הוועדה לביטחון המדינה בכנסת קיימה היום דיון נוסף בהצעת "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), על מנת להכין אותו לקריאה ראשונה בכנסת, אך מהר מאוד התברר כי לא היה כל טעם בדיון הגלוי שכן טרם מוצה הדיוון המסווג בהצעת החוק.
הצעת החוק של ח"כ קלנר מנצלת את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנועד למנוע פגיעה בביטחון המדינה כתוצאה משידורי רשתות תקשורת זרות, להרחבת סמכויות שר התקשורת נגד כלי תקשורת, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
עוד מבקשת הצעת החוק הפרטית להאריך את תוקף הוראות שר התקשורת לשיבוש שידורי הערוצים, ולבטל את חובת הפיקוח המשפטי על הצווים שמוציא שר התקשורת. שינוי משמעותי נוסף שמבקש קלנר להחיל, הוא להפוך את הוראת השעה לחוק של קבע, ללא תלות במצב המלחמה.
החוק הקיים נחקק ביוזמת שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי כהוראת שעה באפריל 2024 בשל מצב המלחמה בעזה ומאז הוארך פעמיים. מכוחו הוגבלו פעם אחר פעם שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה והערוץ הלבנוני אל-מיאדין.
עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי מוגבל יחסית ומאפשר המשך צפייה בערוצים ה"חסומים" באמצעות חשבונותיהם ביוטיוב וברשתות החברתיות וכן באמצעות צלחת לוויין פרטית, מחייב פיקוח משפטי הדוק וכלל עוד כמה רכיבים שנועדו להפוך אותו לחוקתי, לאזן בין השמירה על הביטחון לפגיעה בזכויות אזרחיות ולמנוע ניצול לרעה של החוק לצורך השתקה פוליטית.
בחודש ינואר האחרון הגיעה הצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר לדיון בוועדה לביטחון המדינה. אז גם התברר כי קלנר נאלץ לשנות אותה מהותית משום שהיתה חסרת היתכנות טכנית, וכי כעת הוא מתכוון להעניק לשר התקשורת שלמה קרעי סמכות לשבש את קליטת שידורי הלוויין באמצעות הקפת יישובים ערבים במשדרים משבשים.
עוד נדונה בדיון הקודם הצעת ח"כ קלנר להסמיך את שר התקשורת לפנות לענקיות האינטרנט כדי לחסום את האפשרות לצפות בשידורי הערוצים בפלטפורמות שלהם. פרופ' קארין נהון הזהירה מפני ההשלכות, והתריעה כי הנזק יהיה גדול מהתועלת.
הבוקר נפתח הדיון בהכרזתו של יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית) כי בכוונתו להעביר את הצעת החוק של קלנר לקריאה ראשונה בכנסת כבר בשבוע הבא. עם זאת, מהר מאוד התברר כי למרות שהצעת החוק מתגלגלת בצנרת החקיקה כבר שנה, היא עודנה בשלב הבוסר.
עו"ד שונית שחר מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת פתחה את דבריה בווידוי. "אני קצת מבולבלת", אמרה. לדבריה, הדיון המסווג שנערך בהצעת החוק של קלנר לא מוצה, ולמעשה נקטע בדיוק בשלב שבו הביע השב"כ את עמדתו על החוק. טרם הובהר, הוסיפה, האם יש בכלל היתכנות מעשית להצעה של קלנר להעניק לשר סמכות לשבש שידורי לוויין ואינטרנט.
"אין היתכנות, אין גוף שרוצה לבצע את זה, אין גוף ביטחוני שאומר שהדבר הזה הוא חיוני, אל מול מה שזה יגרום לכל המערכות, שהתועלת בכלל עולה על הנזק, אז קשה לנקוט עמדה"
ח"כ פוגל אישר כי הדיון המסווג נגדע באבו, ואף חשף כי לפי עמדת השב"כ אין מקום לקבל את הרכיב בהצעת החוק של פוגל שהופך את הוראת השעה לחוק של קבע.
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, טען כי אינו יכול כלל להגיב על ההצעה להעניק לשר קרעי סמכות לשבש שידורי לוויין ואינטרנט כיוון שטרם נשמעו הפרטים לגבי היתכנות המהלך.
לדבריו, עד שלא יגיע לוועדה איש מקצוע שהתחום תחת אחריותו וייתן פרטים על ההיתכנות של המהלך והשלכותיו, הרעיונות נותרו "לא בשלים".
"אין היתכנות, אין גוף שרוצה לבצע את זה, אין גוף ביטחוני שאומר שהדבר הזה הוא חיוני, אל מול מה שזה יגרום לכל המערכות, שהתועלת בכלל עולה על הנזק, אז קשה לנקוט עמדה", אמר עו"ד זנדברג. "וכיוון שיש כאן פגיעה, בחוק, חוק קיצוני וחריג שמיועד למצב חירום מלחמתי, אז אם כל זה לא ברור אז מן הסתם שאי אפשר לומר שזה אפשרי ותקין מבחינה משפטית".
נציג שב"כ לא השתתף בדיון היום בכנסת ואילו נציג אגף התקשוב בצה"ל, סא"ל ליאור אשכנזי, טען כי אינו יכול לפרט בפומבי בנוגע ליכולות לשיבוש שידורי לוויין והציע לקיים דיון מסווג נוסף.
בעקבות אמירות אלו הבהיר היו"ר פוגל כי בכוונתו לכנס כבר בשבוע הבא דיון מסווג בנוכחות נציגי צה"ל והשב"כ כדי לעמוד על ההיתכנות של שיבוש שידורי הלוויין.
