ועדת הכלכלה של הכנסת החלה להתקשר לנציגי גופי תקשורת על מנת לתאם מולם מועד אפשרי לקיום ישיבה בה יקודמו החוקים נגד התקשורת. טרם נקבע מועד מדויק אולם בכוונת הוועדה לנסות לתאם תאריך בשבועיים-שלושה הקרובים, כשאחד התאריכים שנשקלים הוא ה-15 בינואר.

על שולחן ועדת הכלכלה מונחים כרגע חמש הצעות חוק שעברו קריאה טרומית וזוכים לתמיכת שר התקשורת שלמה קרעי, שהודה כי הם מקודמים במסלול החקיקה הפרטית על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת. טרם נודע אילו מהחוקים יקודמו ובאיזה סדר.

הצעות החוק הן חלק מחקיקת ההפיכה התקשורתית של ממשלת נתניהו, העומד כעת לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים בשל מסכת פלילית שנועדה להשפיע על הסיקור באתרי חדשות, עיתונים וערוצי טלוויזיה מרכזיים.

ההצעות בנושאי התקשורת מהווים סניף של ההפיכה המשטרית. במקביל לניסיונות ההשתלטות על הרשות השופטת ורשויות ציבוריות, מעוניינת הממשלה גם לעצב מחדש את שוק התקשורת: חיסול השידור הציבורי והשתלטות פוליטית על תקציביו, חיסול הרדיו האיזורי והענקת זכיונות שידור ארציים לקומץ טייקונים מקורבים לשלטון, הלאמת הרייטינג ושליטה ממשלתית בתעריפי הפרסום בתקשורת המשודרת, המשך ההטבות לערוץ 14 המשדר תעמולה ממשלתית ועוד.

חמשת החוקים המונחים כרגע על שולחן ועדת הכלכלה הם החוק לחיסול הרדיו האיזורי: "הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו)" של ח"כ אלי דלל (הליכוד). מטרת החוק היא סגירת תחנות רדיו ציבוריות שלהן תדרי שידור ארציים, וחלוקת התדרים למספר מצומצם של בעלי הון המחזיקים בתחנות רדיו איזורי - שיהפכו לתחנות ארציות. החוק יוביל לחיסול הרדיו האזורי, פגיעה ברדיו הציבורי והטבות בשווי מאות מיליוני שקלים לטייקונים מקורבים לשלטון.

לאחרונה טען שר התקשורת שלמה קרעי שהחוק נקבר בוועדת הכלכלה על ידי יעקב ברדוגו, יועץ פוליטי של ראש הממשלה ופרשן פוליטי בערוץ 14, ועל ידי לוביסטים של רדיו דרום שבבעלות יוסי סבן וצביקה שלום, המפחדים לכאורה מהתחרות עם איל התקשורת אלי עזור. בעבר נקבע כבר מועד לדיון על החוק בוועדה אולם הוא בוטל ברגע האחרון.

החוק השני הוא חוק הלאמת הרייטינג: "הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה" של ח"כ שלום דנינו (הליכוד), שמטרתו שליטה פוליטית במדידת נתוני הרייטינג, שעל פיהם נקבעים תעריפי פרסום בענף הטלוויזיה. כיום נמדדים הנתונים על-ידי חברה פרטית בעלת מוניטין בינלאומי, באמצעות הוועדה הישראלית למדרוג, גוף עצמאי שפועל במימון הערוצים החברים בו. לפי הצעת החוק, יוקם מערך חדש בשליטת הממשלה ותיקבע חובת הצגה של נתונים המדגישים את הפופולריות של ערוץ 14.

שלושת הצעות החוק הנוספות עוסקות בחיסול השידור הציבורי, ולחילופין הכפפתו לשליטה ממשלתית:

חוק חיסול תאגיד השידור: "הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי" של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). חוק לסגירת חטיבת החדשות של תאגיד השידור, שליטה ממשלתית בתקציבי חטיבת התוכניות, העברת התדרים של התאגיד לגופים פרטיים והלאמת ארכיון תאגיד השידור ההיסטורי, תוך מתן אפשרות לזוכה במכרז התדרים של התאגיד להשתמש בו בלא עלות.

חוק ביטול העצמאות התקציבית: "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - תקציב תאגיד השידור הישראלי)" של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד). לפי הצעה זו, תבוטל העצמאות התקציבית של תאגיד השידור שנקבעה בחוק לפני כעשור כאחד מלקחי ההשחתה של רשות השידור, והעמקת המעורבות הפוליטית בתאגיד השידור. לפי החוק, תקציב התאגיד יחויב מחדש באישור הממשלה מדי שנה, וחבריה יוכלו להתנות את התמיכה בתקציב בהתערבות בתכנים ובמינויים.

חוק השימוע: "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת)" של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד). החוק הקיים מחייב ממילא את תאגיד השידור להגיש לשר התקשורת דו"חות שנתיים בנושאים שונים, אולם הצעת החוק הנוכחית מבקשת להוסיף על כך שימוע פומבי שנתי של ראשי תאגיד השידור בוועדת הכלכלה. החוק יגביר את המעורבות הפוליטית בשידור הציבורי, ויפגע בעצמאותו וביכולתו לבקר את השלטון.

כאמור, לצד חמשת הצעות החוק הללו מקדמת הממשלה מגוון חוקים והצעות חוק נוספות שנועדו לרסק את התקשורת החופשית ולהגביר את השליטה הפוליטית בתקשורת. חברי הקואליציה הגישו מספר הצעות חוק, ביניהן "חוק סגירת האינטרנט", על בסיס "חוק אל-ג'זירה", על מנת להגיע לנוסח חוק שיאפשר לשר התקשורת והשר לביטחון לאומי לסגור כל כלי תקשורת ישראלי בכל עילה שיחפצו, ללא פיקוח משפטי או חוות דעות ביטחוניות.

במקביל, פועל שר התקשורת שלמה קרעי לקדם מינויים פוליטיים אסטרטגיים במועצות המפקחות על התקשורת הציבורית והמסחרית. בוועדת האיתור של תאגיד השידור הישראלי, ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין.