ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ליועצת המשפטית לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בדרישה כי יפתחו בחקירה פלילית נגד עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר בשל חלקו לכאורה בפרסום קטעים מחקירותיו במשטרה.
החודש הוקרן לראשונה, בפסטיבל הקולנוע בטורונטו, קנדה, סרטו של אלכס גיבני "The Bibi Files", שבו משולבים קטעי וידיאו מחקירותיהם במשטרה של ראש הממשלה ובני משפחתו. החקירות הובילו להגשת כתב אישום בשלוש פרשיות ונגד נתניהו מתנהל כבר ארבע שנים משפט באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
דרוקר, ממבקריו החריפים של נתניהו בתקשורת הישראלית, הוא מפיק שותף בסרט על נתניהו. לטענת נתניהו, די בכך כדי לראות בעיתונאי חדשות 13 שותף לעבירה על חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), שאוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה בלא רשות ביהמ"ש.
"פרסום התיעוד הקולי והחזותי מחקירותיו של ראש הממשלה אינו שגגה או טעות, אלא התנהלות מודעת ומכוונת של מר דרוקר, כחלק ממסכת ארוכה, שנועדה להשפיע באופן בלתי ראוי על ההליך המתנהל נגד ראש הממשלה, במטרה לפגוע שלא כדין בזכויותיו הבסיסיות ביותר של ראש הממשלה", טוען נתניהו במכתב ששיגר שלשום (15.9) ליועמ"ש גלי בהרב-מיארה ולמפכ"ל רב-ניצב דניאל לוי, באמצעות עורכי-דינו עמית חדד, ישראל וולנרמן ונועה מילשטיין.
דרוקר עצמו הגיב לפנייה קודמת של נתניהו לביהמ"ש והבהיר את חלקו בסרט. "גיבני ביקש להיעזר בי לצורך הכנת הסרט כיועץ תוכן הן לענייני חקירות נתניהו והן לנושאים אחרים שנדונים בסרט", הצהיר דרוקר. "תפקידי בהפקה, אם כן, התמצה בייעוץ תוכן ותיאום המרואיינים. חברת ההפקה שבבעלותי סייעה אף היא בהפקה הטכנית של חלק מהראיונות וכן איתור והשגת קטעי ארכיון רלוונטיים. כמו כן, התראיינתי לסרט. המעורבות הזאת היתרגמה לתואר של מפיק שותף, בצוותא עם 3 מפיקים שותפים אחרים, אולם אין לי כל יכולת לשלוט - כאמור - בהחלטות לגבי הקרנת הסרט".
נתניהו דוחה עמדה זו. "מבצע בצוותא הינו כל מי ששותף בהכנת התנאים והאמצעים לביצוע העבירה אף אם אינו זה שמבצע את הפעולה האחרונה בשרשרת הפעולות", מדגיש ראש הממשלה בפנייתו ליועמ"ש ולמפכ"ל.
בנוסף דורש נתניהו לחקור גם את מקור הדלפת החומרים לגיבני, ומפנה להתבטאויות פומביות של המפיק שאמר כי בסוף 2023 פנה אליו מקור והציע לו את תיעוד החקירות לצורך עשיית סרט.
"בנסיבות אלו, נוכח הפרת החוק הבוטה, עזת הפנים והמכוונת, נבקש כי תורו באופן מיידי על פתיחה בחקירה פלילית כמפורט לעיל, הן בעניינו של רביב דרוקר כמבצע בצוותא של העבירה על פי סעיף 13 לחוק הסדר הפלילי (חקירת חשודים), והן בעניין המשך מסכת ההדלפות הבלתי חוקיות", כותב נתניהו.
לפי ראש הממשלה, ככל שחקירה כזו לא תיפתח בתוך שבעה ימים הוא ינקוט בצעדים משפטיים.
המכתב ששיגר נתניהו ליועמ"ש ולמפכ"ל צורף כנספח לבקשה שהגיש ראש הממשלה לשופטים שדנים באישומים הפליליים נגדו להוציא צו שיאסור כל פרסום של תיעוד חזותי וקולי מחקירותיו המשטרתיות, זאת על אף שהחוק אוסר ממילא על פרסום כזה בלא רשות ביהמ"ש.
נתניהו וההדלפות
זו אינה הפעם הראשונה בה נתניהו פונה לבית-המשפט בשל הדלפות של חומרי חקירה. כבר ב-2020 פנה נתניהו יחד עם שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בכריתת עסקת שוחד, ליועמ"ש לממשלה בדרישה שיורה על פתיחת חקירה שתחשוף מי המקור שהדליף חומרי חקירה לדרוקר.
היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, התנגד: "מדובר בחקירה נרחבת שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר, והיא תהיה כרוכה בפגיעה ניכרת בפרטיות הנחקרים ובהשלכות משמעותיות נוספות". לפי מנדלבליט, לכ-260 עובדי ציבור היתה גישה לחומרים, זאת מלבד עשרות אנשים בצוותי ההגנה של הנאשמים ובקרב העדים - שלא חל עליהם שום איסור חוקי להדלפת חומרים.
העליון אכן דחה את הבקשה ב-2020, שנועדה לערער את אמינותו של עד התביעה אילן ישועה. "נראה שהנזק שנוצר כתוצאה מפרסום ההקלטות הוא בעיקרו נזק תדמיתי הנובע מעצם הפרסום", כותב השופט קרא. "חזקה על בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כי אף אם נחשף להקלטות מחוץ לכותלי בית המשפט, יכריע בהליך הפלילי באופן מקצועי, אובייקטיבי וענייני. לפיכך, ומבלי להמעיט מחומרת מעשה ההדלפה, אינני סבור כי פרסום ההקלטות פגע בהוגנות ההליך הפלילי, שהוא הליך אשר בית המשפט יכריע בו על בסיס הדין וחומר הראיות. אכן, המקום לבירור טענות לגבי השלכות הפרסום על ההליך הפלילי הוא בהליך הפלילי גופו".
שנה אחר-כך, התיר שופט העליון נעם סולברג את שידור חקירתו של שעיה סגל המנוח, שהיה אחד מיועצי התקשורת של הזוג נתניהו. במקרה זה מדובר באותה סוגיה ממש שנתניהו מעוניין להעמיד כעת לפתחה של היועמ"שית לממשלה: שידור תיעוד ויזאולי של חקירות.
השופט סולברג לקח בחשבון את הסכמתה של אלמנתו של סגל לשידור החוקרים, והוסיף כי יש עניין ציבורי בפרסום: "עסקינן בחומרים הנוגעים להתנהלותו של ראש ממשלה מכהן, ליחסיו עם צוותו ויועציו. מטבע הדברים, לציבור עניין רב בפרסומם".
השופט סולברג גם לקח בחשבון את קונספירציית "תפירת התיקים" של נתניהו, ובין היתר טענותיו כי חוקרי המשטרה התנהלו באופן לא חוקי: "שוכנעתי, כי בנסיבות שבהן מעוררת ההגנה טענות לגבי האופן שבו נגבו ההודעות בחקירותיו של ראש הממשלה, קיים אינטרס ציבורי ממשי בפרסום התיעוד החזותי והקולי של החקירה.
"פרסום התיעוד החזותי והקולי יחשוף את התמונה במלואה, את טון הדיבור של החוקרים, את שפת גופם, את רמיזותיהם; גם תגובותיו של הנחקר יחשפו לעין כל. יצפה הציבור בתיעוד מן החקירה ויתרשם, כחכמתו, מן הדרך שבה חקרה המשטרה את אחד העדים בפרשה".
השופט סולברג התייחס גם לסוגיית ההדלפות: "שלוש פרשיות שונות מתנהלות נגד ראש הממשלה, בצדו נאשמים נוספים, לכל אחד מהם עורכי-דין, ולצדם: מתמחים, מזכירות ומעתיקים. בנסיבות הללו, אין אנו יכולים להצביע על 'המקור' שממנו דלף התיעוד אל 'המקור'".
בשנה שעברה דרש שוב נתניהו לפתוח בחקירה, הפעם בשל הדלפת פרטים מתוך השלמות חקירה: העובדה כי המיליארדרים מילצ'ן ופאקר, כוכבי "תיק 1000", פרשת טובות ההנאה למשפחת נתניהו, קנו לשרה נתניהו תכשיט בשווי עשרות אלפי שקלים.
היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה ענתה תשובה דומה לזו שנתן מנדלבליט שלוש שנים קודם לכן, אם כי הורתה למנות "גורם חיצוני בכיר" לחקירת ההדלפות. העליון דחה את דרישת נתניהו גם בפעם הזו, השופטים חאלד כבוב, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז מצאו כי אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"שית שלא לפתוח בחקירה פלילית לאיתור המדליפים. "פתיחה בחקירה מקום שבו כל גורמי המקצוע סבורים כי תוחלתה נמוכה, לא תביא מזור", פסק השופט כבוב.
מי שידוע כמדליף סדרתי הוא כמובן נתניהו עצמו. הדלפה מפורסמת שיוחסה לו על-ידי שותפי-סוד היא של מצגת צה"לית סודית, במטרה למנוע החלטת קבינט על כיבוש רצועת עזה ב-2014. היועמ"ש לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, דחה את הדרישה לחקור את ההדלפה, מאותן עילות שהציגו אחריו מנדלבליט ובהרב-מיארה.
68293-06-21