"בימים רגילים אנחנו מפרסמים שניים או שלושה דיווחים ביום. במהלך העימות האחרון פרסמנו בין 11 ל-15 דיווחים ביום. זה היה טירוף", אומר פרטיק סינהא, העורך והמייסד-שותף של Alt News, אחד מאתרי בדיקת העובדות המובילים בהודו.

באיג וסינהא מציגים אוסף של תכנים מזויפים שהופצו במהלך העימות האחרון ונועדו לייצר הסלמה וקיטוב: סרטונים ממשחק המחשב Arma 3 שהוצגו ככאילו הם תיעוד קרבות אמיתיים, תמונות של התרסקויות מטוסים הודיים ישנות שמוחזרו, סרטון AI מזויף של התקפה על קראצ'י, סרטונים מזויפים של דובר הצבא הפקיסטני ותמונות מעזה, לבנון וסודן שהוצגו כחלק מהעימות הנוכחי.

"הבעיה אינה המידע השקרי עצמו", אומר באיג, "הבעיה היא ההפצה שלו והאופן שבו האלגוריתמים מגבירים אותו".

אלא שאחרי עשור של שלטון האלגוריתם, שהפקיע את עיצוב הפיד מידי המשתמשים, המעגל הושלם וכלי התקשורת החלו לפעול בעצמם לפי היגיון האלגוריתם. "זה מה שהופך את הסיטואציה למורכבת במיוחד", אומר באיג, "אנשים עדיין סומכים על התקשורת המסורתית, אבל כיום היא למעשה מתחרה מול טיקטוק, יוטיוב ופייסבוק על הכנסות. הם כבר לא מדברים אל צופי הטלוויזיה אלא מייצרים תוכן עבור הקהל המקוון".

"בהודו, העיתונות הפכה לקריקטורה של עצמה כבר לפני עשור", מוסיף סינהא.

אבל הביקורת החריפה ביותר של שני המרואיינים מופנית כלפי הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות. "בעבר הם לפחות העמידו פנים שהם רוצים לעשות משהו בנוגע למידע שקרי", אומר סינהא. "הם אפילו לא מעמידים פנים יותר".

באיג מוסיף כי פלטפורמות כמו מטא (פייסבוק, אינסטגרם) קיצצו בתמיכה בארגוני בדיקת עובדות או ביטלו אותם לגמרי בעוד שטוויטר זרקה את האחריות על המשתמשים דרך מערכת "הערות קהילה". צוותי האמון והבטיחות (Trust and Safety) של הפלטפורמות נתפסים כחסרי כח והשפעה ממשיים.

"הפלטפורמות רוצות את האנשים שיוצרים מידע שקרי", מסביר סינהא, "כי הם מייצרים מעורבות (engagement). אלה הציוצים שנצפים מיליוני פעמים".

הראיון חושף גם את הסטנדרט הכפול ביחס של הפלטפורמות לחופש הביטוי. "הן פועלות לפי עקרונות חופש הביטוי בהקשרים מערביים, אבל זורקות אותם מהחלון כשמדובר בתוכן ממקומות אחרים", טוען באיג.

סינהא מספר על חסימת כ-8,000 חשבונות הודיים בטוויטר, כולל של עיתונאים בכירים וארגוני תקשורת. "אילון מאסק הגיע עם הצהרות גדולות על היותו תומך חופש הביטוי, אבל הוא שמח מאוד להתקפל ולחסום כמה חשבונות שרק אפשר בהוראת הממשלה".

שני המומחים מבהירים כי מצב העניינים הנוכחי אינו בר-קיימא. "איני רואה פתרון למצב הנוכחי", אומר סינהא, "הפלטפורמות קוראות לעצמם בשמות שונים: מנוע חיפוש, רשת חברתית, פלטפורמת אירוח וידיאו. אבל האמת היא שאלו חברות שמוכרות פרסומות. לכן, אנחנו צריכים לדמיין מחדש מהי מדיה חברתית, מהו מנוע חיפוש ומהי פלטפורמת אירוח וידיאו".