הקשר בין צפייה בערוץ 14 לאמונה בתיאוריית הקונספירציה השקרית על "בוגדים מבפנים" שסייעו למחדל ה-7.10 אמנם מובהק, אולם בראיון ל"עין השביעית" מבהירים החוקרים שבדקו זאת כי עדיין מוקדם לקבוע אם הצפייה בערוץ היא הסיבה לאמונה בקונספירציה, או שהערוץ מושך אליו את מי שנוטים להאמין בקונספירציות ממילא.

בשבוע שעבר פורסמו כאן נתוני מחקר משותף של נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי באוניברסיטה העברית; אסא שפירא, ראש המסלול לשיווק באוניברסיטת תל אביב ונמרוד זלדין, חוקר תקשורת ופסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית, שמהם עולה הלימה מובהקת בין תדירות הצפייה בערוץ 14 לאמונה בקונספירציות.

בשיחה עם שפירא וזלדין אומרים השניים כי הנתונים שאספו טרם ביססו כי הסיבה לאמונה בתיאוריית הקשר היא עצם הצפייה בערוץ 14, אך הם מעריכים שבעתיד יוכלו להוכיח גם את הטענה הזו.

"אין ספק שיש הלימה בין אופי הצופים בערוץ 14 לנטייה להאמין בקונספירציות", אומר שפירא ל"עין השביעית". "האם מי שצופה בערוץ 14 מראש מאמין בקונספירציות או שהם ממש מייצרים את זה? פה אני נזהר".

"לטעון פה על כיווניות, זה מאוד בעייתי", מסכים זלדין. "אפשר להגיד שבעלי אוריינטציה לחתרנות נגד הממסד או לקבלת האמונה ש'השמאל חותר תחתינו' מראש צופים בערוץ 14".

 

"אבל בוא נגיד", מוסיף שפירא, "שכמי שמסתכל לפרקים בערוץ 14, זה לא יהיה מופרך לטעון שהם תורמים תרומה לסוג מסוים של ביקורת כלפי הצד השני של המפה הפוליטית. יש פה איזשהו מימד של אישור ודחיפה של אותה הנחת מוצא שלהם ולכן זה לא יפליא אותי אם בהמשך נוכל להוכיח אפילו את הכיווניות באיזושהי רמה".

מלבד ערוץ 14, שפירא, זלדין וניר מצאו הלימה גם בין צריכת מידע ברשתות חברתיות ובין האמונה בתיאוריית הקונספירציה השקרית על "בוגדים מבפנים". לדבריהם, הממצא הבולט ביותר בהקשר זה נוגע לחשיפה לחדשות דרך ווטסאפ וטלגרם.

"תקשורת לא ממוסדת, בפרט ווטסאפ וטלגרם, מגבירה את האמונה בקונספירציה", אומר זלדין. "ואנחנו רואים שתקשורת ממוסדת מורידה את האמונה בקונספירציה". לדבריו, מתוך כלי התקשורת הממוסדים שנבחנו בלטו ערוצים 12 ו-11 ככאלה שהצפייה בהם הלמה אי אמונה בתיאוריית הקשר.

"בהיעדר בקרה ועריכה אפקטיבית של אינפורמציה", אומר שפירא, "מה שנראה כמו חדשות עלול לחזק תפיסות מאוד מעוותות של המציאות".

בוגדים מבפנים או דווקא סוכנים זרים

המחקר הנוכחי, על עמדות ותחושות הציבור הישראלי על רקע מלחמת עזה, הוא המשך למחקרים קודמים שערכו השלושה, בין היתר על רקע המחאה נגד ההפיכה המשטרית. הקיטוב שהתגלע בחברה בישראל בשנה האחרונה ובלט גם במחקרים שלהם, הם מספרים בדאגה, לא התאחה מאז פרצה המלחמה. לטענתם, לאמונה הרחבה בתיאוריית הקשר על "הבוגדים מבפנים" חלק בכך.

"הקונספירציה שירתה כוחות פוליטיים וכוחות חיצוניים עולמיים במטרה לעשות דה-סטביליזציה של החברה הישראלית תוך כדי המלחמה"

"כשהתחלנו לבדוק את הנושא, מיד אחרי אירועי ה-7.10, הופתענו מהעוצמה של התקבלות הקונספירציה, של הפייק ניוז הזה", אומר שפירא, למרות שציפו מראש לשיעור גבוה של מאמינים בתיאוריה כזו בשל הצורך לחפש הסבר למחדל בסדר גודל של ה-7.10.

