שופטי משפט המו"לים החליטו לדחות את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את מועד תחילת עדותו. "חזקה על ההגנה ועל נאשם 1 [נתניהו, א"פ] כי יגיעו ערוכים ומוכנים לדיון במועד שנקבע", קבעו השופטים והבהירו בכך כי הם מצפים שראש הממשלה נתניהו יעלה לדוכן העדים ויתחיל להעיד כמתוכנן, שלוש פעמים בשבוע, שמונה שעות בכל פעם, החל מה-2.12.
ההחלטה הגיעה לאחר דיון קצר שנערך הבוקר (13.11) באולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים, כארבעה חודשים מאז נשמע העד האחרון בפרשת התביעה.
לפני שיצא המשפט לפגרת הקיץ ביקשה התביעה מבית המשפט לקבוע לוח זמנים לפיו אמור היה נתניהו להתחיל בעדותו בימים אלה, כמעט חמש שנים אחרי שהוגש כתב האישום. אולם כבר אז טענו באי-כוחו של הנאשם נתניהו, ובראשם עו"ד עמית חדד, כי יש לדחות את תחילת פרשת ההגנה לחודש מרץ, כדי לאפשר להם זמן להכין את נתניהו לעדות. הפרקליטות התנגדה לעיכובים ובית-המשפט נטה לכיוונה כשקבע כי העדות תתחיל בתחילת דצמבר. חמישה חודשים העניקו השופטים לנתניהו ובאי-כוחו להתכונן.
השבוע, שלושה שבועות לפני מועד תחילת העדות של נתניהו, הגישו באי-כוחו בקשה לדחייה של חודשיים וחצי נוספים. אירועים שהתרחשו בחודשים האחרונים, טענו, כמו חיסולים של ראשי חמאס וחיזבאללה והסלמת המלחמה הישירה מול איראן, גרמו לכך שנתניהו לא היה פנוי להיפגש עמם ולהתכונן לעדות.
הפרקליטות טענה מנגד, באמצעות עורכי-הדין אלון גילדין ויהודית תירוש, כי אין לקבל את בקשת הדחייה. "התחלת פרשת ההגנה במועד שנקבע, מחויבת למען שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך, ועל עקרון היסוד לפיו הכל שווים בפני החוק", טענה.
במקביל, גם בני משפחות של ישראלים שנחטפו לעזה ביקשו מהשופטים לדחות את בקשת הדחייה של נתניהו.
"אכן, לכל נאשם מגיע יומו בביהמ"ש, אולם במקרה זה 'יומו' של המבקש משליך על 'יומם' של 101 חטופים הנמקים בשבי החמאס, על 'יומם' של חיילי צה"ל שנלחמים כבר למעלה משנה, ובפועל על 'יומם' של כל אזרחי מדינת ישראל", טענו בני המשפחה.
היום דנו הצדדים בבקשת הנאשם נתניהו. עו"ד עמית חדד, שכהרגלו נכנס לאולם בית-המשפט לאחר שעת תחילת הדיון המיועדת, טען כי התפלא והתאכזב מאוד כשנענה בסירוב מצד הפרקליטות לקבל את בקשתו. הוא וחבריו, טען, עשו מאמץ עליון ואף יותר מכך, כדי להביא את נתניהו מוכן למסירת עדות במועד שנקבע. הם נפגשו עמו גם באמצע הלילה, גם בשבת, בכל רגע פנוי שהיה לו רק כדי להספיק ולהכינו לעדות.
אך בשל רצף האירועים החריגים, שאת חלקם פירט בבקשה, לא הספיקו אפילו לעבור על כאלפיים עמודי תמליל חקירותיו במשטרה, שלא לדבר על הכנות שמעבר לכך.
"בסוף", אמר עו"ד חדד, "צורכי המדינה הם עדיפים על הצרכים של בנימין נתניהו. ולכן, כשיש מצב של או להתכונן לעדות או לטפל בעניינים אחרים, אז עניינים אחרים קודמים. זה מה שמצופה ממנו, זה מה שהוא מצופה מעצמו. הוא שם את צורכי המדינה לפני צרכיו שלו".
הבקשה עצמה, שב והדגיש עו"ד חדד, צנומה ואלמנטרית. היא לא תדחה את ההליך באופן דרמטי וכן תבטיח כי הנאשם יגיע מוכן לעדותו, מה שאמור להיות אינטרס של כולם.
עו"ד חדד טען כי כל אדם שהיה משרת במילואים היה מקבל ללא היסוס דחייה בהליך משפטי שבו הוא מעורב, ועל כן ברור שגם ראש ממשלה שמנהל את המלחמה צריך ליהנות מאותה התחשבות.
"אנחנו לא מבקשים הנחת סלב, אבל גם לא החמרת סלב", אמר עו"ד חדד תוך שהוא מתעלם מההבדל בין אזרח שמחויב להתייצב למילואים כשהוא נקרא לעשות זאת לבין אדם שבחר להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, בעודו עומד לדין ואף שהוזהר כי לא יוכל למלא את שני התפקידים, רה"מ ונאשם, במקביל.
