היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, החליטה למנות "גורם חיצוני בכיר ומיומן" לבדוק את נושא ההדלפות ממערכת אכיפת החוק ולהמליץ על צעדים ל"סגירת פרצות, ככל שקיימות", כך עולה מתגובת היועמ"ש לעתירה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר תידון ביום שני הקרוב בבית-המשפט העליון. על החלטת היועמ"ש דיווח לראשונה אמוץ שפירא בכאן 11.
לפני כשנה וחצי, באוקטובר 2021, נערכה השלמת חקירה להדס קליין, העוזרת האישית של שני המולטי-מיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שעל פי כתב האישום במשפט המו"לים המטירו על ראש הממשלה ורעייתו טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי שקלים.
במסגרת השלמת החקירה מסרה קליין מידע חדש על אודות תכשיטים שהעבירו שני המולטי-מיליארדרים לשרה נתניהו, כולל צמיד זהב המשובץ 121 יהלומים, שנרכש בארה"ב תמורת 41,676 דולר, לאחר הנחה. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-15.11.21, הודיעה הפרקליטות לסנגורים של נתניהו במשפט המו"לים על השלמת החקירה של קליין וממצאיה.
כמעט במקביל החלו להתפרסם דיווחים על תוכן העדות שמסרה קליין בהשלמת החקירה. עיתונאי חדשות 13 ברוך קרא צייץ: "חשיפה: הדס קליין מסרה למשטרה: מילצ'ן רכש לשרה נתניהו צמיד בשווי 50 אלף דולר". עיתונאית כאן 11 תמר אלמוג צייצה: "פרסום ראשון: ארנון מילצ'ן מסר שוב עדות בפרשה, בעקבות המידע החדש שמסרה הדס קליין על מתנות ממילצ'ן ופאקר". עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן צייץ: "הדס קליין העידה במשטרה כי מילצ'ן ופאקר קנו לשרה נתניהו לפי בקשתה צמידים ותיק במאות אלפי שקלים. מילצ'ן העיד ואישר. גם אנשים נוספים בסביבת מילצ'ן וקליין (כדוגמת הנהג) העידו".
חשיפה: הדס קליין מסרה למשטרה: מילצ'ן רכש לשרה נתניהו צמיד בשווי 50 אלף דולר
— ברוך קרא (@baruchikra) November 15, 2021
בהמשך פירסם נטעאל בנדל ב"הארץ" דיווח על עדות קליין ובאותו הערב דיווחה אילנה דיין במהדורה המרכזית של חדשות 12 על אותו תכשיט עליו העידה קליין, תוך שהיא מציגה צילום של חשבונית שנאספה במהלך החקירה. דיווחים דומים פורסמו בחדשות 13 ובכאן 11.
בעתירה לבג"ץ טען נתניהו כי "מדובר בהדלפות חמורות ואסורות של חומרי חקירה שהועברו לידי גורמים שאינם מוסמכים לקבלם". נתניהו, באמצעות עורכי-הדין עמית חדד ונועה מילשטיין המייצגים אותו בתיקים 1000 ו-2000, דרש להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית בדבר ההדלפות ולפעול למנוע הדלפות דומות בעתיד.
לטענת נתניהו, יש בידיו "ראיות ברורות לכך שגורם כלשהו מתוך קבוצה מצומצמת ומוגדרת של בעלי תפקידים ברשויות האכיפה, הדליף באופן אסור למספר כלי תקשורת חומרים" מתוך השלמת החקירה של קליין.
בעתירה מדגיש נתניהו כי בזמן שהתפרסמו הפרסומים שהוזכרו לעיל לא היו חומרי החקירה הללו בידי הסנגורים. בהקשר זה מציינים באי-כוח ראש הממשלה כי מעט לאחר השעה שבע בערב ביום שבו דיווחו כלי התקשורת על עדות קליין פנו אליהם נציגי התביעה בבקשה למסור להם לאלתר את חומרי החקירה.
