הקרב על ראשות המוסד עולה מדרגה, ככל שמתקרב מועד פרישתו של דדי ברנע, בעוד כשבעה חודשים. מתלווה לכך החשש, שראש הממשלה ינסה להשתלט על המוסד וימנה איש הנאמן לו, יותר מלחוק ולמדינה, כפי שניסה לעשות במינויו של דוד זיני לראשות השב"כ.
מדובר בשיח ערני טעון, המעורר ויכוחים נוקבים ורחש-בחש בארגון עצמו ובקרב בכירים לשעבר. במוקד השיח הנוקב עומד א', שראש המוסד דדי ברנע מטפח. א' מפקד על אחד האגפים המבצעיים וכמו ברנע, צמח באגף צומת, האחראי על איתור, גיוס והפעלת סוכנים.
ברנע הבהיר לאחרונה לנתניהו כי יסיים את כהונתו בתום חמש שנים, ביוני 2026, ולא יבקש להאריכה בשנה. ברנע חושש ששנת הבחירות שבפתח עלולה לחולל אי-וודאות, להביא לחוסר יציבות פוליטית שתפגע בתפקוד המוסד ותאפשר לנתניהו למנות ממלא מקום במקום מינוי קבע, כפי שעשה בעבר.
מינוי כזה הוא חלש מטבעו, ופגיע הרבה יותר מול פוליטיקאי המעוניין לנצל את המצב לקידום צרכיו האישיים והפוליטיים. זה קרה לברנע עצמו, כשיוסי כהן עמד לפרוש: נתניהו הציע למנות את ברנע לממלא מקום. אלא שברנע סירב, ובסוף מונה לתפקיד באופן קבוע.
מסורת היא שראש מוסד, העומד לסיים את כהונתו, מגיש לראש הממשלה שמות של שני מועמדים, לרוב מתוך הארגון. כעת, לקראת פרישתו, החליט ברנע, בתיאום עם נתניהו, להמליץ על א' לצד ע' הסגן המכהן, כמועמדים להחליפו. את ההחלטה מי מהשניים ימונה לתפקיד הנכסף יקבל ראש הממשלה.
ראש המוסד דדי ברנע (מימין) עם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (צילום: חיים צח, לע"מ)
עם כניסתו לתפקיד ביוני 2021 מינה ברנע את אחד מראשי האגפים לסגנו. הוא בא משורות אגף קשת, שאחריותו היא בתחום מעקבים וחדירה למבנים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, המשלבים מודיעין אנושי עם מודיעין טכנולוגי-סיגינטי.
המינוי אז התפרש כרצון של ברנע לשקף בארגון מגוון של מקצועות ודיסציפלינות.
כמקובל, לאחר כשלוש שנים עזב הסגן הראשון את התפקיד ויצא ללימודים ולהשאלה בארגון אחר. במקומו הגיע סגן חדש, איש אגף צומת שפרש ועזב לעסקים פרטיים וברנע קרא לו אל הדגל.
לכאורה, צריך היה ברנע, כעת ממש או בעתיד הקרוב, לבוא לראש הממשלה ולהמליץ בפניו על שני הסגנים שלו - זה שכיהן ראשון ויצא וזה המכהן כעת - כמועמדים לרשת אותו. אך ברנע החליט לוותר על סגנו הראשון. הלה, שהבין שאין לו סיכויים, מתעתד ככל הנראה לפרוש מהמוסד. לפיכך, כדי להמשיך במסורת של המלצה על שני מועמדים, החליט ברנע לקראת ההחלטה על פרישתו להקפיץ את א' מקורבו, איש צומת.
"המהלך של ברנע הוא בעייתי ולא ברור", אמר לי ראש אגף לשעבר שמבקר את מהלכיו של ברנע. "זוהי למעשה הבעת אי אמון של ברנע בשני הסגנים שהוא עצמו מינה".
