"בחירתו של אדם לכהונה בכנסת ועלייתו לאיגרא רמא של הממשלה אינה מקנה לאותו אדם זכויות יתר, אינה פוטרת אותו מחובותיו המשפטיות ואינה נותנת לו פטור מתוצאותיהם של הליכים משפטיים, פליליים או אזרחיים, בהם הוא היה מעורב כנאשם או כנתבע – משל היה מלך שאינו אחראי לעוולותיו. במשטרנו המשפטי, אשר חרט על דגלו את העיקרון של שלטון החוק, כולם שווים בפני הדין. אנשים רמי מעלה אינם נמצאים מעל הדין, והאזרח הפשוט אינו נמצא מתחתיו". כך כתב השופט אלכס שטיין בפסק דינו בו פסל את מינויו של חבר הכנסת אריה דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות.
התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו בעניין מועד עדותו בתיקי האלפים מוכיחה שלדעתו הוא אכן נמצא מעל החוק.
לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט על הגשת כתבי האישום בתיקי האלפים, נתניהו קיים מסיבת עיתונאים והבטיח שה"פייק תיקים" נגדו "יקרסו". נראה שמאחר שבינתיים התיקים לא "קרסו", ראש הממשלה נתניהו החליט "להשבית" את הדיונים בהם באמצעות דחיית עדותו עד למועד לא ידוע, אולי כאשר יהיה שלום עולמי.
ביוני 2024, ראש הממשלה נתניהו הגיש בקשה לדחיית עדותו עד למרץ 2025, בין היתר, בגלל המלחמה. הוסבר בבקשה ש"במציאות הנוכחית, שבה נדרשת ההגנה להכין את ראש הממשלה לעדות בעיצומה של מלחמה – השהות הנדרשת כדי להכין את ראש הממשלה לעדות, באופן שלא יפגע בזכויותיו ובהגנתו, גדולה משמעותית". כבר אז, בסוף הבקשה סנגוריו הותירו לעצמם פתח ליזום עוד דחיות וטענו שיבחנו את האפשרות "להגיש בקשות נוספות שהמועד לבירורן הוא בין פרשת התביעה לפרשת ההגנה".
הפרקליטות הסכימה לדחייה רק עד נובמבר 2024, וטענה שלנוכח אופי האישומים העוסקים בעבירות שחיתות שלטונית חמורות; תפקידו הציבורי הרם של נתניהו והעובדה שהמשפט מתנהל מזה שנים ארוכות, כל עיכוב בהליך שאינו הכרחי פוגע קשות באינטרס הציבור ובניהולו התקין. באשר לשימוש הסנגורים במלחמה, הפרקליטות הזכירה ש"בהליכים משפטיים, ובאופן פומבי, הבהיר ראש הממשלה כי כהונתו כראש הממשלה לא תשפיע על ניהול ההליך".
השופטים החליטו שראש הממשלה נתניהו יחל להעיד ב-2 בדצמבר, בחלוף כחצי שנה.
עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של הנאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגיע לדיון בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.11.24 (צילום: חיים גולדברג)
שלושה שבועות בלבד לפני המועד שנקבע לתחילת שמיעת עדותו, ב-11 בנובמבר סנגוריו של ראש הממשלה נתניהו הגישו בקשה לדחות אותה בחודשיים וחצי. הבקשה הקצרה לא כללה טענות חדשות שלא הופיעו כבר בבקשה שהם הגישו בחודש יוני, למעט פירוט של מספר התרחשויות במלחמה, כגון חיסול ראש הזרוע הצבאית של החמאס מוחמד דף וראש החיזבאללה חסן נסראללה. בהתאם, הפרקליטות הגישה התנגדות קצרה בה כתבה כי "כל הטעמים המפורטים בבקשה הנוכחית כבר הונחו בפני בית משפט זה, ונלקחו בחשבון בקביעת מועד פרשת ההגנה".
בדיון שהתקיים בבקשת הדחייה, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, עו"ד עמית חדד טען שהדחייה שהתבקשה היא "המינימום שבמינימום... התלבטנו אם לא לבקש חמישה חודשי דחייה כדי לקבל חודשיים וחצי". עו"ד חדד גם לא רצה להתחייב שלא תוגש בקשת דחייה נוספת, "אם תתפתח עוד מלחמה ועוד אירוע – אז מה, המדינה לעזאזל והעיקר שרה"מ יעיד בבית משפט?".
