מחר (13.7) צפוי בית המשפט העליון לדון בעתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח וערוץ אל-ג'זירה נגד הממשלה והכנסת במטרה לפסול את החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.
החוק, שידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה" (למרות שהופעל כבר גם על כלי תקשורת אחרים), נחקק כהוראת שעה עם תחילת המלחמה אחרי טבח ה-7.10 באמתלה ביטחונית ובהמלצת גופי ביטחון, אולם חברי הכנסת מהקואליציה בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היכן שנוסח החוק, הצהירו כי הם רואים בו רק מקפצה לחוק דרקוני הרבה יותר.
חברי הכנסת מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, אמרו כי ירחיבו את החוק כך שיאפשר לשר התקשורת ולשר המשטרה לסגור כל כלי תקשורת, גם כלי תקשורת ישראלים, בכל עילה שיחפצו, ללא פיקוח משפטי או הגבלת זמן. בימים אלה מקדמת הכנסת תיקון לחוק שיאפשר בין היתר לשר התקשורת לפעול לשיבוש אותות הלוויין המגיעים לישראל והיכולת של ישראלים לגלוש באינטרנט.
החוק עומד למבחן בג"ץ מרגע שעבר בכנסת באפריל 2024. האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד החוק בטענה כי אינו חוקתי. אליה הצטרפה גם רשת אל-ג'זירה הקטארית, שהיתה מכלי התקשורת הראשונים שהוחל עליהן החוק והוגבלו שידוריהם.
באגודה טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי החוק פוגע לא רק בחופש הביטוי, חופש העיתונות ובזכות למידע, וזאת דווקא בתקופה של מלחמה שבה הזכויות הללו חשובות מתמיד, אלא גם "רומס את הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת, שכן הוא כולל 'פסקת התגברות', המונעת מבית משפט מראש את האפשרות לבטל החלטה לא חוקית מכוח החוק".
באל-ג'זירה הגישו עתירה נפרדת, באמצעות חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, ובה טענות דומות. בהמשך אוחדו שני ההליכים.
לאחר דיון ראשוני בעתירה, שבו נשמעו תגובות מקדמיות של המדינה, הוציא העליון צו על תנאי שהעביר את הנטל למשיבים והורה לרה"מ בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי, היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק.
בתגובה שהגישה טענה המדינה, באמצעות עו"ד רן רוזנברג, כי "הפעלת הסמכויות שנקבעו באופן מפורט בהוראת השעה הוכפפה לשורה של תנאים קפדניים, מהותיים והליכיים", ולכן אין מקום להתערבות בג"ץ.
כבר בחודש אוקטובר האחרון הוחלט כי הדיון בעתירה יתקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, סימן מובהק לחשיבות שנותנים שופטי העליון לסוגיות העקרוניות שעולות מהעתירה נגד החוק. הדיון אמור היה להתקיים ב-8.4.25, בפני הרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית כשלצדו עוד שישה שופטים. עם זאת, הדיון בוטל זמן קצר לפני קיומו כדי לאפשר דיון דחוף בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ.
לקראת הדיון שיתקיים מחר הגישו הצדדים עיקרי טיעון להשלמת ועדכון עמדותיהם.
"כל הצדדים לעתירה מסכימים כי ענייננו בחקיקה אשר מובילה לפגיעה קשה מאד בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת", טוענת האגודה לזכויות האזרח. "השאלה העומדת על הפרק היא אם פגיעה זו עומדת בהוראות פסקת ההגבלה. בעוד שהמשיבים עומדים על כך שהפגיעה בזכויות חוקתית, הרי שתשובתם חושפת את ערוותה של הוראת השעה: האמצעים הקבועים בה אינם מקיימים את מבחני המידתיות.
"חוסר ההלימה בין תכלית החוק הנטענת לאמצעים שנבחרו, ביכור אמצעים הפוגעים פגיעה קשה בזכויות היסוד תוך שהאפקטיביות שלהם נמוכה, והנזק שגורם החוק, מעידים גם על תכליתו של החוק, אשר לא נועד להגן על ביטחון המדינה, אלא לעשות שימוש פוליטי בשם הביטחון ולהשתיק קולות ביקורתיים. בנוסף, מיישום החוק נחשף כי עמימות לשונו איננה בהלימה לתנאי ההסמכה המפורשת בדין, הקבוע בפסקת ההגבלה".
