לדובי אָיְכֶנְוַלְד, מנכ"ל ועורך ראשי בהוצאת ידיעות-ספרים, היה במשך שנים מעמד חריג באימפריית התקשורת של ארנון (נוני) מוזס. מצד אחד היה איכנולד שותף בבעלות על הוצאת הספרים של העיתון ונחשב מקורב למו"ל מוזס. מאידך, מעמדו כמנכ"ל ועורך ראשי בהוצאת הספרים העניק לו גישה עצמאית לאנשי עסקים ופוליטיקאים, בהם גם כאלה שהיו בעימות עם העיתון. ראש הממשלה בנימין נתניהו, למשל.

אל משפט המו"לים הגיע איכנולד אתמול (12.2) כדי להעיד על חלקו ביוזמה, תיווך והפקה של שני מפגשים בין מוזס, נאשם מספר 4 בתיק, לבין נאשם מספר 1 -נתניהו. המפגשים התקיימו בתחילת שנת 2013, כשנה וחצי לפני המפגשים שהוקלטו במכשיר הטלפון של ארי הרו, מהם נולדה הפרשה הפלילית המכונה "תיק 2000". כבר במפגשים האלה, העיד איכנולד, שוחחו ראש הממשלה והמו"ל על ריסון כוחו של "ישראל היום" ומנגד שינוי הסיקור ב"ידיעות אחרונות", המתת והתמורה שבלב עסקת השוחד של "תיק 2000".

בחקירתו תיאר איכנולד כיצד שימש שליח, "דוור" כלשונו, למסרים בין נתניהו למוזס. לפי גרסתו הרשמית בעדותו, תפקיד המפתח שמילא בקשר בין שתיים מהלשכות החזקות בישראל נחת עליו בעל כורחו ובניגוד לרצונו והוא הסכים לקחת על עצמו את המשימה רק למען טובת עם ישראל ומדינת ישראל.

נתניהו, כך המשיך ותיאר איכנולד בעדותו, הבין את הסכנה שמציב "ישראל היום" לדמוקרטיה הישראלית. מנגד מוזס, שוב לדברי איכנולד, הוא איש עסקים נטול כל קשר לתוכן המתפרסם בכלי התקשורת שבשליטתו, אשר בסך הכל רצה לקדם תחרות בריאה בשוק התקשורת, גם כן למען שגשוג הדמוקרטיה בישראל.

אולם מתוך מה שכבר התגלה בעבר על התנהלותם של נתניהו ומוזס, וגם מתוך הפרטים שנחשפו בעדותו של איכנולד עצמו, דומה כי מנכ"ל הוצאת הספרים דווקא שש לתפקיד המתווך וכי המניעים של כל הצדדים לא היו נאצלים כפי שטען.

מחשבה מופרעת

"צר עולמי כעולם הספרים" הציג את עצמו איכנולד בפתח עדותו, "זה עיסוקי וזו אהבתי".

הקשר ל"ידיעות אחרונות", העיד, נולד בשנות השמונים, כשהחברה המשפחתית שהקים אביו החלה לשתף פעולה עם "ידיעות אחרונות" במיזמי הוצאה לאור. "בשנת 1994 נוני מוזס, המנכ"ל והבעלים של 'ידיעות אחרונות', קרא לי ומינה אותי לעורך ומנכ"ל הוצאת הספרים של הוצאת ידיעות-אחרונות", סיפר איכנולד. החברה המשפחתית, איכנולד-אחזקות, מחזיקה עד היום 50% מההוצאה לאור, כשהחצי השני בידי ידיעות-אחרונות.

את יחסיו עם מוזס תיאר איכנולד כ"קשרי עבודה של קרוב ל-30 שנה". הם מתראים בעבודה, אמר, בתקופות מסוימות יותר ובאחרות פחות, אך אין ביניהם "קשרי חברות". הוא אמנם הגיע לאירועים משפחתיים בביתו של מוזס ומוזס הגיע לאירועים משפחתיים שלו, אולם הם "לא יוצאים לבלות ביחד, לא יצאנו לטיולים ביחד, לא ראינו סרט ביחד במתכונת זוגית".

מיקי רוזנטל סיפר בעבר בראיון לאתר "זמן ישראל" כי בשנות ה-90, כשמוזס סיים את השתלטותו על העיתון ונסוג אל עבר הצללים במערכת, הוא היה מעביר מסרים רגישים באמצעות שליחים. אחד מהם היה איכנולד.

"חשוב להבין שנוני לעולם לא מעביר הוראות כאלה בצורה ישירה. גם לא אלי, ואני הייתי אז במעמד של שותף סוד", סיפר רוזנטל שכיהן כראש מערכת החדשות של העיתון באותה תקופה. "הוא עוד פחד אז פחד מוות מפרשת האזנות הסתר, ואם היו לו הנחיות, הן היו עוברות בשיחות מסדרון כאילו מקריות כאלה, עם חיים רוזנברג או דובי איכנולד, שהיו ניגשים ואומרים לך משהו כמו 'אנחנו קצת הגזמנו בביקורת נגד ביבי, לא?'. ואתה, בתור עורך, כבר היית אמור להבין לבד מה צריך לעשות".