כותרות הדיווח של גילי כהן בכאן 11 (צילום מסך)
הראשונה שדיווחה על הכוונה של ברנע לקדם את א' היתה העיתונאית גילי כהן מערוץ כאן 11. כהן כתבה כי ברנע ימנה את א' בזמן הקצר שנותר לסגן או ממלא מקום, כדי להכינו לקרב על הירושה. אך לברנע אין כוונה למנות אותו לתפקיד, כדי שלא לפגוע בסגן המכהן. ברנע פשוט מתעתד כאמור להקפיץ את א' לראשות המוסד באופן חסר תקדים, מבלי שיעבור קודם בתפקיד הסגן.
לשכת נתניהו מיהרה לנצל זאת על מנת לטעון כי הדיווח של כהן הוא "פייק ניוז", אף שבמהותו הוא מדויק ומצביע על המגמה והכוונה של ברנע ונתניהו.
יס-מן של נתניהו
א' צמח באגף צומת והחל את דרכו ב"רצפת הייצור" כקצין איסוף (קצ"א). בהמשך התקדם להיות ראש חטיבה באגף. לפני כמה שנים, כחלק מההכנות למערכה נגד חיזבאללה ואיראן, ביצע ברנע רה-ארגון, פיצל את צומת והקים יחידות ואגפים חדשים.
לכל המועמדים ששמם מוזכר יש מכנה משותף. יש להם זיקה לשלטון ממשלת נתניהו והשקפת עולמם תואמת פחות או יותר את שלו
הרפורמה שברנע ערך עוררה התנגדות בקרב בכירים במוסד וחלקם פרשו. בדיעבד, כהונתו של ברנע יכולה להיחשב כסיפור הצלחה גדול ולו בזכות הישגי הארגון במבצע הביפרים נגד חיזבאללה, באספקת מודיעין לחיסול צמרת החיזבאללה ובמלחמת 12 הימים עם איראן ביוני האחרון.
אך מצד שני, הביקורת שמוטחת בברנע היא שהוא אינו מאתגר מספיק את נתניהו, ומקבל ללא הסתייגות כל החלטה שלו, גם כשהיא נגועה באינטרסים פוליטיים ולא ממלכתיים, כמו למשל טרפוד ההזדמנויות לחזרת החטופים.
יצוין כי על רקע המלחמה באיראן, דווח שלמעשה רוב הסוכנים של המוסד שהשתתפו בה לא היו ישראלים – לוחמי כחול לבן - אלא זרים, שאפשר גם לראות בהם שכירי חרב.
עם זאת האמת ניתנת להיאמר כי הנוהג של גיוס זרים למבצעים מסוכנים שעלולים לעלות בחייהם של לוחמים ישראלים, החל כבר לפני יותר מעשור. ראש המוסד הקודם יוסי כהן סיפר על כך בעצמו בראיון הפרישה שלו ב"עובדה" ב-2021 (בהקשר של מבצע גניבת ארכיון הגרעין בטהרן ב-2018).
צילום מסך מתוך תיעוד שפירסם המוסד, של לוחמים זרים תוקפים באיראן
לפי כשנתיים מינה ברנע את א' להיות ראש אחת מאותן יחידות חדשות שנוצרו אחרי פיצול צומת. א' נחשב בעיני תומכיו לאיש מבצעים מעולה אך גם כמי שנצבע בצבעים של תומך בהשקפת העולם של נתניהו. מבקריו של ברנע טוענים שהוא מעדיף אנשים מצומת – אזור הנוחות שלו – ומבכר לא להיות מאותגר מבכירים ראויים באגפים האחרים של הארגון.
הטענה היותר מהותית כלפי א' המוקפץ היא שאינו מנוסה מספיק וחסר ראיית רוחב, הנדרשת לתפקיד כה מורכב ורגיש של ראש מוסד. א' כאמור פעל רק בצומת ולא עבד באגפים אחרים של המוסד ולא עמד בראש מנהלת, שהוא מדרג גבוה יותר מאגף. גם בצומת המפוצל הוא מנהל יחידה רק שנתיים.
תומכיו לעומת זאת טוענים שניהל לא אגף אחד אלא שני אגפים ואף שאינו אדם קל ונוטה להסתכסך, הוא איש מבצעים ראוי, שהוכיח את עצמו בפעולות רבות.
