"אין ולא תהיה שום פגיעה בעצמאות הארגון שלנו. החלטות בנוגע לפעילותנו ולניהול הארגון מתקבלות על ידינו, בשיקול דעת מקצועי, במלוא האחריות ובהתאם לחוק, ובשום אופן לא נאפשר התערבות חיצונית הפוגעת בעצמאות זו", כך כתב המפכ"ל דני לוי באיגרת ששלח לשוטרים.
ב"התערבות חיצונית" לוי לא התכוון לבחישה המתמדת במשטרה של שר הממונה עליו, איתמר בן-גביר, אלא להוראה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. לוי הודיע לה שהוא מסרב לציית להחלטתה להקפיא את הדחת היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ אלעזר כהנא, שנחשפה ב"הארץ".
"כהנא היה הקצין היחיד במשטרה שגיבה את עמדת הפרקליטות נגד החלטת בן גביר, שהורה לקדם שוטר שהועמד לדין בשל זריקת רימון הלם לעבר מפגינים", דיווח "הארץ" וציטט בכיר במשטרה: "מי שהעביר אותו מהתפקיד היה המפכ"ל, אבל ברור לכולם שמאחורי המהלך עומד השר. יש פה ניסיון לפגוע בשומר סף ולהעביר מסר". כמו שרי הממשלה, נראה שגם המפכ"ל לוי מעוניין ביועץ משפטי שישמש חותמת גומי לגחמותיו.
מדובר בשלב חדש ומסוכן של ההפיכה המשטרית. עד כה ראינו כיצד פוליטיקאים התערבו בעבודת ובהחלטות הדרג המקצועי וניסו לכפות עליו את רמיסת החוק בשביל לקדם את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלהם. עתה, מדובר באחד מהבכירים ביותר בדרג המקצועי במדינת ישראל שמודיע בריש גלי שהוא קובע את החוק לעצמו וימשיך במימוש החלטתו להדיח את יועמ"ש המשטרה.
הדין בישראל הוא שהיועמ"שית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של החוק עבור כל זרועותיה של הרשות המבצעת, וחוות דעתה המשפטית מחייבת אותן ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, כל עוד לא נפסק אחרת על ידי בית משפט מוסמך.
המפכ"ל עומד בראש רשות ציבורית מרכזית לאכיפת החוקים שחוקקה הכנסת ומפורשים על ידי היועמ"שית לממשלה ובתי המשפט המוסמכים. המפכ"ל גם כפוף לפסיקת בתי המשפט בעניין הפעלת סמכות על ידי רשות מינהלית. אין לו סמכות לקבוע "חוק" נפרד ופנימי למשטרת ישראל, נטול "התערבות חיצונית", כדבריו באיגרת לשוטרים.
הדבר נכון על אחת כמה וכמה מאחר שמדובר ברשות ציבורית, אשר למעשיה ולמחדליה יש השלכות על חירויות וחיי אדם. היום מדובר בהדחת היועמ"ש של המשטרה, ומחר המפכ"ל יחליט על דעת עצמו שהוא לא מאפשר חקירת עבירות אלימות ושחיתות של אישי ציבור מסוימים, יקל באופן מסכן חיים את הוראות הפתיחה באש, או יקבע מדיניות המתירה עינויים בחקירות ושלילת זכויות בסיסיות מעצורים שהפגינו נגד הממשלה.
בזכות התקשורת אנו יודעים שהמפכ"ל לוי החליט שהוא קובע את הדין לעצמו בנוגע להדחת יועמ"ש המשטרה. אנו לא יודעים באיזה עוד נושאים ותחומים לוי החליט שהוא ה"חוק".
משטרה אלימה, מושחתת, לא עצמאית ומקצועית, היא כלי מרכזי במדינות לא דמוקרטיות בדיכוי של האזרחים
במדינה דמוקרטית תקינה, המפכ"ל לוי היה מפוטר. מי שמודיע שהוא קובע את החוק לעצמו אינו יכול לעמוד בראש רשות מרכזית לאכיפת החוק. אם היה אכפת באמת ללוי מהמשטרה, הוא היה מבין ששגה ומתפטר במקום להישאר בתפקידו כ"ברווז צולע" בעיני חלק מפקודיו, או כ"ברווז פסול" בעיני חלק גדול מהציבור הישראלי.
למרות הפגיעה החמורה שנגרמה בשנים האחרונות בתפקוד משטרת ישראל ובהתאם באמון הציבור בה, חשוב לזכור שאין מדינה דמוקרטית ללא משטרה. משטרה עצמאית ומקצועית הינה גוף מרכזי בהגנה על שלטון החוק, שמירה על זכויות אדם והגנה על האזרחים מפני פשיעה ואלימות.
לעומת זאת, משטרה אלימה, מושחתת, לא עצמאית ומקצועית, היא כלי מרכזי במדינות לא דמוקרטיות בדיכוי של האזרחים. לעיתים, כמו במקסיקו ובאל-סלבדור, המשטרה בעצמה הופכת לשותפה של ארגוני הפשע.
לא מדובר רק באלימות משטרתית ברחובות הערים או כלפי עצורים בחדרי החקירות. כך למשל, ברוסיה של הנשיא ולדימיר פוטין ובסין של הנשיא שי ג'ינפינג, המשטרה נוהגת להפליל פעילי אופוזיציה בהאשמות מופרכות על שחיתות, במקום לאכוף את החוק על צמרת השלטון המושחתת.
עדיין יש סיבה לאופטימיות: גם לאחר כמעט שנתיים שהמשטרה כפופה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אחרי שהצליח למנות מפכ"ל כלבבו, קידם קצינים לא מתאימים נוספים והביא לפרישתם המצערת של קצינים מקצועיים ואיכותיים, טרם הושלמה ההשתלטות. למרות מאמציהם של השר בן גביר וראש הממשלה נתניהו, המשטרה גוף גדול ומורכב.
יש עדיין מספיק שוטרים וקציני משטרה שיסרבו לבצע פקודות לא חוקיות וגם ידווחו עליהן לגורמים הרלוונטיים, ואם צריך ליועמ"שית לממשלה או לתקשורת. לא מאוחר להתעורר ולהוביל לשינוי במשטרה. האנרגיות והמחאה שהושקעו בבלימת השתלטות הממשלה על בתי המשפט, צריכות גם להיות מופנות לבלימת ההשתלטות על המשטרה.