העיתונאי אלי ברק, עורך בכיר ב"ישראל היום", הביע שמחה על דיווח לפיו עד כה נהרגו ברצועת עזה כמאה אלף בני אדם. ברק הסביר זאת בכך שהפלסטינים בעזה דומים לגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"ישראל היום" סירבו לגנות.
ביום חמישי האחרון פרסם עיתונאי "הארץ" ניר חסון כתבה בדבר הערכות לפיהן עד כה נהרגו בעזה כ-100 אלף בני אדם, כמעט פי 2 מהאומדן הרשמי של משרד הבריאות העזתי, כמחציתם (56%) נשים וילדים. חסון הפיץ קישור לכתבה שלו בפייסבוק, ואחת התגובות היתה של ברק.
"תודה על החדשות הטובות", כתב ברק שמתאר את עצמו בחשבון הפייסבוק שלו כראש דסק החדשות ב"ישראל היום" וסגן עורך מוסף "ישראל השבוע".
הגולש ערן צדקיהו מחה וכתב: "זו התגובה של עורך החדשות של ישראל היום - צריך למסגר את זה ולתלות לדראון עולם". בתגובה לכך השיב לו ברק: "שלח לי ממוסגר שאתלה גם אצלי".
בתשובה לשאלת המשך, מדוע הוא רואה במוות של 100 אלף עזתים "חדשות טובות", הסביר ברק: "כפי שאם הייתי עכשיו בשנת 1943 הייתי שמח לשמוע על תמותה גבוהה בברלין, במינכן ובדרזדן".
התפיסה לפיה "אין חפים מפשע בעזה" וכי יש להשמיד את האוכלוסיה הפלסטינית ברצועה מנוגדת לא רק למוסר ולאנושיות פשוטה, אלא גם למדיניות הרשמית של מדינת ישראל ושל צה"ל, הטוענים שוב ושוב כי ישראל אינה מבצעת רצח עם ברצועה וכי הצבא הישראלי פועל לפי דיני המלחמה.
ואכן, תפיסה כמו זו של העורך הבכיר ב"ישראל היום" מנוגדת גם לדין הבינלאומי ובאופן ספציפי לאמנת ז'נבה הרביעית, שנוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים. אמנה זו, עליה חתמה גם ישראל, נועדה להבדיל בין לוחמים לאזרחים שאינם מעורבים בלחימה, במטרה להגן על האזרחים ולמנוע פגיעה בהם.
אמירות כמו זו של ברק, מפיהם של שרים, חברי כנסת, ידוענים ואנשי תקשורת, ביססו בין היתר את התלונה שהוגשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג.
מ"ישראל היום" נמסר בתגובה: "מדובר באמירה פרטית ברשת החברתית. איננו מנהלים שיח עם עובדי ישראל היום באמצעות התקשורת".