תביעה נוספת שהגיש ח"כ אלמוג כהן מסתיימת בלא כלום. אחרי שמשך את התביעה שהגיש בשידור חי נגד העיתונאי חיים לוינסון, משך לאחרונה גם תביעה שהגיש נגד העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל.

בחודש יולי האחרון תבע כהן 150 אלף שקלים מרוזנטל, זאת בשל משפט אחד שאמר רוזנטל בתוכנית "אזור מלחמה" ברשת 13. אחרי ששודר קטע שבו התייחס כהן ל"פרשת ריגול חמורה" אמר רוזנטל: "בכנסת יש רופא, צריך גם פסיכיאטר".

"מדובר בפרסום מביש, שאין לו מקום ובוודאי שהוא מהווה לשון הרע חמורה", טען כהן באמצעות עו"ד אדיר מזוז.

רוזנטל טען להגנתו, באמצעות עורכי הדין יובל יועז, דורון ברקת ורינה ענתי (משרדם מייצג בין היתר גם את "איחוד העיתונות העצמאית"), כי אמר את הדברים במסגרת "מצעד הטרלול", פינה משעשעת ומגחיכה ממילא, וכי גם דבריו היו התבטאות "סאטירית, הומוריסטית-לעגנית".

במקביל הגיש רוזנטל תביעה שכנגד, על סך כ-160 אלף שקלים, בטענה שח"כ כהן פרסם עליו לשון הרע כשצייץ את הקטע הרלוונטי מהתוכנית וכתב: "לכל מי שתוהה מדוע הרייטינג של ערוץ 13 ממשיך לרדת, אשמח אם תתייגו עמותות שאליהן אעביר את הכסף שמיקי רוזנטל הולך לשלם לי. (שמח שכבר איני גיבור ה 7 לאוקטובר שלכם). מיקי תכין את הארנק".

לדברי רוזנטל, בציוץ זה איים עליו ח"כ כהן "כאחרון בריוני המקלדת" וטען כי בגללו הרייטינג בערוץ "ממשיך לרדת", בעוד שבפועל רייטינג התוכנית של דרוקר "דווקא עולה בקביעות". ח"כ כהן טען בתגובה כי יש למחוק את התביעה נגדו מחמת חסינותו, וכן כי מדובר בתביעה נעדרת כל עילה.

לאחרונה נפגשו הצדדים בפני השופט אבישי זבולון והסכימו לנהל מגעים לפשרה, במסגרתה כל צד ימשוך את תביעתו ויישא בהוצאותיו.

לפני ימים אחדים הודיע ח"כ כהן כי הוא מסכים להצעה על אף שהוא "סבור כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע ולבזותו באופן שחורג מגבולות השיח המותר במסגרת חופש הביטוי".

לפי ח"כ כהן, "אין מקום ללעג על מצבו הנפשי של אדם. מצוקה נפשית ובכלל זה צורך בפנייה לפסיכיאטר אינם מקור לבושה. כל אדם הזקוק לעזרה נפשית – בין אם מדובר באזרח מן השורה ובין אם באיש ציבור – צריך להרגיש בטוח לפנות ולקבל טיפול ללא חשש מלעג או מהשפלה. הסטיגמה סביב פנייה לטיפול נפשי היא בעיה חברתית שיש להיאבק בה, ולא כלי לניגוח פוליטי או אישי".

גם רוזנטל הסכים להצעה, תוך שהוא הביע "את מורת רוחו מאופן התנהלותו של התובע, ח"כ אלמוג כהן, הן בעצם הגשת התביעה דנן, והן בשימוש שהוא עושה בהגשת תביעות נגד אזרחים, ובגדרן תביעות לשון הרע", ובמימון ההליכים המשפטיים באמצעות תקציב ה"קשר עם הבוחר".

לפי רוזנטל, ח"כ כהן מנסה "לייצר מעין 'מאזן אימה'" בינו לבין עיתונאים ואנשי תקשורת שהוא תובע, "על רקע הביקורת החריפה (והמוצדקת) הנשמעת במרחב הציבורי והתקשורתי על תפקודו כחבר כנסת".

רוזנטל הוסיף כי "התובע לא הפנים את מהות תפקידו כנבחר ציבור, חבר כנסת בישראל, ואת מושכלות היסוד של חופש ביטוי בדמוקרטיה ליברלית, שבה רשאי כל אזרח, לא כל שכן עיתונאי או פרשן בתקשורת, להביע את דעתו במרחב הציבורי, ובפרט ביחס לפועלו של נבחר ציבור, שמטבעו אמור להיות נתון לביקורת".

19902-07-24