ביום רביעי, כשריח הפריימריז בליכוד הולך ומתגבר, עתידה ועדת הכלכלה להתחיל לדון בהצעת חוק להשתלטות הדרג הפוליטי על תאגיד השידור באמצעות שליטה במינוי מועצת התאגיד. עמדת יו"ר הוועדה לגבי הצעת החוק הפוגענית עדיין לא ברורה.

מחרתיים (29.10) תחל ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, לקדם את "חוק ההשתלטות", "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור הישראלי)" של הליכוד. ביטן, נגדו מתנהל בימים אלו משפט באשמה שקיבל שוחד, הוא חבר כנסת מטעם הליכוד.

מטרת החוק היא לאפשר השתלטות של הדרג הפוליטי על תאגיד השידור הישראלי, תוך ביטול מנגנון המינויים באמצעות ועדת איתור שקבע חוק השידור הציבורי ב-2014, וחזרה למנגנון המינוי הפוליטי שהביא להשחתה של רשות השידור, הפיכתה ללא רלוונטית וסגירתה.

לפי ההצעה ישוב שר התקשורת ויקבל את הסמכות למנות את חברי מועצת התאגיד, הגוף המנהל את השידור הציבורי. בנוסף, יקבל השר סמכות להחליף חבר ועדה שנעדר משלוש ישיבות רצופות או במחצית מהישיבות שהתקיימו בשנה.

שורה של ועדות ציבוריות שהתכנסו לאורך השנים קבעה כי מנגנון המינויים שההצעה מעוניינת להחזיר, הינו פסול והרסני. כך קבעה גם ועדת לנדס שהקים שר התקשורת מהליכוד גלעד ארדן, וגם ועדת אלהרר שהתכנסה אחר-כך כדי לדון בפרטי החוק שנחקק לבסוף ועל פיו הוקם תאגיד השידור כאן.

להצעת החוק, עליה חתום ח"כ אלמוני מהליכוד בשם אושר שקלים, נוסף הסבר אורווליאני אופייני, המנמק את הצעד הפוליטי בשאיפה ל"פשטות", "יעילות" וכמובן "גיוון": "תיקון זה יוביל להליך מינוי פשוט ויעיל, ויביא למינוי מועצה חדשה בהקדם האפשרי, שתשקף על פי חוק את מגוון הדעות בציבור הישראלי".

בפועל, כמובן, הצעת החוק תפגע בפשטות, ביעילות ובגיוון ותמלא מטרה אחת בלבד: השלטת רצונו של שר התקשורת (מינוי בובה של נתניהו שנאסר עליו להחזיק בתפקיד בשל אישומיו הפליליים) על השידור הציבורי.

הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית בינואר השנה, אך נקברה בוועדת הכנסת במשך שבעה חודשים לאור התנגדות שר התקשורת מהליכוד, שלמה קרעי, להעבירה לטיפול בוועדת הכלכלה בשל העימות בינו ובין ביטן שהחל יממות לפני כן - אחרי שיו"ר ועדת הכלכלה החליט שלא לקדם ארבע מתוך שש הצעות חוק פרטיות שנועדו לפגוע בחופש העיתונות בכלל ובשידור הציבורי בפרט, ושמאחוריהן עמד שר התקשורת.

במשך חצי שנה הודיע קרעי כי יקדם הקמת "ועדת תקשורת" בכנסת, שתיוחד לקידום חוקי ההפיכה התקשורתית, כולל זו של שקלים שהמתינה בוועדת הכנסת להחלטה לאיזו ועדה להפנותה.

באוגוסט הכריע יו"ר ועדת הכנסת, הח"כ מהליכוד אופיר כץ, המכהן גם כיו"ר הקואליציה, כי החוק יעבור לוועדה המטפלת באופן שגרתי בנושא – ועדת הכלכלה, ניצחון פוליטי של ח"כ ביטן על השר קרעי.

כעת תגיע הצעת החוק לפתחו של ביטן, שיצטרך להבהיר את עמדתו לגבי הצעת החוק, זאת אחרי שכבר גילה את דעתו כי הצעות החוק הפרטיות שמקדם קרעי הן מרושלות ופגומות. ביטן נחשב ליו"ר ועדה רציני שמרכז בידיו כוח משמעותי, כשברוב הפעמים הוא מצליח להעביר את הצעות החוק כפי שהתכוון.

החוק מגיע לדיון בעיתוי בו חברי הכנסת של הליכוד מתחילים להתכונן לפריימריז לקראת בחירות לכנסת ה-26 שיתקיימו בשנת 2026, מה שיוסיף ללחץ על ביטן לתמוך באופן כזה או אחר בהשתלטות פוליטית של מפלגתו ושל ראש הממשלה על השידור הציבורי.

מדינת ישראל נמצאת כבר יותר משנתיים בעיצומו של ניסיון הפיכה תקשורתית על-ידי הממשלה, כחלק מבליץ החקיקה של ההפיכה המשטרית, אולם השתלטות פוליטית על השידור הציבורי היא מטרה ותיקה של רה"מ הנאשם נתניהו, שלהשגתה הוא פועל מאז חזר לתפקיד ראש הממשלה ב-2009.

אחת מפעולותיו הראשונות של נתניהו עם כניסתו אז לתפקיד היתה שינוי החוק כך שיתאפשר לו למנות את יו"ר רשות השידור (לאחר שנטל לעצמו את תפקיד השר הממונה על הרשות). נתניהו "ייבש" את הרפורמה שהתנהלה אז ברשות, הביא לפיטוריו של היו"ר משה גביש, מנהל רשות המסים לשעבר, ומינה במקומו יחצן זוטר, שעבד עבורו בעבר, בשם אמיר גילת. שורה של מינויים כושלים ומושחתים שבוצעו בהמשך הביאה את הרשות למצב הקשה בתולדותיה.

באופן יוצא דופן, חמש שנים אחר-כך, טיפלה ממשלת הליכוד ויש-עתיד בריקבון: חוק חדש חוקק לאחר הליך ארוך של התייעצות והתדיינות וגוף חדש הוקם במקום הרשות החולה. החוק החדש ביצר (אם כי לא בצורה המיטבית) את עצמאות התאגיד בשתי נקודות התורפה: התקציב והמינויים.

נתניהו עצמו הודה מאוחר יותר כי היה טרוד במבצע "צוק איתן" ולא היה פנוי לסכל את החוק החדש, אולם עשה כל שביכולתו לחבל בהקמת התאגיד, ברוח אמירתה הידועה לשמצה של השרה מהליכוד מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו".

שמונה שנים לאחר מכן, עם השבעת ממשלת נתניהו השישית בדצמבר 2022, מינה נתניהו את שלמה קרעי לשר התקשורת על מנת שיחזיר ככל האפשר את השליטה הפוליטית על השידור הציבורי או יחסל אותו כליל. קרעי דאג להכריז מיד עם כניסתו לתפקיד כי זוהי מטרתו העיקרית, אך כשל בהעברת הצעת חוק ממשלתית בעניין.