באגודה מזכירים כי מלבד השימוש שנעשה בחוק נגד הערוץ הקטארי אל-ג'זירה והערוץ הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, אל-מיאדין, המדינה פעלה גם נגד סוכניות הידיעות הבינלאומיות הגדולות בעולם - AP ורויטרס, שאל-ג'זירה היתה אחת מאלפי כלי תקשורת שהשתמשו בשירותיהם.
בנוסף תוקפים באגודה את העובדה שהראיות למסוכנות שידורי הערוצים שנסגרו הוצגו דרך קבע בדיונים סגורים במעמד נציגי המדינה בלבד. "התוצאה הינה הליך קפקאי במסגרתו ערוץ תקשורת נסגר בנימוק שתכניו המשודרים משרתים מערכה תודעתית, אשר מהווים זרז למפגעים, אבל המדינה מסרבת לחשוף תכנים אלו", נטען. "[...] לא מדובר בחשיפת מקורות, בחשיפת מידע בטחוני או בשיטות הפעולה של גורמי הבטחון. [...] אין כל הצדקה שלא לחשוף תכנים משודרים אלו ולתת לצד שכנגד ולציבור הרחב לדעת מהם אותם תכנים שמבססים לשיטת המדינה את הצורך בפגיעה החמורה ביותר בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת".
בתי המשפט שאישרו את הצווים, טוענת האגודה לזכויות האזרח, הרחיבו את הפרשנות אל מעבר לשפת החוק, שקובע כי ניתן למנוע שידורי ערוץ שהתוכן המשודר בו פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. כיום, כך נטען, הביטוי "תוכן משודר" כולל גם כל מידע אחר על הערוץ, לרבות קשריו עם ארגוני טרור.
"אין כלי תקשורת בעולם שאינו נתקל בקשיים לביצוע עבודתו התקשורתית מול שלטונות המקום שממנו הוא משדר או מבקש לשדר, ואין גוף תקשורת שלא נדרש גם לפשרות מסוימות כדי להבטיח את קיומו ואת ביטחון עובדיו", טוענת האגודה בהקשר זה. "גם אין עיתונאי שלא נדרש לעמוד בקשר עם גורמים מפוקפקים ואף גורמי טרור כמקורות בשביל להביא לצופיו את המידע. כל ניסיון להשקיף בעיניים ביטחוניות על עניינים מעין אלו הוא מסוכן, ולא בכדי המחוקק בכוונת מכוון לא הלך לנתיב הזה".
עוד מדגישה האגודה כי החוק מאפשר לסגור משרדי ערוץ שתכניו משודרים מישראל, אולם בפועל המדינה פעלה לסגירת המשרדים בישראל למרות שהתכנים שנטען כי פגעו בביטחון המדינה לא שודרו על ידי עיתונאי אל-ג'זירה בישראל. בנוסף, המדינה פועלת לשיבוש שידורי הערוץ גם לאחר שמשרדיו בישראל נסגרו וממילא כל התכנים שלו משודרים מחוץ לישראל, למשל מדוחה. עובדות אלו, טוענת האגודה, חושפות כי התכלית האמיתית של החוק היא ענישתית ולא מניעתית.
טענה נוספת של האגודה נוגעת לאפקטיביות של החוק. לדבריה, קהל הצופים הצעיר צורך את תכניו ברשתות חברתיות ויישומוני מסרים מיידיים ולא בטלוויזיה או באתר האינטרנט של הערוץ, ומשום כך אין טעם של ממש בחסימתם. "בהינתן שעיקר ההסתה של צעירים נעשית ברשתות החברתיות, נראה כי עיקר פעילות המדינה צריכה להתמקד בהסרת תכנים מסיתים מהרשתות החברתיות", טוענת האגודה.
אל-ג'זירה: חוק פרסונלי
באל-ג'זירה טוענים, בעיקרי הטיעון שהגישו לבית המשפט לקראת הדיון מחר, כי החוק נועד מראש לסגור את הערוץ הקטארי. "מבחינת העיקרון", טוענים באל-ג'זירה, "חוקים אמורים לייצג נורמה כללית הרלוונטית לציבור כולו, או לכל הפחות, לחלק ניכר ממנו. מאידך, חוק פרסונאלי המכוון לאדם או לגוף מסויים, נחשב כשימוש לא ראוי במנגנון החקיקה".
