ההופעה של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו כמרואיין בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקאית (11.5) הרימה לא מעט גבות: נתניהו מחרים את התקשורת הישראלית כבר למעלה מחמש שנים, ומופיע רק בפלטפורמות תעמולה המסורות לו כמו ערוץ 14 או בכלי תקשורת בחו"ל, אולם בשנה-שנתיים האחרונות מיעט ואף הפסיק להגיע גם לאולפני חדשות אמריקאיים, ו"מתראיין" רק אצל שדרנים מקורבים בפלטפורמות טראמפיסטיות או אוונגליסטיות.

ה"ניו-יורק פוסט" חשף (12.5) כי הסיבה לכך אינה חריגה של נתניהו מהחלטתו שלא להתייצב מול עיתונאים, אלא סדקים באינטגריטי העיתונאי של "60 דקות", מהמוסדות העיתונאיים הוותיקים בארצות-הברית, שהרשת בה הוא משודר, CBS, נרכשה לאחרונה על-ידי משפחת מולטי-מיליארדרים המקורבת לטראמפ ולנתניהו.

לפי ה"פוסט", הראיון יצא לדרך רק לאחר משא-ומתן חריג בין נתניהו לבין בארי וייס, אשת תקשורת ימנית שדייויד אליסון, בנו של לארי אליסון ומי שרכש את השליטה ב-CBS, הצניח לתפקיד העורכת הראשית של הרשת ללא כל ניסיון קודם בחדשות משודרות, על מנת ש"תטה את הספינה" ותכפיף את הערוץ לשירות האינטרסים של הבעלים החדשים.

עוד לפי ה"פוסט", את הראיון עם נתניהו היתה אמורה לערוך לסלי סטאל, מהוותיקות והמוערכות בצוות התוכנית, אולם וייס, שתיאמה אישית את הראיון מול לשכת נתניהו, נתנה לנתניהו לבחור כמראיין את מייג'ור גארט, כתב הבית הלבן של CBS, שאינו נמנה עם צוות התוכנית.

בארי וייס, צילום מסך מאולפן "The Free Press" לאחר שנרכש בידי CBS

בארי וייס, צילום מסך מאולפן "The Free Press" לאחר שנרכש בידי CBS

במערכות עיתונאיות עצמאיות לא המרואיין בוחר את המראיין, אלא המערכת. למעשה, התעקשותו של נתניהו לבחור את מראייניו היתה אחת הסיבות שבגינן החליט להחרים את כלי התקשורת הישראלים. כבר ב-2015, כשעוד הסכים להופיע באולפני החדשות ולענות לשאלות, סירב להתראיין בערוץ 10 משום שלא הסכים שרביב דרוקר, הכתב הפוליטי הבכיר, יראיין אותו.

וייס החלה לעבוד כעורכת CBS News באוקטובר 2025 אחרי שפרמאונט (שגם עליה השתלטו האליסונים) רכשה אתר דעות שהקימה, The Free Press, בסכום עתק של 150 מיליון דולר. וייס החלה את דרכה כעורכת במדור הדעות של ה"ניו-יורק טיימס", אולם עזבה לאחר שלא הצליחה להשתלב בעיתון. מאז הוכיחה את עצמה כאשת שיווק מוצלחת, הצליחה להתקרב לחוגי המיליארדרים ולמתג עצמה כאשת ימין מתון הנלחמת בשמאל הרדיקלי.

ה"פוסט" דיווח כי סטאל ניסתה לקבוע ראיון עם נתניהו במשך חודשים לפני שגילתה כי וייס העבירה את הראיון לגארט, מהלך שעורר מטבע הדברים ביקורת פנימית במערכת התוכנית. ואכן, באופן לא מפתיע הראיון מול גארט התאפיין בשאלות נוחות לנתניהו, שחזר על אותן התשובות שהעניק לאותן שאלות כשנשאל עליהן בראיונות ב"פוקס ניוז" או "ניוזמקס".

מייג'ור גארט מראיין את רה"מ הנאשם בנימין נתניהו,"60 דקות", 11.5.26 (צילום מסך)

מייג'ור גארט מראיין את רה"מ הנאשם בנימין נתניהו,"60 דקות", 11.5.26 (צילום מסך)

גם האופן בו ניסתה רשת CBS לשווק את הראיון, כאילו היה הראיון הראשון שהעניק לכלי תקשורת בארה"ב מאז תחילת המלחמה באיראן ("לרשת מרכזית"), היה מטעה. בפועל, מדובר בראיון השלישי של נתניהו בארה"ב והרביעי שלו באנגלית בחו"ל מאז המלחמה. בארה"ב קדמו לו ראיונות ב"פוקס ניוז" (2.3) וב"ניוזמקס" (30.3). ראיון נוסף העניק נתניהו למגזין HETEK ההונגרי (25.3), בניסיון (כושל) לסייע לויקטור אורבן לנצח בבחירות.

היעדר כותרות אמיתיות מהראיון הביא לכך שברשת הדגישו את אמירתו של נתניהו כי בכוונתו לוותר בעתיד כליל על הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל. למעשה, רה"מ הנאשם כבר אמר את הדברים בינואר השנה בראיון ל"אקונומיסט", ולא הפסיק לדבר על כך מאז.

העובדה שנתניהו הסכים להתראיין לתוכנית רק אחרי שהוענקה לו האפשרות לבחור את המנחה אינה מפתיעה. נתניהו, החרד מהתמודדות עם שאלות קשות מול מראיין עצמאי, בורר בקפידה לא רק את הפלטפורמות שבהן הוא מופיע אלא גם את אנשי התקשורת שמולו, ודואג להתייצב מול דמויות המתייחסות אליו באופן מעריץ וחנף, כמו מארק לוין, שון האניטי, בן שפירו או גרטה ואן זוסטן.