הסקר כלל גם שאלות לגבי תחושות הנשאלים מאז מתקפת חמאס. ב-12.10, ימים ספורים אחרי האירוע, אמרו 46% מהציבור היהודי כי הם חשים הלם. תחושת הלם בצירוף מחסור במידע מביאה אנשים לחפש הסברים ופתרונות, חלקם ימצאו אותם בקונספירציה, שמגשרת על פערי האמונה והמידע מול המציאות המורכבת והקשה.

קונספירציה כמו "הבוגדים מבפנים" עונה על צורך נוסף, טוען שפירא, שכן דווקא היא מאפשרת למאמינים בה להמשיך ולסמוך על מערכת הביטחון, שכשלה כישלון גדול כל כך באותה השבת. כביכול זו אינה המערכת שכשלה, אלא ה"בוגדים" שהכשילו אותה מבפנים.

אולם בעוד שיעור הנסקרים שמדווחים על תחושת הלם הלך וירד בשבועות שחלפו מאז ה-7.10, שיעור המאמינים בתיאוריית הקונספירציה דווקא עלה.

אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת אוניברסיטת תל אביב (צילום באדיבות המצולם)

אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת אוניברסיטת תל אביב (צילום באדיבות המצולם)

"באופן טבעי", אומר שפירא, "הקונספירציה שירתה כוחות פוליטיים וכוחות חיצוניים עולמיים במטרה לעשות דה-סטביליזציה של החברה הישראלית תוך כדי המלחמה. כל אחד מהם, מטעמיו, מפיץ את המידע הזה, בין אם הם אידיוטים שימושיים של סוכנים זרים שמקדמים את האג'נדות האלו כי זה משרת איזושהי תפיסה שלהם לגבי המערכת הפוליטית ובין אם הם ממש סוכנים זרים שכל מטרתם היא דה-סטביליזציה של החברה. יש שיח רב בקהילת הסייבר סביב סימנים שיש מעורבות חיצונית בהקשר של דחיפת הקונספירציה. יש מקורות שמזוהים עם רשתות זרות וסוכנים זרים ולא עם סוכנים מבפנים".

לדברי שפירא, קונספירציות שמתודלקות על ידי מנגנוני השפעה חיצוניים, שמעוניינים לערער את הלכידות החברתית, מנצלים אירוע חד-משמעי כמו מחדל ה-7.10 על מנת לחבר אותו לשסע חברתי שהיה קיים ממילא, וזאת באמצעות רמיזות או חדשות כזב. מכיוון שהאירוע שבמרכז התיאוריה - מחדל ה-7 באוקטובר - הוא אמיתי, מי שמאמין בהנחות היסוד שבבסיס השסע החברתי ומתעב ציבורים אחרים, נוטה שלא לבחון באופן ביקורתי את המידע הכוזב שמוגש לו וכך תיאוריית הקשר צוברת השפעה גדולה.

"זו טכניקה לצערי שמקבלת ביטוי בכל העולם על ידי גופים שעוסקים בהשפעה ואין דוגמה טובה יותר מהאירועים של ה-7 באוקטובר וקונספירציית 'אויבים מבפנים' כדי לבטא אותה פה בישראל", אומר שפירא. "כל מיני גורמים מצד ימין של המפה הפוליטית חיברו את האירוע הזה לתיאוריות סביב כוח קפלן או סביב אהוד ברק ודומיו.

"הם לוקחים משהו שלא ניתן לערער עליו כמו המחדל הגדול, מחברים אותו לשסע חברתי ואז דוחפים אותו בקרב הקהילות שייטו להסכים עם העמדה הזו מראש ולכן לא ינתחו את המידע באופן ביקורתי. לכן השקר הזה צובר תאוצה, אש בשדה קוצים, ומשפיע הרבה יותר ממה ששיערנו. כשניגשנו וניתחנו את זה היינו בטוחים שנראה פה הצלחה חלקית, אבל העוצמה של המספרים שגילינו מלמדת על גודל האפקט של השימוש בטכניקה הזו כדי לשנות תפיסת עולם של ציבור שלם".

קיטוב גובר והולך

הנתונים העדכניים במחקר המתגלגל מצביעים על כך שבשבוע שחלף חלה לראשונה ירידה קלה במספר המאמינים בקונספירציה, אם כי עדיין המספרים גבוהים ביותר. ב-2 בדצמבר, במענה לשאלה בדבר "אמונה במעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש / אפשרו את מתקפת חמאס" השיבו 35% מהנשאלים כי הם מאמינים בכך "במידה רבה". שבוע לאחר מכן, ב-9 בדצמבר, ירד בקרב הציבור היהודי שיעור המאמינים "במידה רבה" בקונספירציה ל-29% (בציבור הערבי, באותו מועד, עמד שיעור המאמינים בקונספירציה "במידה רבה" על 31%).