בבית-המשפט לא נשאל על כך איכנולד. לפי תיאורו, הוא אולי פגש את מוזס בחדר האוכל של העיתון אך מהיכרותו ארוכת השנים הבין כי אין למו"ל והעורך האחראי, שחלש על מונופול חסר תקדים ברמה עולמית בתחום העיתונות המודפסת, כל יכולת להשפיע על התכנים המתפרסמים בכלי התקשורת שבשליטתו.

איכנולד סיפר כי עד מעבר הקבוצה כולה לראשון לציון לפני כשבע שנים נהג לעבוד ממשרדי ההוצאה ששכנו בבניין נפרד ממערכת "ידיעות אחרונות". עם זאת, היה לו משרד גם בקומה השלישית של בית "ידיעות אחרונות" ברחוב מוזס בתל-אביב, ליד משרדו של המשנה למנכ"ל ינון אנגל. למשרדו הזה הגיע איכנולד פעמיים בשבוע, כל שלישי וחמישי.

"המחשבה שמי שעומד בראש המערכת יכול להורות לכתבים לשנות כתבות זה כמעט מחשבה מופרעת. יש כל כך הרבה אנשים, יש עורכים ומגיהים, שנוני ילך ויתערב בדברים?"

כשעו"ד נוית נגב, הסנגורית של מוזס, הציגה בפני איכנולד את השקפתו של נתניהו לפיה העורך האחראי ובעל השליטה ב"ידיעות אחרונות" משפיע ומעצב את התכנים המתפרסמים בעיתון ובאתר שבשליטתו, הגיב העד במילים "זה נשמע לי מופרך".

"אני מכיר את המקום הזה הרבה מאוד שנים", העיד איכנולד על "ידיעות אחרונות". "המחשבה שמי שעומד בראש המערכת יכול להורות לכתבים לשנות כתבות זה כמעט מחשבה מופרעת. יש כל כך הרבה אנשים, יש עורכים ומגיהים, שנוני ילך ויתערב בדברים? נוני יכול להוריד כתבה? אם היא שקרית אוקיי, אבל באופן טבעי, הוא לא יכול בכלל".

עדות זו של איכנולד עומדת בניגוד לעשרות עדויות בדבר התערבויות בוטות של מוזס בעבודת המערכת של "ידיעות אחרונות", באופן עקבי ולאורך עשרות שנים, לטובת שיקוליו העסקיים והאישיים, שנחשפו בין היתר בסדרת התחקירים "שיטת ידיעות אחרונות".

כדי לאשש את קביעתו בדבר חוסר המעורבות של מוזס בנעשה בעיתון סיפר איכנולד על דוגמה מעולמו כמנכ"ל ועורך ראשי של ידיעות-ספרים.

"אני יכול להגיד מההיכרות האישית כמי שעומד בראש מערכת הוצאת הספרים, 40 שנה של היכרות, מעולם לא התערב", אמר איכנולד. "לא כל דבר הוא אהב. אבל לא התערב. אריה דרעי, שהוצאתי את הספר שלו שבו הוא כותב נגד ידיעות אחרונות, ומוטי גילת כמעט רצה להביא אותי לבוררות, ולא היתה התערבות. היה דיון ביני לבין גילת וברנע אבל הספר יצא. למרות שידיעות אחרונות ומוטי גילת ניהל איתו אז תחקירים וחשב שמה שהוא מפרסם בספר זה לא נכון. לכן זה היה נראה לי כל כך הזוי גם. הוא מעולם לא התערב".

בספרו של גילת, "קללת דרעי", מציג העיתונאי החוקר תמונה שונה. לדבריו, עוד בטרם יצא הספר לאור ולמעשה עוד לפני שידע על התוכנית להוציא את הספר הביוגרפי של דרעי בהוצאת ידיעות-אחרונות, פנה אליו מוזס והציע לו לקיים ראיון נרחב, "ללא תנאים מוקדמים", עם דרעי, שהיה אז נאשם שחיכה להכרעת דינו בביהמ"ש.

"לך על זה", ציטט גילת את מוזס, "תוכל לשאול אותו הכל. אתה ודרעי ליד שולחן אחד מדברים על כל מה שהיה באופן חופשי, מקצועי – מה יכול להיות גדול מזה?". גילת התנגד. "אמרתי למוזס שאין לי בעיה לראיין את דרעי, אבל רק אחרי הכרעת הדין", כתב. "חידדתי את הדברים: דרעי זקוק עכשיו למכונת כביסה ולחיבור עם 'ידיעות אחרונות'. יש סיבה לחיזור שלו אחר העיתון".