בתקופה האחרונה התעוררו כמה תקריות בין ברנע לראש הממשלה. נתניהו אמר בהופעה פומבית בערוץ 14 כי ברנע לא דיווח לו לפני מתקפת הביפרים כי התעוררה סכנה שהמבצע ייחשף, לאחר שחיזבאללה חשד בביפרים ושלח אותם לבדיקה במעבדות באיראן. על רקע זה, כך טען נתניהו, הוא החליט להקדים את המתקפה והורה מיד להוציאה אל הפועל בספטמבר 2024.
כעבור שבועיים פרסמה לשכת ראש הממשלה הבהרה, שבה למעשה נתניהו סתר והכחיש את דבריו שלו. בהודעה נכתב כי "המוסד לא הסתיר מנתניהו מידע על כך שהביפרים של חיזבאללה נשלחו לבדיקה באיראן". בכל מקרה הביקורת של נתניהו נרשמה. יש מי שמפרשים את הכוונה של ברנע לקדם את א' כרצון לפייס את נתניהו.
אין כמובן ערובה שנתניהו יקבל את ההמלצה למנות את אחד משני המומלצים של ברנע. תקדים השב"כ הוא דוגמא מובהקת לכך. על אף המלצות ראש השב"כ הקודם רונן בר להמליץ על אחד משני בכירים מכהנים, ראש הממשלה הציע מועמד חיצוני – את מפקד חיל הים אלי שרביט - ותוך זמן קצר כשהתברר לו שהוא השתתף במחאת קפלן, הביא מועמד כלבבו – את דוד זיני. עד עכשיו נתניהו מרוצה מתפקודו, כלומר אי תפקודו של זיני, בכל הקשור לטרור היהודי בגדה.
בפרוזדורי משרד ראש הממשלה וגם מחוצה לה בחוגים ביביסטים, דנים באפשרות שלתפקיד ראש המוסד יוצנח האלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. גופמן לחם ונפצע בשבעה באוקטובר אך בעברו יש כתם מהתקופה שהיה מפקד אוגדת הבשן.
הוא יזם מבצע השפעה שבמסגרתו שני אנשי מודיעין מיחידתו הפעילו נער בן 17, אורי אלמקייס, והעבירו לו ידיעות לשם פרסומן באינטרנט. כתוצאה מכך נעצר ב-2022 אלמקייס על ידי השב"כ והמשטרה בחשד של ריגול והחזקת ידיעות סודיות. הוא ישב במעצר במשך שנה וחצי, בלי שגופמן ופקודיו יטרחו להבהיר כי מדובר במעצר שווא וכי הנער הופעל על ידם ברשות ובסמכות. למרות זאת צה"ל המשיך לקדם את גופמן.
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (מימין) עם מזכירו הצבאי רומן גופמן, 23.5.2024 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)
הסנגוריה הצבאית הודיעה במרץ 2025 כי החליטה לפתוח בחקירת הפרשה, לאחר שהתחקיר הפנימי שערך הצבא היה "דל ונכה במתכוון" ונמנע מלברר סתירות בולטות בגרסאות שמסרו המפקדים. בינתיים אלמקייס הגיש תביעת פיצויים במיליונים.
לגופמן גם אין ניסיון צבאי יוצא דופן. הוא לא פיקד על פיקוד או זרוע ובמידה רבה הקריירה שלו מזכירה את זו של דוד זיני.
כך או כך, לכל המועמדים ששמם מוזכר יש מכנה משותף. יש להם זיקה לשלטון ממשלת נתניהו והשקפת עולמם תואמת פחות או יותר את שלו.
בין אם א' ימונה או גופמן, או שנתניהו ישלוף מועמד נוסף ששמו טרם עלה, ברור שמתרבים הסימנים שנתניהו חותר להשתלט גם על המוסד ולמנות איש שיהיה נאמן לו, ולא לממלכתיות. אם זה יקרה, ניתן יהיה לומר שעוד מבצר בטחוני ממלכתי נפל בידי נתניהו.
פנייה לתגובה למשרד ראש הממשלה לא נענתה.