באמצעות עורכי הדין דרור גדרון וישי ריבלין, כי נקלעו לסכסוך בין קהילות ביישוב על לא עוול בכפם. עוד נטען מטעם העיתון כי פרסמו דיווח "משמעותי מאין כמוהו".

"לדעת מערכת העיתון, התנהלות התובעים רחוקה שנות אור מדרכם של 'בני תורה' כפי שהם נתפסים בעיני הציבור החרדי", טענו בעיתון, "היות ובני תורה היו נוהגים בכבוד כלפי תינוקות של בית רבן המבקשים ללמוד תורה ובוודאי לא פועלים נגדם בכמה חזיתות כמנהג התובעים. בכל מקרה - מדובר בביקורת לגיטימית ומותרת כלפי אנשי ציבור במסגרת מאמר מערכת עיתונאי".

השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה וקבעה כי "ההתייחסות לתובעים כמי שהם ספק חרדים או ספק בני תורה, אינו רלבנטי לדיון בגנים ולמצוקת המקום. [...] העיתון לא הציג את הידיעה באופן מאוזן והכללת כל החלקים שיש בהם לשון הרע, היא מיותרת לחלוטין, שכן לא נדרש להכפיש את התובעים כדי לחלוק על מעשיהם ועמדתם".

העיתון חויב בפיצוי והוצאות בסך כולל של 230 אלף שקלים, והחליט לערער.

"בית המשפט סטה מכל כלל פסיקתי ביחס לחופש הביטוי של כלי תקשורת, לחופש העריכתי הנתונה להם, ולזכות והחובה של תקשורת לדווח לקוראיהם ולבקר אנשי ציבור", נטען בערעור. "ניכר כי בית המשפט סבר כי על העיתון היה לכתוב את הכתבה אחרת, אולם בכל הכבוד – אין זה מקומו של בית המשפט להחליט איך לכתוב כתבות ומה יקראו הקוראים".

בין היתר טוען העיתון כי השופטת פינשטיין התעלמה מראיות רבות שהוצגו בפניה, ודרשה מהעיתונאים "רמה בלתי מקובלת ובלתי אפשרית של דיוק עובדתי ושל פירוט מייגע שאינו נוגע לדעה שהובעה בכתבה, תוך פגיעה אנושה בחופש הביטוי הנדרש לעיתונאות חופשית".

טרם הוגשה תשובה לערעור.

33403-11-24
61051-09-26