כשגילת גילה שבהוצאת ידיעות-ספרים מתכוונים להוציא לאור את ספרו של דרעי, הוא זעם. "לא העליתי בדעתי שייעשה דבר כזה בלי לשתף אותי בהחלטה. בלי להזמין אותי לדיון בשאלה עקרונית פשוטה – האם ראוי שעיתון יילחם בעצם בתחקיר של עצמו, ואם כן, מתי לפרסם ספר כזה. שהרי ברור מדוע מבקשים דרעי והמחבר שהספר יתפרסם דווקא עכשיו ודווקא בהוצאת 'ידיעות אחרונות'", כתב גילת בספרו.

לפי גרסת גילת ליחסיו עם מוזס ודרעי, שמתוארת בהרחבה ב"שיטת ידיעות אחרונות", לא רק שהמו"ל לא התנגד להדפסת הספר של הנאשם דרעי בהוצאה של העיתון, הוא חיפש דרכים להלבין את דרעי בעיתון עצמו באמצעות ראיון. בסופו של דבר, במקום ראיון גדול, דרעי קיבל ממוזס מתנה אחרת: זמן לא רב לפני הכרעת הדין פורסם בהבלטה ב"7 ימים" פרק מתוך הספר, שעסק במשפחת דרעי ובילדותו במרוקו, ארץ מולדתו. כך יכלו הקוראים – והשופטים – להיחשף לצדדים האנושיים בדמותו של הנאשם, במעין קדימון לטיעונים לעונש.

עם כולם יש לי קשרים

גם היחסים של איכנולד עם בני-הזוג נתניהו התחילו לפני כשלושים שנה. בשנת 1995 יצא לאור ספרו של נתניהו "מקום תחת השמש" בתרגום לעברית בהוצאת ידיעות-אחרונות. לרגל האירוע, העיד איכנולד, נתניהו ביקש לפגוש אותו. "הוא בא עם שרה וישבנו, היתה פגישה", ציין והוסיף כי מאז יש ביניהם קשרי עבודה. בין היתר הוציא את ספרו של נתניהו "מלחמה בטרור"; הוציא ספרים שכתב אביה של שרה נתניהו, שמואל בן-ארצי; הוציא ספר לאחיו של נתניהו, עדו; הוציא ספר לאביו של נתניהו בן-ציון, והיה מבקר תדיר בבית האב שברחוב הפורצים בירושלים כדי להכין ביוגרפיה בכיכובו.

"איכנולד אמר לי כל הזמן להתנתק מהאירוע הזה כי זה רק צרות ואי אפשר לרצות אותה ושיש לו כבר ניסיון עם זה מהספר הקודם"

מתווך אחר של מסרים בין מוזס לנתניהו, עד המדינה ניר חפץ, ששימש כעורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" ובהמשך כדובר נתניהו ומשפחתו, תיעד בזמן אמת מה ששמע מאיכנולד על הספרים שהוציא למשפחת נתניהו. ברשימותיו, שנחשפו בידי רביב דרוקר, כתב חפץ על השקת ספרו של שמואל בן-ארצי, אביה של שרה נתניהו.

בין היתר כתב חפץ: "הגברת התקשרה אליי ואמרה שצריך לדחוף את הספר כי אחרת לא יקנו אותו. היא ביקשה שאפנה לאיכנולד ואבקש ממנו לפרסם מודעות בעיתונים ושאדבר עם סיוון רהב לגבי הכתבה, אבל לא פניתי לאיכנולד מעולם בעניין זה. בכלל, איכנולד אמר לי כל הזמן להתנתק מהאירוע הזה כי זה רק צרות ואי אפשר לרצות אותה ושיש לו כבר ניסיון עם זה מהספר הקודם".

ספר נוסף מאת נתניהו עצמו, שאמור היה לצאת בהוצאת ידיעות-אחרונות, נגנז עם בחירתו מחדש לראשות הממשלה. לפני כשנתיים דיווח גידי וייץ ב"הארץ" כי ההוצאה שילמה לנתניהו מקדמה בסך כ-140 אלף שקלים, שלא הוחזרה במשך שנים. בהמשך הציע איכנולד לנתניהו שבמקום הספר שהבטיח יוציא בידיעות-ספרים ספר אוטוביוגרפי. כשנתניהו הוציא בסופו של דבר את האוטוביוגרפיה שלו בהוצאה אחרת ("שיבולת"), פרק ממנו פורסם דווקא ב"ידיעות אחרונות" והיה מי שקשר בין החוב הישן לזכות לפרסם פרק מהספר.

כששאלותיה של עו"ד טפת מויאל-רוטשילד מפרקליטות מיסוי וכלכלה התקרבו לנושא קם לראשונה עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, שעד אז ישב בשקט ושמע בסבלנות על אהבתו של איכנולד לספרים ועל שפע הכותרים שהוציא למשפחת נתניהו. או אז, היה לפתע דחוף לסניגור להתלונן על שאלות לא רלוונטיות. "אולי אפשר להפסיק עם החיים שכאלו", פלט.