בישראל, כאמור, מחרים נתניהו את חברות החדשות של הערוצים 11, 12 ו-13 כבר למעלה מחמש שנים, ומופיע רק בערוץ 14, המשדר דרך קבע הסתה ותעמולה בשירות ממשלת נתניהו, או מול מראיינים הידועים כתומכיו המובהקים כמו שרון גל (i24news) ואילה חסון. זאת נוסף על הופעות בתקשורת השוליים, כמו בפודקאסט של תומך נתניהו גדי טאוב או הראיונות הביזאריים מול מראיין אנונימי בערוץ הטלגרם אבו-עלי אקספרס.

האובססיה של נתניהו לשליטה בתקשורת עומדת במרכז האישומים הפלילייים נגדו, בעיקר בתיקים "2000" ו"4000". רק לאחרונה, במהלך עדותו בבית-המשפט המחוזי, עלתה שוב פרשת הראיון שהעניק לדב גיל-הר ב"וואלה" לפני בחירות 2015. נתניהו הפסיק את הראיון, תלש את המיקרופון מדש הבגד וגיל-הר העיד כי קרא לצוות הצילום לברוח במהירות מהמקום מפחד שיבקשו להחרים מהם את הקלטות.

מאוחר יותר התעקש נתניהו לקבל לידיו את חומרי הגלם של הראיון ולערוך אותם מחדש לפי רצונו. כשנשאל על-כך על-ידי התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הצהיר כי לא מדובר במקרה חריג אלא בפרקטיקה שגורה (אולם לא סיפק דוגמאות).

נתניהו טען כי זעם על גיל-הר משום שקטע את דבריו פעם אחר פעם. זו גם הטענה שדובריו משתמשים בה על מנת לתרץ את החרם שלו על העיתונאים הישראלים. בשנה שעברה, ראיון כושל שהעניק נתניהו לערוץ יוטיוב פופולרי, "נלק", הפונה לקהל אמריקאי צעיר, סיפק דוגמה נוספת לסיבה האמיתית בגינה נתניהו אינו מוכן להתייצב מול עיתונאים: הוא מעוניין לבחור לא רק את המראיינים, אלא גם את השאלות.

קייל פורגארד ואהרון "סטייני" סטיינברג, שראיינו את נתניהו בערוץ (אליו התראיין גם טראמפ לפני הבחירות בארה"ב"), העידו לאחר מכן כי קיבלו לפני הראיון דף מצוות הדוברות של לשכת נתניהו ובו השאלות שאותן הם מתבקשים לשאול.

הראיון עם נתניהו ארך 79 דקות, מהן שודרו ב"60 דקות" 14:30 דקות. בשל טענות לעריכה מגמתית, נוהגים ברשת לפרסם את תמליל הראיון המלא, אולם לאחר שנחשף כי תשובתו המגומגמת של נתניהו לשאלה על טבח ה-7 באוקטובר נחתכה, ברשת צינזרו גם את התמליל "המלא" והותירו גרסה ערוכה ברשת.

כפי שפורסם ב"הארץ" ע"י יוענה גונן, אחרי שהמראיין גארט ציין שכל ראשי מערכת הביטחון נטלו אחריות על מחדל ה-7 באוקטובר ועזבו את תפקידם, גימגם נתניהו: "טוב, קודם כל, חלקם עוזבים כי כהונתם הסתיימה. אחד או שניים מהם, שלושה, שניים בעצם, התפטרו וקיבלו... אחריות ספציפית. אבל אני חושב שמה שצריך לעשות זה לקחת מלמעלה, מה... מ... ס... תן לי להתחיל... להתחיל שוב".

כאמור, ב-CBS נענו לבקשתו של נתניהו וחתכו את התשובה המגומגמת מהראיון, ומאוחר יותר אף הורידו את התמליל מהאתר והחזירו אותו מצונזר.

אולם לנתניהו כן היתה אמירה מהדהדת אחת בראיון, דווקא בשל חוסר המודעות העצמית שהפגין רה"מ הנאשם. לקראת סופו של הראיון העלה גארט את סוגיית הקריסה במעמד ישראל בארה"ב ובעולם. נתניהו, בתגובה, טען כי הסיבה המרכזית לכך הוא קמפיין ברשתות החברתיות: הוא הציג את מכשיר הטלפון הנייד שלו ואמר: "אתה יכול לחדור למכשיר הקטן הזה ואתה יכול לומר על מייג'ור גארט כל דבר שאתה רוצה, ואני יכול לצייר אותך כמפלצת, ואם אני אגיד את זה מספיק פעמים, מספיק אנשים יאמינו בזה".

ברגע בודד זה ניתן היה לחוות ברגש אותנטי אצל נתניהו, מי שהיה הפוליטיקאי הישראלי הראשון שזיהה את הפוטנציאל של הרשתות החברתיות להפצה מסיבית של תעמולה שקרית ודיסאינפורמציה, ומי שעד היום הוא שחקן חסר מתחרים במדיה החברתית. מכל הראיון הארוך והמאכזב, היה זה רגע נדיר בו דיבר נתניהו מתוך ניסיון אישי ומומחיות ייחודית בנושא. לשם שינוי, היה זה רגע בו אפשר היה להאמין לנתניהו שהוא יודע על מה הוא מדבר.