פרשת "תיק 4000" והעדויות על האופן שבו שירת "וואלה" את סביבת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עלולה לעלות לאתר החדשות מיליונים: לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה היום (10.12) בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד "וואלה", בטענה שהאתר הציג למשתמשיו במשך שנים סיקור עיתונאי מעוות שהושפע מאינטרסים כלכליים ופוליטיים. מגיש הבקשה, האזרח והפעיל החברתי יותם כרמון, דורש מהאתר לפצות את הציבור בסכום שלא יפחת מ-2.5 מיליון שקל.
כרמון וארבעת עורכי-הדין שמייצגים אותו – יעקב סבו, אוהד רוזן, חגי קלעי ואלעד מן (יו"ר עמותת "העין השביעית") – מתבססים בבקשתם על ממצאי חקירת המשטרה שבסופה הומלץ להגיש כתבי אישום בגין שוחד. לפי ממצאי החקירה, במשך כחמש שנים התערבו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה בסיקור העיתונאי של "וואלה", בתיווכם של הבעלים לשעבר שאול ואיריס אלוביץ'. לצד המלצות החוקרים, לבית-המשפט הוגשו גם עדויות של עובדי "וואלה" שפורסמו בתקשורת – בתחקירים של "המקור" ו"הארץ", בגלי-צה"ל ובאתר "העין השביעית".
במשך שנים, נכתב במסמך המשפטי, "וואלה" הגיש לגולשים סיקור עיתונאי מוטה כחלק מ"פרקטיקה פסולה, אסורה ומעוולת": דיווחים חדשותיים שמתחו ביקורת על בני משפחת נתניהו או הציגו אותם באור לא מחמיא הוסתרו או סולפו – ובמקביל עלו לאתר ידיעות ששירתו את האינטרס הישיר שלהם, לצד דיווחים שנועדו לפגוע ביריבים של ראש הממשלה ומקורביו.
"הטיית הסיקור מטעמים פוליטיים וכלכליים יוצרת טשטוש בין מסרים תקשורתיים אמיתיים, שנועדו לייצר שיח וחילופי דעות, לבין מסרים אסטרטגיים, שתכליתם היא לקנות השפעה על אזרחים לצורכי רווח פרטי"
בכך, נטען בבקשה, חברת "וואלה" לא רק סיפקה לגולשים מוצר עיתונאי פגום – אלא גם עשתה זאת תוך הפרת חוק הגנת הצרכן ותקנון האתיקה של מועצת העיתונות. "בבחירתה להתיר לשיקולים שאינם עיתונאיים להשפיע על התוכן הנמסר על-ידה, ובבחירתה להטות באופן מכוון את התכנים, פעלה המשיבה ['וואלה'] בניגוד לאופן שבו מערכת עיתונאית מקצועית צריכה לפעול ובניגוד גמור לכל סטנדרט מקצועי, דין אתי או משפטי החל על המשיבה, עובדיה ומנהליה", נכתב בבקשה.
לטענת כרמון ועורכי-דינו, "וואלה" התגלה כ"אתר מוטה, תעמולתי, 'מטעם', אשר החלטות הכתיבה והעריכה בו מתבססות על אינטרסים כספיים של בעל השליטה", כהגדרתם. "בהתנהלותה זו זיהמה המשיבה את המרחב הווירטואלי, שאמור היה לשקף עיתונות אמינה, הוגנת והגונה, והפכה אותו לאתר מידע ועיתונות תעמולתית מגויסת, לכל הפחות בנוגע לנושאים ולאנשים מסוימים".
לפי ההסבר ששוטחים מגישי הבקשה, הסתרת המעורבות של נתניהו וסביבתו בסיקור החדשותי של "וואלה" – לצד ההטבות הכלכליות שלכאורה העניק לאלוביץ' ולקבוצת בזק – הופכת את כל הסיקור הפוליטי של "וואלה" לפרסומת סמויה כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן. החוק, שנאכף רק לעתים נדירות, אוסר על קיומן של פרסומות שמוצגות כ"כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית" ללא גילוי נאות שמציין כי מדובר בפרסומת.
