שר התקשורת שלמה קרעי הורה היום (11.8) על הגבלת שידורי ערוץ אל-מיאדין בישראל. ערוץ אל-מיאדין, המשדר מלבנון, מזוהה עם חיזבאללה וממומן ככל הנראה בידי איראן.
אין זו הפעם הראשונה שהשר קרעי מגביל את שידוריו של הערוץ. ב-15.11.23, לאחר קבלת חוות דעת מגורמי הביטחון בישראל ואישור הקבינט הביטחוני-מדיני, חתם השר קרעי על צווים המגבילים את שידורי אל-מיאדין בישראל למשך 30 יום. עם פקיעת הצווים, ב-14.12.23, חתם השר קרעי על צווים נוספים כדי להאריך את המגבלות ב-30 ימים נוספים. אלא שהמגבלות הללו פקעו ב-13.1.24 ובהמשך פקע גם תוקף התקנות עצמן. מאז לא היתה כל מגבלה חוקית על פעילות הערוץ בישראל.
בתחילת חודש אפריל הכנסת אמנם אישרה את הוראת השעה לאיסור מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (המכונה באופן מטעה "חוק אל-ג'זירה"), אולם זה תורגם לצווים שהופנו רק כלפי הרשת הקטארית ולא נגד אל-מיאדין, שחזר לשדר מתוך ישראל.
לאחר פקיעת תוקף התקנות והצווים של שר התקשורת קרעי חזרה כתבת הערוץ הנאא מחאמיד לשדר עבור הרשת הלבנונית מתחומי מדינת ישראל למשך תקופה, אך בהמשך חדלה בשנית מלעשות כן. בתשובה לפניית "העין השביעית" מסרה בחודש מאי האחרון כי אחרי תקופה קצרה שבמהלכה שבה לשדר עבור הערוץ החלו להתפרסם כתבות נגדה בתקשורת הישראלית, בין היתר בערוץ 14, והיא החליטה "מטעמי בטיחות" לחדול שנית מעבודתה.
בחלוף הזמן שבה ושידרה מחאמיד מישראל, וב-28.7 הגיעה למג'דל שמס, שם נהרגו תריסר ילדים מפגיעת רקטת חיזבאללה. השידור של ערוץ המזוהה עם חיזבאללה ממקום בשטח מדינת ישראל שבו נפגעו ילדים מירי חיזבאללה עורר זעם ותשומת לב תקשורתית. עוד באותו היום קרא השר קרעי לכוחות צה"ל "לקחת את הכתבת ולזרוק אותה מעבר לגבול" והצהיר כי יפעל לחסימה מחודשת של הערוץ.
היום, לאחר אישור הממשלה, חתם השר קרעי על הוראות להגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ (אותה ניתן לעקוף בקלות) ועל החרמת ציוד המשמש את הערוץ לשידורים בישראל.
"כמו אלג'זירה כך אלמיאדין וכך כל שונאי ישראל. לא נאפשר לשופרות החמאס והחיזבאללה לשדר במדינת ישראל ולסכן את לוחמינו ואזרחינו", הודיע השר בחשבונות המדיה החברתית שלו. קרעי ניצל את ההזדמנות על מנת להמשיך במתקפה המתמשכת שלו נגד שר הביטחון יואב גלנט, אם כי הפעם בנימוס יחסי. קרעי קרא לגלנט לפעול נגד אל-ג'זירה ואל-מיאדין גם בשטחים, מחוץ למדינת ישראל הריבונית, ולהכריז עליהם כאל ארגוני טרור.
ההוראות נכנסו לתוקף עם חתימתן וכעת יעברו לדיון בבית-המשפט לצורך אישורם, כפי שמחייבת הוראת השעה. שם תסביר המדינה, ככל הנראה במעמד צד אחד, מדוע במשך שבועות ארוכים לא נדרשה הגבלת שידורי הערוץ מטעמי ביטחון ואילו מיד לאחר השידור ממג'דל שמס הפכו שידורי הערוץ לכאלה שפוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
החוק מכוחו הוצאו הצווים נגד אל-מיאדין ואל-ג'זירה ספג ביקורת רבה והן אל-ג'זירה והן האגודה לזכויות האזרח עתרו כנגדו. בין היתר נטען כי בספר החוקים של מדינת ישראל ישנם די חוקים שניתן להשתמש בהם נגד כלי תקשורת שנטען שהם פוגעים בביטחון המדינה; כי הסנקציות המוטלות מכוח החוק ממילא אינן אפקטיביות (הערוצים ממשיכים לשדר בכל מקרה, שכן אינם ממוקמים בישראל, וניתן לקלוט את שידוריהם בצלחות לווין וברשתות החברתיות); וכי חקיקת חוק המאפשר לממשלה להגביל שידורים של כלי תקשורת הוא מדרון חלקלק לצנזורה פוליטית.
הפוליטיקאים מממשלת נתניהו שהיו אמונים על ניסוח החוק בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, הוכיחו שוב ושוב בהצהרותיהם המפורשות כי החששות האלה מוצדקים.
שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד), יו"ר הוועדה צביקה פוגל (עוצמה-יהודית) וחברי כנסת אחרים בוועדה, אמרו וחזרו ואמרו כי מבחינתם החוק הוא רק בסיס לחקיקה מרחיבה, כשהמטרה היא להגיע לחוק שמסמיך את קרעי ואת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לסגור גם כלי תקשורת ישראלים ולעשות זאת בכל עילה עליה יחליטו, ללא חוות דעת ביטחונית ופיקוח משפטי וללא הגבלת זמן.
קואליציית נתניהו אכן התחילה לפעול בכיוון זה, ומספר הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה הוגשו על מנת לעשות רדיקליזציה לחוק. בין היתר להעניק לשר התקשורת סמכות להורות על כליאת עיתונאים ולחסום את הגישה בישראל לרשתות חברתיות או כל אתר אינטרנט אחר.