השופטים איפשרו לפרקליטות להמשיך ולשאול בנושא הקשר הישיר בין העד לנאשם מספר 1, אולם כשעו"ד מויאל-רוטשילד רמזה בשאלת המשך לסכום המקדמה ששולם ומעולם ככל הנראה לא הוחזר, שוב זינק עו"ד חדד לעזרתו של הלקוח והפרקליטה מיהרה לסגת.

כמו עם מוזס, גם את הקשר עם נתניהו תיאר איכנולד כ"קשר מקצועי", אולם מנכ"ל הוצאת הספרים הוסיף כי טיב המקצוע שבו הוא עוסק מוביל את הקשר המקצועי להיות גם "קשר של אמון".

"כשאדם כותב ספר", העיד איכנולד, "זה פיסת ליבו ואני נחשף לזה". קשר האמון הזה, ציין, לא מאפיין רק את יחסיו עם נתניהו אלא גם עם כל יתר אישי הציבור הבכירים שהוציאו ספרים אישיים בהוצאתו.

וישנם רבים כאלה, מרחבי המפה הפוליטית. רק בשבוע שעבר העיד במשפט המו"לים היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, ושמע מעו"ד חדד דברי חנופה על טיב כתיבתו. עו"ד נגב, באת-כוחו של מוזס, שהתה באולם והעירה לפרוטוקול כי ספרו של וינשטיין יצא לאור בהוצאת-ידיעות אחרונות.

"יש קשרים עם כולם, אני יכול להגיד", אמר איכנולד, "זה יכול להיות עם אולמרט, עם בנט, עם שופטים, עם כולם יש לי קשרים ואני מקווה שקשרי אמון".

הבעיה עם "ישראל היום"

כמי שעמד בתווך, בין נתניהו למוזס, שמע איכנולד תלונות משני הכיוונים. ראש הממשלה התלונן על הסיקור ב"ידיעות אחרונות" ואילו מוזס התלונן על "ישראל היום", תפלצת העיתונות החינמית שהקים המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון למען הפוליטיקאי המועדף עליו, נתניהו.

"הרבה תלונות הייתי שומע לאורך כל השנים", העיד איכנולד. "הרבה מאוד שנים שהוא [נתניהו] חשב שידיעות לא נותן לו תקשורת הוגנת". העד סיפר כי גם כשהיה מגיע להיפגש עם ראש הממשלה בנושאים אחרים, אם במקרה "היתה איזו כתבה או שלא נתנו ביטוי לעשיה חיובית שלו", זה "מאוד מכעיס" את נתניהו. לדברי איכנולד, נתניהו ייחס לתקשורת השפעה עצומה ולמוזס אישית כוחות דמוניים. "אני זוכר יום אחד שאמרתי לו 'ביבי, תסתכל למעלה, אתה ראש ממשלה'", סיפר איכנולד, אך בכל זאת נתניהו חשב שלמוזס עמדת כוח כשלו.

"אני זוכר שישבתי בסלון [של נתניהו]", העיד איכנולד בהמשך, "היתה גם שרה ושוב פעם עלה סיקור, ידיעות, תלונות. ואמרתי להם 'הוא [מוזס] חושב שאתה ראש ממשלה הכי טוב למדינת ישראל, זה מה שהוא חושב".

לדברי איכנולד, בני-הזוג נתניהו טענו באוזניו לא אחת שמוזס מתנכל להם ומכוון את הידיעות נגדם. "חשבתי שהטענה הזו מופרכת, שהוא בכלל יכול לקבוע ולעשות, והרבה פעמים לא הייתי מגיב, הייתי אומר לו 'זה הזיות'", סיפר איכנולד. "אני זוכר ששרה אמרה לי: אתה מדבר עם ראש ממשלה. אמרתי לה 'אני חושב שזה הזיות', והיא מתחילה לחנך אותי 'למה אתה מדבר כך על ראש ממשלה?' אמרתי לה 'אנחנו יושבים כאן שלושתנו'".

בחקירתו הנגדית אישר איכנולד כי פעמים רבות לא היה מעביר את התלונות של נתניהו למוזס, וכי לא הבין את התלונות כמסר שעליו להעביר אלא יותר כ"פריקה" של נתניהו את מצוקותיו. עם זאת, ולמרות שביקש להתנער מתפקיד המתווך, מתוך עדותו הסתבר כי איכנולד דווקא העביר לא אחת מסרים מצד לצד.

כבר בשנת 2007, כך העיד במשטרה העורך הראשי לשעבר של "ידיעות אחרונות" שילה דה-בר (כיום המשנה למנכ"ל "רלוונט"), פנה אליו איכנולד וסיפר לו כי שוחח עם נתניהו ושמע ממנו תלונה על אופי סיקורו בעיתון. "כזה בחור מוכשר", אמר נתניהו לאיכנולד על דה-בר, "למה הוא כל כך רודף אותי?".

העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" אמר לאיכנולד שיציע לנתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, להיפגש עמו. "אני רודף אותו?", תהה דה-בר, "למה שאני ארדוף אותו? אני לא בעדו ולא נגדו, אני מבחינתי כולם אייטמים, [...] אבל אם זה מה שהוא חושב אז יש לי הצעה, או אני אפגש איתו ואני אגיד לו 'אתה חושב שאתה מסוקר באופן ביקורתי? תביא סיפורים טובים ונפרסם אותם בשמחה, אין לי שום... סיפור טוב זה סיפור טוב".

דה-בר הוסיף וסיפר לחוקרים: "נפגשנו אני וביבי בהילטון תל אביב ואכלנו סושי". אבל "הסיפורים הטובים" לא הגיעו ל"ידיעות אחרונות". באותה שנה הקים אדלסון את "ישראל היום" שבתוך זמן קצר מוטט את המונופול של מוזס בשוק העיתונות המודפסת בישראל. מרגע זה נוצרה מה שאיכנולד כינה "הבעיה", או "הפיל שבחדר".

בשנת 2012, העיד איכנולד, יזם שיחה עם נתניהו כדי לספר לו על הצרות - העולמיות והמקומיות - של שוק העיתונות המודפסת. לצד ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק, ששאבו את כספי הפרסום מאתרי האינטרנט המקומיים, השוק בישראל התמודד עם תופעה חסרת תקדים - חינמון שאינו מסתפק בידיעות ספורט ורכילות אלא מתמקד בחדשות מדיניות ופוליטיות, יוצא שישה ימים בשבוע ומחולק עד לפתח הבית. במשטרה אמר איכנולד כי שמע ממוזס כי החינמון "הורס את העיתונות".

נתניהו, כך העיד איכנולד, גילה עניין בדבריו. "זה דווקא דברים שמאוד מגרים את ביבי", סיפר העד. "הוא מאוד התעניין ושמע אותי ואפילו שאל אותי אז מה הפתרונות, ולא ידעתי. הלכתי לבדוק ובפגישה נוספת אמרתי לו שבצרפת ממסים את גוגל, באנגליה לא נותנים שבוע רק ארבעה ימים לחינמונים, סוג של פתרונות".

בחקירה הנגדית שיתף איכנולד פעולה באופן מלא עם באת-כוחו של שותפו לעסקים ועמיתו לעבודה מוזס. "ישראל היום", הדגיש, אינו בעיה פרטית של "ידיעות אחרונות" אלא בעיה של התקשורת הישראלית כולה, וכתוצאה מכך בעיה לדמוקרטיה.

 

"כשאין עיתונות חופשית זה נזק לדמוקרטיה", העיד איכנולד. "האמנתי בזה, חשבתי את זה, והרגשתי פשוט... אני זוכר שדיברתי מדם לבי. אמרתי לו 'תשמע זה נזק', והוא ראש הממשלה. גם הרגשתי שהוא מבין, זה לא משהו שהוא מופרך. הוא התעניין ושאל שאלות".

מוזס, כפי שאיכנולד תיאר אותו, רצה בסך הכל שוק תחרות מאוזן במקום מאבק חסר סיכוי בהיצף השוק בגליונות חינם במימון מולטי-מיליארדר. "הוא [מוזס] אמר שהוא רוצה תחרות הוגנת", העיד איכנולד על המו"ל של העיתון שהיה עד להקמת "ישראל היום" מונופול מוכרז ואף ניצל לרעה את כוחו המונופוליסטי, "זה מה שהוא אמר, הוא לא אמר אף פעם לסגור את 'ישראל היום'".

"זה אנשים שגם טובת ישראל עומדת לנגד עיניהם, לא רק אינטרסים", ציין איכנולד ביחס לנתניהו ומוזס. בהמשך הוסיף על מוזס: "הוא בן אדם מאוד ערכי שהמדינה חשובה לו".

היוזמה של איכנולד למפגש בין נתניהו למוזס נולדה ביום הבחירות של ינואר 2013. איכנולד העיד כי באותו היום שהה עם אשתו טלי ובנותיהם במתחם התחנה בתל-אביב, כשבשעת צהריים מאוחרת הטלפון שלו צלצל. על הקו היתה שרה נתניהו. "היא אמרה לי 'חברים שלך כולם מצביעים בנט'", נזכר איכנולד מעל דוכן העדים, "התחילה ככה די… לא הבנתי מאיפה זה בא לי. פחות או יותר אמרה לי: 'תדאג, אם אתה יכול, שיצביעו כמו שצריך'. אני זוכר את הסיטואציה, שהגעתי לטלי ואמרתי לה 'איזו שיחה הזויה', אבל היא נשמעה נורא נסערת".

"זה אנשים שגם טובת ישראל עומדת לנגד עיניהם, לא רק אינטרסים", ציין איכנולד ביחס לנתניהו ומוזס. בהמשך הוסיף על מוזס: "הוא בן אדם מאוד ערכי שהמדינה חשובה לו"

איכנולד חשב שעל ראש הממשלה נתניהו והשותף שלו בהוצאת הספרים מוזס להיפגש ולנסות ליישב את ההדורים. "לדעתי אני יזמתי [את הפגישה], כי שמעתי את המצוקה של שרה וכבר התפרסמו תוצאות הבחירות וכבר היתה לו האפשרות להקים קואליציה, לדעתי אני יזמתי והרמתי טלפון ונפגשנו", העיד איכנולד.