"במקרה הנוכחי", נכתב בבקשה, "לא יכול להיות ספק שכל ידיעה שפרסמה המשיבה הקשורה לפוליטיקה עולה כדי פרסומת כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן. זאת, שכן בעלת השליטה במשיבה קיבלה טובת הנאה משמעותית ביותר בעבור ידיעות אלו".
אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" והגורם שהנחית על המערכת העיתונאית את הוראותיו של שאול אלוביץ', בדסק החדשות של האתר (צילום: "העין השביעית")
לכן, נטען בבקשה, יש להגדיר את כל הפרסומים הללו כ"ידיעות מטעות אפילו אם תוכנן אמת (וּודאי אם תוכנן אינו אמת). הגיונו של הסעיף ברור – החוק אינו מתיימר לקבוע מהי ידיעה עיתונאית 'אמיתית' ומהי ידיעה עיתונאית 'שקרית', והוא מותיר לציבור את הזכות לאמץ לקרבו את הידיעות הנכונות על-פי מיטב שיפוטו. יחד עם זאת, על מנת לאפשר לציבור לשפוט שיפוט אמת של המידע המוגש לו בכסות עיתונאית, החוק מחייב גילוי מלא של כל טובת הנאה שהתקבלה בקשר לאותו מידע".
"חוסר היכולת לזהות את המסרים החדשותיים המוטים היא בעלת השלכות כבדות משקל על התנהלותם של הקוראים – בהיעדר יכולת לעבד מסרים מסוג זה באופן ביקורתי נוצרת אצל הקורא תמונת עולם מוטה ומעוותת"
כרמון ועורכי-דינו מוסיפים וכותבים: "לחוסר היכולת לזהות את המסרים החדשותיים המוטים יש השלכות כבדות משקל על התנהלותם של הקוראים – בהיעדר יכולת לעבד מסרים מסוג זה באופן ביקורתי נוצרת אצל הקורא תמונת עולם מוטה ומעוותת, הפוגמת ביכולתו להתנהל באופן מושכל ואוטונומי בבחירותיו ובקבלת החלטותיו. מאחר שהטיית הסיקור פוגעת ביכולתם של הצרכנים לקבל החלטות מושכלות, היא עלולה לגרום להם לקבל החלטות שגויות".
לטענתם, ההשלכות השליליות של הסיקור הפוליטי ב"וואלה" חורגות מתחום הפרט ומשפיעות גם על החברה הישראלית בכללותה. "הטיית הסיקור מטעמים פוליטיים וכלכליים יוצרת טשטוש בין מסרים תקשורתיים אמיתיים, שנועדו לייצר שיח וחילופי דעות, לבין מסרים אסטרטגיים, שתכליתם היא לקנות השפעה על אזרחים לצורכי רווח פרטי", נכתב בבקשה.
"ככזאת, היא מציפה את המרחב הציבורי במסרים שטבעם מניפולטיבי, וזורעת ספקנות בקרב הקוראים, שאינם יכולים לדעת בוודאות שהתוכן המובא לפניהם הוא אמין. הטשטוש הנ"ל מפורר את האמינות של כלל המסרים העוברים בעולם העיתונות בכלל, ובעיתונות האלקטרונית בפרט, ותורם לאובדן אמון כללי בזירה זו ובעצם היכולת לנהל שיח ציבורי המבוסס על כנות הדוברים".
לפי הבקשה, ההיבטים הפליליים של פרשת נתניהו-אלוביץ' אמנם מטופלים כבר על-ידי מערכת אכיפת החוק – אך יש מקום גם להליך אזרחי שיפצה את קוראי האתר בגין "העוולות האזרחיות" שלכאורה נגרמו להם. לטענת כרמון ועורכי-הדין, בשנים האחרונות "וואלה" הרוויח "סכומי כסף אסטרונומיים" על חשבון הציבור – והכנסותיו היו נמוכות בהרבה לו היה מוסבר לגולשים שהסיקור הפוליטי באתר מעוות ומוטה, מעשה שהיה גורם להם לצרוך חדשות ממקורות מהימנים יותר.
21858-12-18
לעיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית