בניצחון המהדהד של דונלד טראמפ ובחירתו לכהונה שנייה כנשיא ארה"ב יש מנצח גדול נוסף – אילון מאסק. המולטי-מיליארדר האקסצנטרי והשחצן שעורר מהומה כשקנה את טוויטר והפך אותה למכונת רעל עצומה בשם X, שם את כל הקלפים שלו על טראמפ - וניצח בגדול.
כעת הוא לא רק יהיה בעלים של חברות טכנולוגיה חדשניות כמו טסלה, ספייס-X וסטארלינק, ולא רק עורך ומנהל העל של פלטפורמת תקשורת משפיעה, הוא גם יקבל תפקיד רשמי בממשל של טראמפ ואמור לבצע עבורו "רפורמה" בממשל: לפטר את כל מי שהתנגד לטראמפ ולמדיניותו.
אבל מה זה אומר עבור X? אתרי ומדורי הטכנולוגיה בארה"ב (ובישראל) מבשרים בשבוע האחרון על גל של נטישת X לטובת פלטפורמות אחרות – בעיקר אפליקציית "בלוסקיי" המבוזרת שהקימו יוצאי טוויטר. עיתון הגרדיאן הבריטי המשפיע הודיע שיפסיק לצייץ תכנים שלו ב-X ושורה של ארגונים ופעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הודיעו פומבית על נטישת הפלטפורמה שנתפסת כעת כתיבת הדהוד של תכני ימין קיצוני, שיח שנאה, דיסאינפורמציה ותוכן מיני למבוגרים.
מעבר לכך מאסק נתפס כמי ששינה ותמרן את האלגוריתם כך שהוא יציף ויבליט בעיקר את מאסק עצמו ואת התכנים שמעניינים אותו וחשובים לו: בעיקר קידום המועמדות של טראמפ לנשיאות, תאוריות קונספירציה ונרטיבים של ימין שמרני, ופעילות של חברות הטכנולוגיה שלו. מאסק הפך את X למגרש המשחקים הפרטי שלו ומסתבר שהמשתמשים הם פיונים על הלוח.
אך האם הדיווחים על סחף של נוטשי X ודעיכה קרובה של הפלטפורמה נכונים? לחלקנו זה נשמע מוכר כי לא מזמן כבר היינו בסיפור הזה – קצת אחרי שמאסק רכש את טוויטר, שינה את שמה ואת מדיניות התוכן שלה ופיטר את כל צוותי הבטיחות והאמון של החברה (ורבים מהמהנדסים) כבר עברנו סיבוב של הצהרות על נטישה ופרסומים על סחף החוצה.
בזמנו גם שורה של מפרסמים הודיעו שיפסיקו לפרסם ב-X והרשת המדוברת של הרגע היתה דווקא "מסטודון", פדרציה של רשתות עצמאיות שקובעות מדיניות לעצמן, שנתפסה כרשת חברתית חתרנית חסרת פרסומות, אנטי-אלגוריתמית וקהילתית יותר. גם אני פתחתי שם חשבון לצד שורה של חוקרים, פעילים, ארגונים וקהילות שונות. אם תיכנסו לשם היום תמצאו בעיקר צרצרים. אולי לא כל המשתמשים חזרו ל-X אבל אף אחד לא באמת התחרה בה.
אז האם הפעם זה באמת עומד לקרות? ומה לגבי ישראל?
בלוסקיי אמנם שברה שיא של הורדות בשבוע האחרון כשנוספו לה מיליון משתמשים בתוך 24 שעות והיא היתה האפליקציה הפופולרית ביותר בחנויות ההורדות, אך כדאי לשים לב שגם X שברה שיאים של כניסות וטראפיק לאחרונה.
ביצירת פרובוקציות ומשיכת תשומת לב טראמפ ומאסק מצאו מכנה משותף ומאסק כבר הוכיח שכמעט כל דבר שיעשה כדי "להרוס" את הפלטפורמה (כפי שטוענים מבקריו) גורם לה בפועל להיות מדוברת ופופולרית יותר. אנשים פשוט רוצים לראות את התאונה הזאת קורית.
מול בלוסקיי ניצבת גם ת'רדס, הגרסה של מטא לפלטפורמה ממוקדת הודעות טקסט שאמורה לקלוט את פליטי מאסק-X וצברה למעלה מ-275 מליון משתמשים, בעיקר בזכות השירות והחשיפה האוטומטית שאינסטגרם מעניקה לה במסגרת הבעלות המשותפת והחיבור ביניהן. ייתכן שהטרנד ותשומת הלב הגדולה שניתנה לבלוסקיי בשבוע האחרון היא בעצמה סוג של בועה.
אך השאלה העיקרית שנותרה היא לא לאן יעברו הנוטשים אלא האם "הנטישה" של X היא אמיתית הפעם ולמה זה חשוב.
מאסק הופך את X מפלטפורמה של אליטות, עיתונאים ומשפיענים פוליטיים לפלטפורמה פופוליסטית של הציבור השמרני הרחב, שמטיל ספק בממסד ובאליטות וחובב קונספירציות
המיליונים שהצטרפו לאחרונה לבלוסקיי הם בעיקר מצפון אמריקה ובריטניה, ובעיקר חוגים מצומצמים של שמאל ואקדמיה. אפקט העדר והרצון להיות "איפה שדברים קורים" עדיין חזק ועד כה האפיל על עקרונות של מוגנות, אמינות וערכים בכלל.