"ראש ממשלה שאני פוגש אותו די הרבה פעמים ומתלונן על תקשורת לא הוגנת, יושב נוני מוזס ומתלונן על תחרות לא הוגנת, ואני חשבתי -  שני אנשים כל כך אינטליגנטים ורבי-עוצמה, הרגשתי שזה נכון, לטובת עם ישראל, באמת בצורה הכי בסיסית, תקשורת בין אישית, הוגנת", סיפר איכנולד. "דברו! פשוט דברו! הוא ראה אותו בתור דמון, והוא ראה אותו כאחראי על 2,000 עובדים ומשמיד לו את העסק. דברו! פשוט דברו, זה הכל".

עם או בלי קשר להתגייסות המלאה של רעייתו שרה, נתניהו ניצח בסופו של דבר בבחירות 2013. עם זאת, ראש הממשלה התקשה להקים את הקואליציה שבה חפץ.

"באתי לנתניהו באחד הערבים", העיד איכנולד על ביקור במעון ראש הממשלה בבלפור. "הוא היה במלאכת הקמת הקואליציה והיה מאוד במצוקה. הוא רצה להכניס את שלי יחימוביץ' במקום לפיד ובנט, והוא חשש שש"ס לא יקבלו את זה ואז הוא שאל אותי אם אני יכול לעזור לו עם אלי ישי, אם אני מכיר את אלי ישי".

איכנולד לא הכיר את ישי, אך למחרת, כשהגיע למערכת "ידיעות אחרונות", סיפר על כך למוזס. "לא ידעתי אם הוא מכיר אותו או לא, אם הוא יכול לעזור, ואני זוכר את התשובה של נוני. 'וואי, אני חושב שהוא ראש הממשלה הכי טוב'", סיפר איכנולד. "אם הוא אומר את זה אני מניח שהוא רוצה לעזור. שאלתי אם הוא רוצה לעזור והוא אמר 'בסדר', הוא רק אמר 'אני לא רוצה שזה ידלוף'".

איכנולד, שלא ידע כי מוזס ונתניהו נמצאים בקשר ישיר בנושאים שונים סביב הבחירות כבר משנת 1996 ("כבר היינו בסרט הזה. אתה יודע, זאת מערכת הבחירות הרביעית שלנו", אמר מוזס לנתניהו באחת ההקלטות שבבסיס "תיק 2000"), בדק עם נתניהו האם יסכים להיפגש עם מוזס ובדק עם מוזס האם יסכים להיפגש עם נתניהו.

אחרי שקיבל הסכמה הדדית, עם התניה לדיסקרטיות, יצא לדרך. תרתי משמע. איכנולד נהג ברכבו לביתו של מוזס בסביון, אסף אותו אישית ולקח אותו למעון רה"מ בירושלים, שם נפגשו עם נתניהו בלי עוזרים או אנשי צוות.

"הגענו בשעות הערב היותר מאוחרות, עשר, עשר וחצי, אחרי שעות העבודה שלו, ו... לצערי נתקענו בשער. השב"כ כן שאל מי ברכב ונוני כבר הביע את הספקנות שלו לגבי ביבי"

"דיברתי עם ביבי קודם ואמרתי לו 'אני מבקש ממך, שיגידו שדובי בא עם חבר, לא שיהיה השם נוני מוזס ואז מחר בבוקר יכול לצאת'", סיפר איכנולד. לדבריו הוא הרגיש אחריות לדיסקרטיות שהבטיח למוזס. "אז אמרתי 'אני מבקש ממך, תדאג לדבר הזה'. 'אין בעיה, אני אדאג לזה'. לקחתי אותו מהבית יצאנו לבית ראש הממשלה, הגענו בשעות הערב היותר מאוחרות, עשר, עשר וחצי, אחרי שעות העבודה שלו, ו... לצערי נתקענו בשער. השב"כ כן שאל מי ברכב ונוני כבר הביע את הספקנות שלו לגבי ביבי".

למרות ההבטחה שהופרה, הפגישה בין ראש הממשלה והמו"ל צלחה, כך התרשם איכנולד. השלישייה התיישבה בפאטיו. איכנולד העיד כי נתניהו התלונן על רובי ריבלין, ואמר ש"לא ייתן לו להיות יו"ר הכנסת כי הוא בגד בו, לא שירת אותו". בשלב מסוים, העיד איכנולד, נתניהו אמר לו "תשאיר אותנו לבד". איכנולד הלך לחדר העבודה במעון ראש הממשלה והחל לדפדף בביוגרפיות הרבות שעל המדפים. כחצי שעה לאחר מכן הסתיימה פגישת הפסגה.

"אני זוכר ששניהם יצאו, אז באתי מעליהם וחיבקתי אותם. 'הנה, אתם מדברים לבד! וואי'. זהו", העיד איכנולד.

כמה שבועות לאחר מכן, כשיחימוביץ' כבר לא היתה רלוונטית, שוב הזעיק את עצמו איכנולד לנסות לעזור לנתניהו להקים קואליציה בסיועו של מוזס. הפעם ביקש נתניהו להפריד את "ברית האחים" הטרייה שכרתו נפתלי בנט ויאיר לפיד. נתניהו רצה להכניס את יו"ר יש-עתיד לממשלה אך להותיר בחוץ את בנט, שהסתכסך שנים קודם לכן עם שרה נתניהו.

נתניהו פנה לאיכנולד בבקשת עזרה, סיפר העד, וטען כי מוזס "הכניס לו את בנט לממשלה" ולכן הוא גם יכול להיות מי שמוציא אותו. איכנולד לא ראה כל קשר בין התזה של נתניהו למציאות, אבל הסכים להסיע שוב את המו"ל לביתו של ראש הממשלה, לישיבה נוספת.

איכנולד העיד כי מטרת הפגישה היתה סיוע פוליטי לנתניהו כי הוא "ראש הממשלה הכי טוב", אולם מעדותו מתברר כי היו גם מטרות ארציות בהרבה. מסתבר שהשניים דיברו עסקים, כמו בהקלטות שבלב "תיק 2000".

בדרך חזרה מהפגישות עם נתניהו, העיד איכנולד, הביע באוזניו מוזס ספקנות ביחס לרצינות כוונותיו של ראש הממשלה בעניין "ישראל היום". זאת, בהמשך לספקות שהביע עוד קודם לפגישה. "החבר השקרן שלך", כינה מוזס את נתניהו, כך לדברי איכנולד. במשטרה סיפר איכנולד כי בדרך הביתה ממעון ראש הממשלה שמע ממוזס גם שדיבר עם נתניהו על הגבלת התפוצה של החינמון ועל חיובו לגבות תשלום על גיליונות סוף השבוע - מקור הרווח המרכזי של "ידיעות אחרונות".

עוד שמע איכנולד ממוזס כי נתניהו ביקש מהמו"ל לשנות את הסיקור ב"ידיעות אחרונות". "זכור לי שנוני אמר לי 'מה הוא חושב לעצמו, אני יכול לשנות כתבות? אני יכול להתערב לסימה קדמון? אני יכול להתערב לנחום? לשיפר? איך הוא חושב בכלל שאני יכול להתערב בעיתון?'", העיד.

כמה שבועות לאחר מכן ביקש נתניהו מאיכנולד לנצל את נסיעתו ליריד הספרים הבינלאומי בלונדון כדי להיפגש שם עם שלדון אדלסון. "הוא אמר לי 'אולי תיפגש עם שלדון'", נזכר. "אני זוכר בראש שלי שישר לא רציתי, כי אני לא רציתי להיכנס בכלל ביניהם. אני רציתי להמשיך בחיי. להמשיך לעשות ספרים עם ביבי, להמשיך לעבוד עם נוני, לא להיות בכלל בדבר הזה. וכשהוא אמר לי את זה עניתי לו: לא לא, לא כן, אבל הלכתי לנוני, התקשרתי לנוני ואמרתי לו שביבי רוצה שאפגש עם שלדון. הוא אמר לי לא. ישר לא. 'בשום פנים ואופן לא, שיקיים את מה שהבטיח'. ככה הוא אמר לי. אני שמחתי. נפתרה לי הבעיה".

איכנולד העיד כי אינו יודע מה נתניהו הבטיח למוזס באותן שיחות.

בין פגישת פסגה לפגישת פסגה, בין שירות הסעה אחד למשנהו, שב איכנולד להעביר מסרים מצד לצד. "היתה פעם אחת ספציפית שנתניהו התקשר אלי באחד הבקרים", העיד. "זה היה אחרי אחת הפגישות, כולו זועם ואמר לי שיש איזו ידיעה שקרית, אני זוכר את זה, 'ידיעה שקרית שעומדת להתפרסם בוויינט או בידיעות'. משהו על אב בית, נהג, לא יודע, משהו מהעולמות האלה. ואז התקשרתי לנוני ואמרתי לו 'ביבי התקשר אלי, יש ידיעה שקרית'. שמתי את זה לפתחו. אני אפילו זכור שחשבתי 'וואי, עכשיו אני הדוור, פתאום התחילו להתקשר אלי, רק זה חסר לי'. אמרתי לו שראש הממשלה אמר שיש ידיעה שקרית במערכת ואם זו ידיעה שקרית תבדוק".

איכנולד טען בעדותו כי זו היתה הפעם הראשונה שעשה כך מאז ומעולם. במשטרה הוסיף שאמר למוזס כי נתניהו ביקש שיוריד את הכתבה.

"איך נוני הגיב לפנייה שלך?", שאלה עו"ד מויאל-רוטשילד. "אני לא זוכר", השיב איכנולד. "יותר מאוחר נאמר לי על ידי נוני שזה טופל. הוא אמר לי שזה טופל ומבחינתי נגמר האירוע. אני כן זוכר שבאותו ערב פתאום אני רואה בחדשות את יוסי כהן, העורך דין של משפחת נתניהו, מדבר על הסיפור הזה של אב הבית או מה.. ואז יומיים אחרי זה הייתי אצל נתניהו ואמרתי לו 'תגיד, למה אתה מבקש להוריד ידיעה שקרית ואתה שולח את העורך-דין שלך לטלוויזיה, והוא אמר לי שזו היתה טעות".

כחודשיים לאחר הפגישה השנייה שוב הגיע איכנולד לביתו של נתניהו, הפעם במוצאי שבת. בגיליון "ידיעות אחרונות" מאותו סוף שבוע התפרסמה כתבה על שרה נתניהו ונתניהו הגיב בכעס. "ראיתי את נוני ואמרתי לו 'למה זה צריך להיות?'", העיד איכנולד. "אני בראש שלי בא ממקום של חיבוק ביניהם אז למה עוד כתבה על שרה? והתשובה של נוני היתה מה הוא יכול לעשות בכלל. מי שמבין עיתונות יודע שהוא בכלל לא יכול למנוע את זה".

כידוע, פרשת "אב הבית" מני נפתלי, הסתיימה בהרשעתה של שרה נתניהו בפלילים.

מסר נוסף שהועבר בין שתי הלשכות בידי איכנולד נגע לבנו של נתניהו, יאיר. בשנת 2015 פרסם כתב הרכילות צחי קומה תצלום של נתניהו הבן בבגד ים בבריכת גורדון בתל-אביב ודיווח: "נתניהו ג'וניור היה מלווה בקבוצת חברים, בהם גם הבחור הבלונדיני שנראה לצדו בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות האחרון". הבחור הבלונדיני, רומן אברמוב, הוא מי שנתניהו הבן יצא איתו באותה שנה לסיבוב מועדוני החשפנות שהוקלט ופורסם בחדשות 12. לפי עדות עובד במלון רויאל ביץ', נתניהו הבן ואברמוב היו מגיעים לדירה של ג'יימס פאקר במלון "עם בחורות שאני לא מכיר". אולם מהידיעה שפורסמה במדור הרכילות של "ידיעות אחרונות" השתמע כי נתניהו נמצא ביחסים זוגיים עם אברמוב.

"יום אחד באיזה אירוע ביבי רואה אותי ואני מרגיש שכולו זעם עלי, בלתי נשלט כמעט, ולא הבנתי על מה מדובר. הוא אומר לי 'אני כל כך כועס עליכם, עליך, עליכם', לא זוכר, ואני יוצא החוצה ואין לי מושג על מה מדובר והוא היה בטוח שאני יודע. התקשרתי לנוני ואמרתי לו 'תגיד מה.. מה ביבי רוצה ממני? מה קרה?'.

"ואז נוני אמר לי 'הוא צודק'. התפרסמה איזו ידיעה, משהו רכילותי, שלא היה לה מקום. הוא אמר לי 'הוא צודק, זו טעות ותגיד לו שאם הוא רוצה התנצלות, מה שהוא רוצה, אנחנו נפרסם. זה משהו שהיה קשור בילדיו, זה לא תקין', ככה הוא אמר לי.

"ואז חזרתי לביבי, אני זוכר, הייתי גם עם טלי, היינו באוטו, התקשרתי לביבי חזרה ואמרתי 'תשמע, נוני אומר שזו היתה טעות, אני מרגיש שהוא רוצה לרצות אותך במה שצריך, אם צריך להתנצל אם אתה רוצה תיקון, כל מה שצריך לעשות. זה טעות, מקובל עליו. תגיד מה אתה רוצה'. התחיל דיאלוג שלם ביני לבין דוד שרן, הוא כתב איזה משהו שהוא רוצה שיפורסם, אני חשבתי שזה לא נכון כי זה יפקס את האירוע על הבן שלו.

"בשלב מסוים גם כאן אמרתי לדוד שרן תדבר עם רון ירון, עורך העיתון, תהיה בקשר איתו ישירות, וגם רון ירון אמר 'זו היתה טעות' והיא תוקנה לשביעות רצונה של משפחת נתניהו. יומיים אחרי זה בא לציון גואל".

ואמנם, יומיים לאחר הפרסום הראשוני של קומה פורסם במדור הרכילות של "ידיעות אחרונות" מעין תיקון והבהרה: "ליאיר נתניהו יש חברה חדשה, חיילת. רצינו להבהיר כי כל הפרשנויות שניתנו ברשתות החברתיות לאייטם שפורסם שלשום במדור 'העלוקה' אינן נכונות".

חקירתו הנגדית של איכנולד תימשך ביום רביעי.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 639KB)