האם שר התקשורת שלמה קרעי הרים ידיים סופית מקידום "רפורמת" התקשורת שלו בכנס הנוכחי של הכנסת? מדברים שהשמיע קרעי היום (29.6) בוועדת השרים לחקיקה ניתן להבין כי "חוק התקשורת (שידורים)" תקוע ולא ניתן לקדמו וכי קרעי חוזר לנסות ולקדם את ההפיכה התקשורתית באמצעות חקיקה פרטית.

"גם אחרי שחוק השידורים עבר כאן, בוועדת שרים לענייני חקיקה פעמיים, אתם לא מוכנים להכניס אותו לרשומות. כל הניסיונות לסכל את המהלכים, גם אחרי סיכומים שהיו איתכם, בסוף אתם מתנגדים התנגדות נחרצת?", כך הוקלט הבוקר השר קרעי הנסער כשהוא משתלח בנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.

הרקע לדברים: חוות דעת ביקורתיות של משרד המשפטים לשתי הצעות חוק פרטיות של ח"כים זוטרים בליכוד, שמטרתן לקדם בדרך עקיפה את עקרונות ההפיכה התקשורתית ששר התקשורת מנסה לקדם מזה שנתיים וחצי. במקרה הזה: חיסול החדשות בשידור הציבורי והשתלטות ממשלתית על שוק הפרסום במטרה לכפות פרסום בערוץ 14.

כצפוי, שתי ההצעות אושרו בוועדה למרות התנגדות הייעוץ המשפטי ובתמיכת שר התקשורת. לא ברור אם הצעות החוק יועלו עוד השבוע לקריאה טרומית, לאור איומי הסיעות החרדיות להחרים הצבעות על חקיקה טרומית. אולם גם אם ההצעות יגיעו להצבעה ויאושרו, הן תצטרכנה לצלוח את ועדת הכלכלה, אליה מנותבים חוקים העוסקים בתקשורת.

יו"ר הוועדה, הח"כ הנאשם דוד ביטן, כבר עצר בעבר ארבע הצעות חוק פרטיות אחרות של ההפיכה התקשורתית, ואמר כי לא יילחם את מלחמותיו של קרעי נגד הייעוץ המשפטי וכלל השחקנים בשוק התקשורת (למעט ערוץ 14), המתנגדים למהלכים שהוא מנסה לקדם בחקיקה ממשלתית או פרטית.

קרעי, "השר המגדף" הידוע בלשונו המשתלחת, הפך את המחלוקת בינו לבין עמיתו לסיעה לפומבית, חירף אותו שוב ושוב והאשים אותו בבגידה בליכוד. בכך, נראה, חסם את הדרך לשיתוף פעולה עתידי.

במקביל, מנסה קרעי ללחוץ לצעד חסר תקדים של הקמת ועדה ייעודית לענייני ההפיכה התקשורתית, אולם עד כה לא הצליח לגייס את הכוח הפוליטי הדרוש על מנת להוציא לפועל מהלך כזה, העומד בניגוד לנוהג ולתקנון.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו מנוע מלפעול נגד התקשורת ולהתערב בעבודת משרד התקשורת מכוח הסדר ניגוד העניינים שלו, עקב היותו נאשם בפלילים, בין היתר בכך שכרת עסקאות שוחד עם בעלי כלי תקשורת. קרעי היה אמור לקדם עבור נתניהו את המלחמה בעצמאות התקשורת הישראלית, אולם עד כה כשל ברוב מהלכיו.

חיסול החדשות בשידור הציבורי

הצעת החוק הראשונה שאושרה היום בוועדת השרים, "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים", מבקשת לחסל את החדשות במימון ציבורי בישראל, זאת בהמשך לשורת יוזמות קודמות שביקשו לפגוע בעצמאות תאגיד השידור, לקצץ בתקציבו או לחסלו כליל.

על פי ההצעה, תופסק לחלוטין פעילות החדשות והאקטואליה של תאגיד השידור הציבורי בעברית בערוץ כאן 11, תבוטל תחנת הרדיו רשת ב' או תועבר לידיים פרטיות, וערוץ "מכאן" בערבית יפסיק לשדר, מלבד חובת שידור מצומצמת של תוכן בערבית בערוץ הראשי.

ההצעה גם מחלישה את עצמאות מועצת התאגיד, משנה את אופן מינוי חבריה ומקטינה דרמטית את תקציב התאגיד. בד בבד, היא מסדירה מחדש את שוק הרדיו, ופותחת את הדלת להקמת תחנות רדיו ארציות פרטיות.

מדובר בהצעה חסרת כל היגיון, מנוגדת לכל הידע המחקרי שנצבר בארץ ובעולם במאה השנים האחרונות, וכזו שמכוונת באופן ברור לסתימת פיות ומניעת ביקורת על הממשלה. למרות זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה זיכו אותה בחוות דעת מנומקת.

עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שהובאה בפני חברי ועדת השרים לחקיקה, קובעת שמדובר ברפורמה מרחיקת לכת הגוררת פגיעות חמורות בזכויות יסוד ובראשן חופש הביטוי וחופש העיתונות, בייחוד לנוכח השילוב של הפסקת שידורי החדשות הציבוריים עם החלשת רגולציה על שידורי החדשות בערוצים המסחריים כפי שמתכנן השר קרעי.

בייעוץ המשפטי מצביעים גם על כך שהצעת החוק של ח"כ דיסטל-אטבריאן, בדומה לכל חוקי התקשורת האחרים של ממשלת נתניהו השישית, היא מרושלת מנוקבת אינטרסים. בלשון חוות הדעת: "כל זאת מבלי שהוצגה תכלית ראויה, ללא עבודת מטה מקצועית סדורה, ובאופן המעלה חשש כבד להשפעה פוליטית ישירה על תכני החדשות בישראל".

המשנה ליועצת המשפטית מדגישה כי תאגיד שידור ציבורי שאין לו שידורי חדשות ואקטואליה אינו זכאי להיות חבר באיגוד השידור האירופי (EBU), מה שעשוי לשלול מישראל את ההשתתפות באירוויזיון. עוד היא כותבת כי הפסקת שידורי החדשות והאקטואליה תגרום לצמצום חמור במגוון תכני החדשות החופשיים מהשפעות פוליטיות ומסחריות, ותערער באופן יסודי את חופש העיתונות.

בנוסף, במסמך מצוין כי ההצעה מעוררת קשיים חוקתיים מהותיים, בייחוד לנוכח העובדה שהיא מקודמת כהצעת חוק פרטית, ולא בדרך של הצעת חוק ממשלתית המגובה בעבודת מטה מסודרת, בחינת חלופות וניהול הליך ציבורי ושקוף.

היועצת קראה לשר המשפטים לעצור את קידום ההצעה במתכונתה הנוכחית, אולם כאמור, חברי הממשלה התעלמו ואישרו את החוק. ח"כ דיסטל, מי שהתפרנסה בעבר מעבודה בתאגיד, ליוותה את האישור בהודעה מטעמה בה הסיתה נגדו וכינתה אותו "גזעני".

"לפנינו עוד הצעת חוק תורנית שמקדם קרעי באמצעות בובה מהקואליציה", הגיבה ח"כ שלי טל-מירון (יש-עתיד), "ניסיון נוסף למסכת ההשתלטות על התקשורת החופשית וחיסול הדמוקרטיה בישראל. צוחקים לנו בפנים. כאילו אין מלחמה, אין חטופים, הכלכלה פיקס וכולם מרוצים".

החוק לכפיית פרסום בערוץ 14

הצעת החוק השנייה, "הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה", מבקשת לקדם מהלך של השתלטות פוליטית על שוק הפרסום בטלוויזיה, כך שניתן יהיה לאיים על כלי תקשורת ביקורתיים ולכפות פרסום בכלי תקשורת המשרתים את הממשלה, כמו ערוץ 14.

על פי נוסח ההצעה, המדינה תקבע מגבלות חדשות על היקף הזמן והשטח הפרסומי שגורמים מסחריים יכולים לרכוש מגופי התקשורת, תחייב דיווח חודשי של גופי התקשורת לשר התקשורת על זמני הפרסום שהוקצו, וכן תאפשר לשר לפרסם נתונים אלו לציבור. נוסף על כך, תוטל חובת דיווח שנתית על רוכשי המדיה עצמם בנוגע להיקף הרכש שביצעו.

לפי חוות דעת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה, מדובר בהתערבות משמעותית בשוק הפרסום והתקשורת, שהשלכותיה לא נבחנו מקצועית והיא מוסיפה סמכויות לשר התקשורת, דרג פוליטי, בתחום שאינו מאוסדר כיום על ידי משרדו.

לו יצויר שמדינת ישראל היתה מעוניינת להחיל רגולציה חדשה על שוק שלם, הדבר מחייב עבודת מטה סדורה והצגת תשתית עובדתית שתצדיק את ההגבלות, מסבירים בייעוץ המשפטי ומוסיפים כי ככל שיש בעיית ריכוזיות בשוק הפרסום הרי שניתן לפעול באמצעים הקיימים בדיני התחרות ובאסדרה פנימית של הרשות השנייה, מבלי להכפיף את השוק לשליטה פוליטית.

רשות התחרות התנגדה גם היא להצעת החוק. לדברי הרשות, הגבלת נתח השוק של חברות רכש המדיה לא בהכרח תגביר את התחרות, ועלולה אף לפגוע בה ולפגוע בהכנסות הערוצים. גם הרשות השנייה, שמקדמת במקביל שימוע ציבורי בעניין אסדרת תחום רכש המדיה, מסרה כי ההצעה חסרה נתונים ודרושה בחינה רחבה יותר.

לפי חוות הדעת, כבר כיום קיימים סעיפי חוק וכללים המאפשרים לרשות השנייה להגביל מכירת זמן שידור למפרסם אחד, ונושא זה מצוי בבחינה מחודשת במסגרת שימוע פתוח שהרשות החלה בו ב-2023. כל אלה מחזקים את הטענה כי הצעת החוק הפרטית אינה נדרשת וכי היא מיותרת ואף עלולה להחליש את השוק.

במקביל, "קיים חשש ממשי", מוסרת בנימוס חוות הדעת, שהצעות החוק, המקודמות תחת מעטה של חיזוק התחרות, משרתות בפועל מטרות פוליטיות וציבוריות מצומצמות – במיוחד כאשר השר קרעי עצמו עומד מאחוריהן באופן ישיר או עקיף.

"נילחם במהלכים המסוכנים"

בשנתיים האחרונות השר קרעי עומד מאחורי גל ניסיונות חקיקה, במסלולים שונים, שהמשותף להן הוא עקיפת מנגנונים מקצועיים, החלשה של רגולציה בלתי תלויה והגברת מעורבות השר ודרגי השלטון בתכנים המשודרים ובחלוקת המשאבים בענף התקשורת.

שתי הצעות החוק הפרטיות שאושרו היום שייכות לשני מסלולים עיקריים שבהם מנסה הממשלה לפעול נגד התקשורת: פגיעה עד כדי חיסול בשידור הציבורי ומתן הטבות ויתרונות לא הוגנים לערוץ 14, המשדר תעמולה ממשלתית.

"ראש הממשלה נתניהו ושליחו שר התקשורת קרעי החליטו היום שהמשימה הכי דחופה בתום המלחמה באיראן היא פירוק השידור הציבורי בישראל. הצעת החוק הפסולה שאושרה היום בועדת שרים לחקיקה, היא לא חוקתית, בלתי סבירה, קטלנית לחופש העיתונות ומחריבה את הדמוקרטיה הישראלית", נמסר בתגובה מארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל.

"הצעת החוק שבאה לסגור את חטיבת החדשות האיכותית והמצטיינת של תאגיד השידור הציבורי,  שאנשיה סיכנו את חייהם כדי לדווח בזמן אמת על נפילת הטילים ומצוקת האזרחים, תביא בהכרח לקריסת התאגיד כולו.

"הצעת החוק מצטרפת לשלל יוזמות והתבטאויות של ראש הממשלה ושריה, אשר מבקשות לחסל את התקשורת החופשית בישראל. אנו נילחם במהלכים המסוכנים הללו ביחד עם כל גופי התקשורת בישראל, בכל הכלים המשפטיים והארגוניים העומדים לרשותנו, למען הדמוקרטיה הישראלית והאינטרס של כלל הציבור בישראל".

במועצת העיתונות מסרו בתגובה לאישור הצעת החוק כי המועצה "רואה בדאגה וחומרה יתרה את החלטת וועדת השרים לענייני חקיקה מהיום לקדם את הצעת החוק לסגור את חטיבת החדשות והאקטואליה בתאגיד השידור הציבורי. ההחלטה הזו, אם תבוא לכדי מימוש, תפגע פגיעה קשה ביותר בחופש העיתונות בישראל וכתוצאה מכך גם בדמוקרטיה הישראלית.

"תאגיד השידור הציבורי מספק לצופים ולמאזינים חדשות ותכניות אקטואליה מגוונות, אמינות ומאוזנות וסגירת החטיבה תשלול מהאזרחים את הערוץ היחיד שאינו מסחרי. המועצה קוראת לממשלה לחזור בה מההחלטה הזו ולמשוך את ידיה מתאגיד השידור. אם ייעשה מהלך נוסף ליישם את ההחלטה הזו המועצה תשקול נקיטת צעדים נוספים בהתאם לחוק".

באגודת העיתונאים ירושלים נמסר בתגובה לאישור חוק חיסול חדשות התאגיד: "מיד עם תום הלחימה מצאה הממשלה זמן לאשר את הנושא 'הכי בהול': הצעת החוק המבקשת לסגור את שידורי החדשות של תאגיד השידור. צעד זה, אם אכן יבוצע, יפגע קשות בחופש העיתונות בישראל ובגיוון מקורות המידע לאזרחים. מערכת החדשות היא כלי חיוני ממדרגה ראשונה לציבור הרחב, המתווך לו את המידע בזמן אמת. מסתבר שעבור הממשלה הזו אין עיתוי גרוע כדי לפגוע בשידור הציבורי".