דיווח בחדשות 12 על התכשיטים שקנו המיליארדרים מילצ'ן ופאקר לשרה נתניהו, 15.11.21 (צילום מסך)
הסנגורים הודיעו כי אין ביכולתם לאסוף את החומרים אלא למחרת ואולם "באופן חריג ויוצא דופן, הודיעה המאשימה לסנגורים כי שלחה את חומרי החקירה באמצעות מוניות וזאת במטרה למסור את חומרי החקירה הנוגעים להשלמות החקירה להגנה עוד באותו ערב". הסנגורים סירבו לקבל את החומרים, כדי שהתביעה לא תוכל לטעון כי ההדלפות שהזינו את מהדורות החדשות באותו הערב הגיעו מצדם.
למחרת, אחרי שבאי-כוחו של נתניהו התרעמו על ההדלפות בדיון במשפט המו"לים, קראו שופטי המחוזי רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם לרשויות החקירה לפעול לבירור העניין ולמנוע הדלפות בעתיד.
לטענת נתניהו, במקרה זה אין ספק כי חומרי החקירה הודלפו לתקשורת מתוך המעגל המצומצם של הגורמים ברשויות האכיפה שעסקו בהשלמת החקירה של קליין. קליין עצמה, כך מדגיש ראש הממשלה, העידה במשפט כי את החשבונית שקיבלה עבור רכישת הצמיד לגברת שרה נתניהו הכניסה למעטפה סגורה ושמרה בתיק עד למועד החקירה במשטרה, אז מסרה אותה לחוקרים.
במעלה החשבונית נרשם בכתב יד "guest gift", אותו רישום שהופיע גם במעלה החשבונית שהוצגה בחדשות 12, בדיווח של דיין. "מדובר בראיה ברורה לכך שמי שהדליף את החשבונית לעיתונאית דיין הוא גורם מרשויות האכיפה", טען ראש הממשלה נתניהו.
גורם חיצוני למערכת אכיפת החוק
לפני ימים אחדים, לקראת הדיון שיתקיים כאמור ביום שני הקרוב, השיבה היועמ"ש בהרב-מיארה לעתירה. בתשובה דוחה היועמ"שית את טענת נתניהו כאילו רק מספר מצומצם של אנשי מערכת אכיפת החוק היה חשוף למידע.
לטענת היועמ"ש, מקרה ההדלפה נבחן על ידי בכירי מערכת האכיפת החוק ונבדקה האפשרות לחקירה פלילית אולם ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ופרקליט המדינה הגיעו למסקנה כי "אין בנסיבות העניין בסיס מספק
לשימוש בכלים של חקירה פלילית לבירור המקרה".
המדינה: לכ-35 עובדי מדינה היתה נגישות למסמך וכן לגורמים נוספים מקרב העדים, עורכי דינם וכן "גורמים נוספים בארץ ובחו"ל"
היועמ"ש מסבירה, באמצעות עורכות-הדין שוש שמואלי ומיטל בוכמן-שינדל, כי להשלמת החקירה של קליין נחשפו עובדי ציבור רבים במשטרת ישראל, בפרקליטות המדינה, בייעוץ המשפטי לממשלה ובבית-המשפט אליו הוגשו בקשות לצווים. בנוסף נחשפו לחומרים אנשים מחוץ לשירות הציבורי, שחלקם מצויים בחו"ל (בכך אפשר שהתביעה מכוונת למילצ'ן ופאקר), כולל עדים שמהם נגבו עדויות, עורכי דינם ואולי גם מקורביהם.
אשר לחשבונית שהופיעה בפרסום של דיין, לכ-35 עובדי מדינה היתה נגישות למסמך וכן לגורמים נוספים מקרב העדים, עורכי דינם וכן "גורמים נוספים בארץ ובחו"ל, "חלקם למשך זמן רב מאוד". עוד נטען בהקשר זה כי "לא ניתן לזהות בפרסום בתוכנית 'עובדה' האם עותק החשבונית שפורסם הוא זה מתוך תיק החקירה אם לאו".