כאמור, בינתיים הופעל החוק גם נגד ערוץ נוסף, אל-מיאדין.
עוד טוענת הרשת הקטארית כי מטרת החוק היא מניעת חשיפה לנעשה ברצועת עזה. "אין זה סוד כי ערוצי התקשורת הישראלים אינם מדווחים על המתרחש בעזה ועל עשרות אלפי ההרוגים הפצועים ומחוסרי הדיור והסבל האנושי שחווים שני מיליון אנשים שם, וככל שיש שידורים כלשהם, הם מטעם דובר צה"ל ובחסותו והם מוכוונים לפעילות הצבאית והביטחונית", טוענת אל-ג'זירה.
"בפועל, עקב מניעת הגישה החופשית של עיתונאים מצד ישראל, העותרת היא כלי התקשורת - כמעט היחיד - שמדווח הכי הרבה על הקורה שם. דיווחי אל-ג'זירה הם סביב השעון על כל המתרחש שם: חדשות מהשטח בזמן אמת ללא צנזור של מאן דהוא, ראיונות עם קורבנות המלחמה וצילומי הגוויות, הלוויות והקברים. את זה הדרג הפוליטי רוצה למנוע. הוא למעשה שובר את הראי שמשקף את התמונה המכוערת של המלחמה. מכאן חשיבות המשך פעילותה של העותרת דווקא בתקופה כל כך רגישה שכן קיימת חשיבות עליונה לשיח חופשי ולעיתונאות שאינה מגויסת לספר סיפור אחיד".
יצוין בהקשר זה כי בניגוד לטענת הרשת הקטארית, כתביה בעזה מוגבלים בדיווח ביקורתי על חמאס.
העתירה של אל-ג'זירה הוגשה גם בשם שלושה מהעיתונאים הישראלים שעבדו בה עד לסגירת המשרדים: אליאס כראם, נג'ואן סמרי ופאטמה ח'מאיסי. סגירת משרדי הערוץ, כך נטען, פוגעת בחופש העיסוק של השלושה ושל 13 אזרחי ישראל נוספים שמועסקים ברשת.
בנוסף מדגישה אל-ג'זירה כי מאופן יישום החוק עד היום מתבהרת הפגיעה החריפה של החוק, שכן הבקשות שהגישה המדינה לבית המשפט לא כללו תשתית עובדתית מפורטת, כלומר מידע על התכנים ששודרו בערוץ ואשר נקבע לגביהם כי הם פוגעים פגיעה של ממש בביטחון המדינה. את המידע המפורט הציגה המדינה אך ורק בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
"עד היום, וחרף חלוף הזמן, ושבע בקשות הארכה של הצווים, הוצג בפני העותרת אייטם משודר אחד, שכונה סרטון הטנק", טוענת אל-ג'זירה. הכוונה לסרטון שבו הוצג טנק המרכבה הישראלי, כולל נקודות התורפה שלו והאופן שבו ניתן לפגוע בו ובחיילים שבתוכו.
באל-ג'זירה טוענים עוד כי הליך השימוע שמתבצע פעם אחר פעם לפני ששר התקשורת מקבל את החלטתו להאריך את הוראותיו הוא הליך ריק מתוכן, שכן הרשת הקטארית אינה מקבלת כל מידע חדש על השידורים שלטענת הממשלה פגעו בביטחון המדינה.
המדינה: המחוזי אישר
המדינה הגישה לקראת הדיון מחר מסמך קצרצר שבו ביקשה לראות בכתב התשובה לעתירות את עיקרי הטיעון.
לצד זאת עדכנה המדינה כי "מאז הוגש כתב התשובה, התקבלו החלטות נוספות בעניין ערוץ אל ג'זירה וערוץ אל-מיאדין, שבמסגרתן אישרו בתי המשפט המחוזיים את בקשות המדינה מכוח הוראת השעה. על החלטות עוקבות אלו לא הוגשו ערעורים לבית המשפט הנכבד".
2859/24