בשלב מסוים של טיעוני עו"ד חדד פנה אליו השופט משה בר-עם ושאל: "מה יקרה בפברואר?". כלומר, מה ישתנה במצב המלחמה שכן יאפשר לנתניהו להתכונן ולהתייצב לעדות?
"התשובה היא שאינני יודע", השיב עו"ד חדד. "אבל השאלה היא אדוני, במלוא הצניעות, אם זו השאלה. אם פתאום תתפתח עוד מלחמה ויהיה עוד אירוע אז מה? המדינה תלך לעזאזל והעיקר שיעיד בבית המשפט? אני לא מצליח להבין מה השיבוש הזה!?". בשלב זה החל עו"ד חדד לרעום בקולו עד כדי כך שהשופט עודד שחם סימן לו להרגיע את עצמו. "זה סדר עדיפויות הפוך, אני לא מבין!", אמר עו"ד חדד בקול מעט נמוך יותר.
עו"ד חדד גם רמז בדבריו כי היו לו סיבות לחשוב שבקשת הדחייה תתקבל בחיוב מצד המדינה. בא-כוחו של נתניהו טען כי היועמ"ש גלי בהרב-מיארה מודעת לאינטנסיביות של סדר יומו של נתניהו בחודשים האחרונים והוסיף כי אם עמדתה היא אכן שאין להיענות לבקשת הדחייה, הרי שראוי היה שתבוא בעצמה לבית-המשפט ותטען זאת.
לפני סיום ביקש עו"ד חדד "להגן על כבודו" של בית-המשפט מפני "כל מיני אמירות שגויות ומכוערות", שבאמצעותן, טען, "מנסים להלך אימים" על השופטים. בכך כיוון לביקורת מצד עיתונאים רבים, ובהם גם החתום לעיל, על קצב ההתקדמות האיטי של המשפט והמתירנות של השופטים בבואם לקצוב את זמני חקירות העדים.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה מעו"ד חדד להימנע מלהגן על כבודם, אבל הוא התעקש. "לא היה הליך שנוהל במקצועיות ביעילות כמו ההליך הזה", הכריז. "אין ולא היה דבר כזה. מי מקיים שלושה דיונים בשבוע, מי שמע על תיק כזה? ואחר כך ביקורת ועוד ביקורת". יצוין כי היו בעבר משפטים שהתנהלו במשך שלושה וארבעה ימים בשבוע. כך למשל, בפעם הקודמת בה נשפט ראש ממשלה, אהוד אולמרט.
עו"ד תירוש, נציגת המדינה, הסתפקה בתשובה קצרה. "בית המשפט שקל את השיקול הזה והתחשב בו, במלחמה", אמרה. "יש לה עליות, יש לה מורדות, ובית המשפט בהחלט הביא את זה בחשבון. ניתנו חמישה חודשים כדי להיערך לפרשת ההגנה. ולכן אנחנו חושבים שדי בהתחשבות הזו".
עו"ד תירוש ציינה כי גם מדברי עו"ד חדד עולה שאין כל בטוחה כי בעוד עשרה שבועות לא תתבקש דחייה נוספת. "אנחנו לא חושבים שאפשר לתת לנאשם גם אם הוא ראש ממשלה להכתיב את לוחות הזמנים במשפט שלו ובעדות שלו", אמרה.
"אנחנו לא משחקים פה משחקים ולא עושים הצגות!", זעם מנגד עו"ד חדד. לדבריו, הטיעון כאילו בקשת הדחייה לא נועדה באמת להכין את נתניהו לעדותו אלא רק לשם הדחייה, היא אבסורדית. "מה יעזרו לנו חודשיים וחצי?", שאל. "מה אנחנו רוצים למשוך זמן? מה יעזור לנו? הרי בסוף נבוא לפה נגיע ונעיד".
לאחר הדיון בדלתיים פתוחות נערך דיון קצר בדלתיים סגורות, ככל הנראה ביחס ל"חרדת הכטב"מים" של נתניהו. כעבור שעה קלה נתנו השופטים את החלטתם.
לפי השופטים, בהחלטתם הקודמת על מועד תחילת פרשת ההגנה, הם נתנו את דעתם "לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם מצב המלחמה". בהחלטה הם כותבים: "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות, העשוי להצדיק את שינוי המועד שנקבע בהחלטה".
השופטים מציינים כי להגנה ניתן פרק זמן של חמישה חודשים להיערך, וכי עדיין נותרו כשלושה שבועות עד למועד תחילת העדות. בתקופה הזו, ציינו, "ניתן יהיה להשלים את ההיערכות לתחילת פרשת ההגנה".
אשר לטיעונים הביטחוניים בדבר הצורך בדחיית העדות, השופטים קבעו כי "לא הונחה בפנינו בשלב זה תשתית מספקת המאפשרת מתן הוראות מעשיות כלשהן".
67104-01-20
* * *