חוק מאוד מאוד מסוכן
בנוסף התקיים גם דיון עקרוני בהשלכות החוק, בלי קשר להצעה להעניק לשר קרעי אפשרות לשבש את שידורי הלוויין והאינטרנט לאזרחי מדינת ישראל.
לפי עו"ד זנדברג, החוק הקיים כיום, שנוסח בשיתוף משרד המשפטים, בנוי על מערך מורכב ועדין של איזונים, כשכל תזוזה בו יכולה להפוך את הנוסח ללא חוקתי. ממילא, הזכיר, קיימת עתירה נגד החוק בטענה לאי חוקיותו. הצעת החוק של ח"כ קלנר, הוסיף, מבקשת לשנות בו זמנית כמה מהרכיבים.
"הרכיבים של הצעת החוק הפרטית הזו הם מיותרים, הם להבנתנו יחרגו מעבר לרף החוקתי", אמר והדגיש כי עמדתו זו אינו מתייחסת כלל לדרישה לאפשר לשר התקשורת לשבש שידורי לוויין ורשת.
עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי של הכנסת, הסכים לחלוטין לדברי עו"ד זנדברג, עמדה שמקטינה עוד יותר את הסיכוי של ח"כ קלנר לראות את הצעת החוק שלו מתממשת במלואה.
ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, הביעה את התנגדות הארגון לחוק וביקשה נתונים המוכיחים את הקשר הסיבתי בין סגירת כלי התקשורת לפגיעה בביטחון המדינה.
עו"ד הגר שחטר, נציגת האגודה לזכויות האזרח, שעתרה נגד החוק, טענה כי כבר הנוסח הממשלתי של החוק אינו חוקתי וההצעה של ח"כ קלנר "הופכת את החוק לעוד פחות חוקתי".
פקחים של משרד התקשורת מתעדים עצמם לפני החרמת ציוד צילום של סוכנות הידיעות AP, שדרות, 21.5.24 (צילום מסך)
לדבריה, הנוסח המוצע הוא "נוסח רחב ולא ברור שיאפשר מתקפה כוללת על זכויות אדם". עו"ד שחטר תהתה: "האם עכשיו יחידת הסייבר יכולה להורות על סגירת יוטיוב? האם עכשיו אפשר להורות למשטרה לעצור עיתונאים? [...] מה יקרה כשהסמכויות הן כל כך רחבות ולא מגודרות? זה חוק מאוד מאוד מסוכן ולא בכדי העיתונות כינתה אותו החוק לסגירת האינטרנט".
עו"ד שחטר הצטרפה לדרישת סרגוסטי לקבל מידע על יישום החוק. לדבריה, אחרי שנה וחצי שבה הוראת השעה מוארכת פעם אחר פעם ואחרי שכמה וכמה צווים יצאו מתוקפה נגד הערוצים אל-ג'זירה ואל-מיאדין, הגיע הזמן שהמדינה תחשוף נתונים מספריים. "למשל", הציעה, "כמה תכנים משודרים מבין כל התכנים שמשודרים בתקופה הזו הם תכנים שגורמי הביטחון סבורים שפוגעים בביטחון המדינה".
"מה זה משנה?", תהה ח"כ קלנר. "אם אדם רוצח פעם אחת אז הוא לא רוצח?".
"אני לא רוצה לרדת לדמגוגיה", השיבה עו"ד שחטר ואמרה כי "אם יש גוף תקשורת שמשדר 24/7 בשני ערוצים או שלושה ערוצים והיה שם, סתם לדוגמה, 5,000 תכנים או שהיו שם שני תכנים שפוגעים בביטחון המדינה אז השאלה היא האם ראוי, האם מידתי, האם החוק עדיין נחוץ".
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל התנגד לעמדה המאזנת של עו"ד שחטר. "האם זה שתי הודעות ביום או 5,000? אני מצטער, לא יודע", אמר. "אבל מבחינתי אחת מספיקה בשביל לעצור את זה. אחת שעלולה להסית ילד שרואה שידור כזה או אחר ומבין ממה שהוא רואה שמותר לו לקחת אקדח ולהסתובב ברחובות ירושלים העתיקה ולירות בקצין".
לאחר הדיון המסווג צפויה הצעת החוק לשוב לדיון פומבי בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה בכנסת.
שמנו רגל בדלת
החשש שהובע בדיון בוועדה מכך שמטרת החוק האמיתית אינה ביטחונית, והיא נועדה למעשה לשליטה פוליטית, נסמך על ראיות מוצקות. לא רק העובדה שחברי הקואליציה תוקפים באופן עקבי את התקשורת הישראלית, ולא רק האופן החפוז והמרושל בו מקודמת ההצעה. למעשה, חברי הקואליציה עצמם הצהירו על כך.
חברי-הכנסת קלנר, פוגל וסוכות היו בין חברי הכנסת בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היכן שנערכו הדיונים על נוסח החוק, שדחפו לחקיקה דרקונית שתיתן לשר התקשורת שלמה קרעי ולשר לביטחון פנים איתמר בן-גביר סמכות לסגור כל כלי תקשורת, גם ישראלי, ובכל עילה עליה יחליטו, ללא חוות דעת ביטחונית וללא פיקוח משפטי. רק בשל התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה וחבר הוועדה ח"כ גלעד קריב, ובשל הקירבה לסיום מושב הכנסת, נאלצו חברי הוועדה מהקואליציה להתפשר על חוק מתון יותר.
כדי לשכנע את חברי הכנסת מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות-הדתית להצביע בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אמר להם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל כי העיקר הוא שיחוקק חוק ממשלתי בנוסח כלשהו, כדי שלאחר מכן יהיה ניתן להגיש הצעות חוק פרטיות שיעשו לו רדיקליזציה. "שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת פוגל.