ג'יימס פאקר (צילום מסך)
לרכישת התכשיט היו מודעים מילצ'ן ופאקר, עוזרו של פאקר איאן מוריס רכש את התכשיט בפועל והעביר לקליין לפי גרסתה את המעטפה עם החשבונית, היא עצמה התייעצה עם עורכי-דינה על אודות מסירת המידע על רכישת התכשיט לחוקרים. מוריס העיד כי ההערה שנכתבה במעלה החשבונית אינה בכתב ידו, אולם לפי היועמ"ש "אפשר שצילום החשבונית הנושא את כתב היד מצוי בידי המעורבים ברכישתו והעובדים עימם".
לטענת היועמ"ש, כיוון שנחשפו לחומרים גם מי שאינם עובדי ציבור הנמצאים בחו"ל אפשר שההדלפה לא נעשתה כלל על ידי עובד ציבור ומכאן שלא נעברה עבירה. "הנאשמים והסניגורים אכן קיבלו את חומר החקירה לאחר הפרסום בתקשורת", נטען בתגובה לעתירה, "אולם אין בטענות העותר כדי לשלול אפשרות למסירת המידע בידי גורם אחר חיצוני למערכת אכיפת החוק, ולחייב מסקנה כי החשבונית, אשר מקורה אינו ברשויות האכיפה, נמסרה לגורמי תקשורת על-ידי עובד מדינה בהכרח".
לא נגרם נזק
עוד טוענת בהרב-מיארה כי ממילא לא נגרם נזק לנתניהו מהפרסומים, וזאת בשל עיתוי הפרסומים: אחרי שהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט כבר קיבל החלטה שלא להמשיך לחקור את הנושא; אחרי שהוסר צו איסור הפרסום שהוטל על המידע; אחרי שהתביעה מסרה לבית-המשפט הודעה על השלמת החקירה ולאחר שהחליטה להעביר לסנגורים את החומרים. בנסיבות אלו, כך נטען, "לא נפגעה הוגנות ההליך הפלילי ולא נפגעו זכויות הנאשם".
היועמ"ש מעדכנת כי לנוכח חשיבות הסוגיה, משום שלא ניתן להפריך את האפשרות שבכל זאת עובד מדינה הוא שהדליף את החומרים ולצורך חיזוק אמון הציבור היא החליטה למנות גורם חיצוני "בעל ניסיון בגופי ביטחון" שיערוך עבודת מטה וימליץ על צעדים מעשיים
לעומת זאת, טוענת היועמ"ש, חקירה פלילית לאיתור המדליף כרוכה בהפעלת כלים "פולשניים ופוגעניים" כלפי "קבוצה גדולה, בנסיבות בהן אין כנגדם אינדיקציה לחשד אישי, הנזק אינו מצדיק את הפגיעה, ותוחלת החקירה נמוכה". חקירה לאיתור המדליף, נטען עוד, תכלול את האפשרות לחקור את אנשי מערכת "עובדה", מה שמעורר חשש לפגיעה בחיסיון העיתונאי.
עתירה דומה, יש לציין, הוגשה כבר בשנת 2020 על-ידי נתניהו יחד עם נאשמים 2 ו-3 במשפט המו"לים, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', וזאת בדרישה לחקור הדלפות הקשורות לפרשה המכונה "תיק 4000". בג"ץ דחה אז את העתירה וקבע כי הנזק שנגרם לנאשמים הוא תדמיתי בעיקרו, והפרסום לא פגע בהוגנות ההליך הפלילי.
על אף כל האמור לעיל, היועמ"ש מעדכנת כי לנוכח חשיבות הסוגיה, משום שלא ניתן להפריך את האפשרות שבכל זאת עובד מדינה הוא שהדליף את החומרים ולצורך חיזוק אמון הציבור היא החליטה למנות גורם חיצוני "בעל ניסיון בגופי ביטחון" שיערוך עבודת מטה ו"ימליץ על דרכים למניעת מקרים של מסירת מידע אסור בגילוי במערכת עליה היא מופקדת". אותו גורם, שהיועמ"ש לא נוקבת בשמו, אמור למסור את מסקנותיו בחודש ספטמבר הקרוב.
* * *
לקריאת העתירה
לקריאת התגובה לעתירה
בג"ץ 3823/22