X מדממת משתמשים מהשמאל והאליטות כבר חודשים רבים. לפני חודש רפאלה גויכמן דיווחה בדה מרקר על סקר נרחב של כתב העת "נייצ'ר" שמצא כי מחצית מהמדענים צמצמו או סגרו את החשבונות שלהם ב-X. גם בישראל דווח על ירידה שקטה של כחמישית מהמשתמשים ב-X לטובת טלגרם ופלטפורמות אחרות, על אף שעל פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי X שמרה על כוחה בקרב משתמשים ישראלים במהלך שנת 2023 ואף צמחה מעט.
העניין הוא שבמקום אלה שעזבו באים כעת משתמשים אחרים, מהימין, מהמרכז ומהציבור הרחב יותר, במיוחד בארה"ב אבל לא רק. בברזיל X עדיין פופולרית מאוד, גם ובמיוחד אחרי כניסת מאסק. הוא פשוט הופך אותה מפלטפורמה של אליטות, עיתונאים ומשפיענים פוליטיים לפלטפורמה פופוליסטית של הציבור השמרני הרחב שמטיל ספק בממסד ובאליטות וחובב קונספירציות. מאסק כנראה יודע איפה יש פוטנציאל מסחרי גדול יותר.
השאלה אם משתמשים אכן יצביעו במקלדת וינטשו את X בעקבות השימוש לרעה שמאסק עשה בה כדי להסיר מנגנוני פיקוח ומוגנות, לקדם את האינטרסים והאג'נדות המסחריות והפוליטיות שלו ולהטות את השיח לטובת צד אחד של המפה הפוליטית אינה רק עניין פנים-אמריקאי אלקטורלי אלא סוגייה עקרונית כבדת משקל של ממשל אינטרנט ופוליטיקה של הרשת. היא גם רלוונטית וחשובה במיוחד עבור הרשת והחברה בישראל באופן המוחשי והאקטואלי ביותר.
בניגוד למטאפורת "כיכר העיר" השחוקה והמטעה או "פלטפורמת" המידע שאמורה לספק ניטרליות ומהווה בסיס יציב באמצעותו המשתמשים מנהלים קשרים וצורכים מידע, רשתות חברתיות דוגמת X הם למעשה סוג של מרכז קניות ענק ומסועף שמספק לנו תוכן ועניין באופן מוטה ומתוכנן כדי לדחוף לנו פרסומות ומוצרים שכנראה יעניינו אותנו ויקשה עלינו לצאת ממנו.
העניין הוא שאם קניון מסוים נותן שירות גרוע, מעדיף חנויות בעלות תוכן מיני פוגעני או מסית או מוכרים אוכל מקולקל – אנחנו כצרכנים לרוב נעשה בחירה אקטיבית ומודעת ונפסיק להגיע אליו. כשמדובר ברשתות חברתיות התנהגות המשתמשים שונה.
האופי האלגוריתמי הממכר והרגשי שלוחץ לנו על כפתורי הדופאמין ומושך אותנו לתוך מחילות ארנב של השוואה חברתית, מציצנות, זעם ורגש עז, מטשטש את היכולת שלנו לקבל החלטות מודעות כאלה ולזכור שיש עוד עולם אחר שם בחוץ. רבים מאיתנו ממשיכים להשתמש בפלטפורמות מתוך הרגל כמעט ממכר או אובססיבי, כי "כולם שם" או כי המוח שלנו זקוק להסחות הדעת שלו.
אם X תמשיך לשרוד ואף לגדול למרות שהפכה למכשיר פוליטי ציני ומרעיל, במיוחד במדינה כמו ישראל, בה היא משמשת מגוון רחב של גורמים עוינים – החל משונאי ישראל אנטישמים חובבי נאצים, דרך רשתות בוטים ופרופילים מתחזים מעודדי שסעים בשליטה איראנית או רוסית ועד לפעילים פוליטים שמנהלים מכונות רעל נגד אנשי מחאה ומשפחות חטופים – זה בעיקר אומר משהו עלינו המשתמשים ועל הסוכנות שלנו בעולם הדיגיטלי.
אם בזמן מלחמה ושבר חברתי חסר תקדים אנחנו בוחרים להמשיך לנהל את השיח החברתי והציבורי שלנו בתוך רשת שמתעדפת תוכן חד צדדי מסית, רעיל ושקרי, כולנו גם נשלם על כך מחיר במהרה ברמה החברתית והפוליטית – בעיקר באיכות ואמינות המידע עליו נבסס את העמדות והשיח הציבורי שלנו.
X אינה כיכר עיר. היא לא מקום ציבורי. היא לא מקום מפוקח או מוגן עבור שלום הציבור והיא לא מעניקה הזדמנות שווה לכולם להשתתף בשיחה או להביע מחאה. אנחנו לא חייבים לעבור דרכה. היא מגרש משחקים פרטי של אדם אחד שלא מתעניין בטובתם של אזרחים כמונו, אלא בעיקר בטובתו שלו. הגיע הזמן שאנחנו נקבל את ההחלטה אם אנחנו מעוניינים לקחת חלק במשחק החולני שלו. לא משנה מה הן האלטרנטיבות.