השופטים דחו את הבקשה בנימוק שבהחלטתם הקודמת שנתניהו יתחיל להעיד ב-2 בדצמבר כבר הובאו בחשבון "כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם מצב המלחמה". ההחלטה לא מפתיעה, שכן כלל בסיסי בכל הליך משפטי, אזרחי ופלילי, שכדי לשנות החלטה קודמת של בית המשפט צריך לשכנע את השופטים שהתרחש "שינוי מהותי בנסיבות".
בהינתן שראש הממשלה נתניהו לא טרח להציג שינוי כזה בבקשת הדחייה, ובנוסף, מדברי סנגורו בדיון עלה שהבחירה לבקש רק "חודשיים וחצי" הייתה שרירותית וצפויות בקשות דחייה נוספות בהמשך, נראה שנתניהו האמין שהשופטים כבר השלימו עם השבתת ההליך הפלילי ועם היותו מעל החוק.
טעות אסטרטגית כפולה
ראש הממשלה נתניהו לא רק שגה לגבי השופטים בתיקי האלפים, אלא גם עשה טעות אסטרטגית: בפעם הראשונה מאז החלו הוויכוחים הציבוריים והמשפטיים בשאלת התקינות של כהונת ראש ממשלה בעת שמנוהל הליך פלילי נגדו, נתניהו באמצעות סנגוריו הודה בבקשתו מ-11 בנובמבר שמרבית המועדים בהם הייתה אמורה להיערך הכנתו למסירת עדותו "בוטלו מטעמים של צרכים בטחוניים או מדיניים דחופים. למעשה, בחודשיים האחרונים כמעט לא ניתן היה לקיים פגישות לצורך הכנת ראש הממשלה לעדות".
גם בדיון בבית המשפט, עו"ד חדד אמר "היו שבועות שבהם לא יכולנו לפגוש את ראש הממשלה". כלומר, נתניהו הודה שאינו יכול לקיים את משפטו במקביל לתפקידו הציבורי. לכן, למחרת ההחלטה של השופטים בתיקי האלפים, ראשי מפלגות הקואליציה שלחו "הודעה משותפת" היסטרית ליועצת המשפטית לממשלה, בה הם הבהירו שכל החלטה על נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו במהלך עדותו בבית המשפט משמעותה תהא הפיכה.
ספק רב אם ה"הודעה" הזו תסייע לראש הממשלה נתניהו בדיון בעתירות שצפוי שיוגשו לבג"ץ, כאשר הוא יצטרך להסביר מדוע הוא מוצא ל"נבצרות זמנית" מעת לעת לצורך "פרוצדורה רפואית", אך לא יוצא גם בעת שהוא יימצא ב"פרוצדורה משפטית" של מתן עדות ארוכה באולם בית המשפט. נזכיר שבג"ץ קבע שהתיקון ל"חוק הנבצרות" שנתפר במיוחד לצרכים האישיים של ראש הממשלה נתניהו, ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה (ה-26).
למרות שהשופטים בתיקי האלפים דחו את בקשת הדחייה והטעות האסטרטגית של ראש הממשלה נתניהו בנוגע לסוגיית הנבצרות, רבים בתקשורת ובציבור עושים בעצמם טעות אסטרטגית כאשר הם טוענים שהוא לא יעיד ב-2 בדצמבר וכבר ימצא תירוץ כלשהו. כלומר, הם השלימו עם היותו מעל לחוק.
שיטה מרכזית של דיקטטורים או דיקטטורים בהליך התהוות, היא לגרום לייאוש ציבורי, לתחושה שאין מה לעשות מלבד להמתין עד שה"גיל הביולוגי" של הדיקטטור יעשה את שלו. כך למשל, בתוניסיה, הדיקטטור בהתהוות קאיס סעיד "ניצח" ברוב של 90.69% מהקולות בבחירות האחרונות שנערכו בחודש אוקטובר, אך השתתפו בהן רק 28.8% מהמצביעים הרשומים. האחוז הכי נמוך מאז מעברה של תוניסיה למשטר דמוקרטי ב-2011.
להבדיל מתוניסיה, בישראל ראשי האופוזיציה עדיין לא יושבים שנים ארוכות בבתי הכלא. בינתיים, אין סיבה להתרגל למשטר נתניהו ולהשלים עם היותו מעל החוק. כפי שהשופטים הבהירו לראש הממשלה נתניהו, שעליו להתייצב להעיד ב-2 בדצמבר, כך גם האופוזיציה, התקשורת והציבור צריכים לעשות.