שפירא וזלדין סבורים שהירידה עשויה לנבוע מכך שמחקרם הגיע בשבועות האחרונים לשיח התקשורתי, כך שהטענה בדבר "בוגדים מבפנים" מוסגרה כתיאוריית קונספירציה שקרית. סיבה נוספת, לדבריהם, עשויה להיות ריבוי החיילים שנהרגים בעזה, כולל מפקדים בכירים.

ירדה מסוימת באמונה בקונספירציה ניכרת גם בשאלות המשך ממוקדות שהופנו לנסקרים. מספר המשיבים שהעידו כי הם מאמינים ש"גורמים בישראל סייעו למתקפת החמאס" ירד מ-27% ב-1 בדצמבר ל-18% בשבוע החולף. מספר המאמינים ש"גורמים במערכת הביטחון היו מעורבים במתקפה" ירד מ-21% ב-1 בדצמבר ל-18% ב- בדצמבר. ואילו מספר המאמינים ש"גורמים בישראל היו מעורבים במתקפה" ירד מ-25% ב-1 בדצמבר ל-21% ב-9 בדצמבר.

"כאשר אתה מדבר על קונספירציה רחבה, יכול להיות שזה נתפס גם כסוג של קונספציה", אומר זלדין, "אבל כשאתה מציג את זה לבן אדם, 'הנה קח, בזה אתה מאמין?' פה קשה לו להתחבר".

ראש הממשלה נתניהו אמר במסיבת עיתונאים שלא היתה קונספירציה. האם די בכך?

שפירא: "אם הקשבת לו טוב, הטקסט שלו לא היה מספק כי הוא אמר משהו כמו 'לא היתה קונספירציה אבל נבדוק אחרי המלחמה'. לכאורה זה נשמע כמעט חד-משמעי, ועדיין הוא פתאום סגר את המשפט עם איזו אמירה של 'אבל צריך לבדוק', וה'צריך לבדוק' הזה הוא בדיוק מה שמחזיק את הקהל התומך או הספקן כלפי כוח קפלן, אהוד ברק, או כל מי שמאמין באיזה מימד של קונספירציה של 'בוגדים מבפנים', כדי לומר שנתניהו 'לא סגר את האירוע'".

זלדין: "אם תסתכל על הציטוט המלא שלו, יש פה דו-לשוניות מאוד חזקה. 'לא היתה קונספירציה, ולא יכולה להיות. יש שאלות שצריך לענות עליהן, מה קרה, איך זה קרה'. זה נשמע פה כאילו אתה מאכיל את הקהל בכך שאתה אומר שלא היתה קונספירציה, אבל הצבא אשם. נתניהו משתמש בקונספירציה הזו גם אם הוא לא מאמין בה, כדי לשרת את הנרטיב שהוא מנסה לספר כרגע של 'אני לא ידעתי' (שזה הנרטיב הקבוע שלו) והצבא אשם".

מה בעצם הסכנה בכך שכל כך הרבה אנשים מאמינים בתיאוריית קשר שקרית?

שפירא: "קודם כל, במצב מלחמה אני חושב שאתה רוצה לכידות חברתית ויש באמונה בקונספירציות מימד שמנוגד לזה באופן מהותי. לא בכדי סוכנים זרים פועלים באותו כיוון, כשהמטרה היא דה-סטביליזציה של חברה.

"מעבר לכך, אני חושב שיש פה שאלה עמוקה יותר לגבי עתיד החברה המערבית. אנחנו נמצאים במציאות שבה לאט לאט הקונספט של אמת מתפרק. הרעיון שאנחנו כחברה יכולים לייצר דיון ציבורי על סמך הסכמה לגבי מה קורה שם בחוץ, מתרופף בשנים האחרונות. תופעות כמו דחיפה של מיס-אינפורמציה ודיס-אינפורמציה דרך רשתות חברתיות, או העליה בשימוש בכלים טכנולוגיים שמעוותים את תמונת המציאות שלנו, מהוות איום עמוק על החברה המערבית ועל היכולת שלה לנהל דיאלוג כדמוקרטיה - סוערת, תוססת - סביב מדיניות. הדבר הזה, במקרו, הוא איום אסטרטגי גדול, אפילו במנותק משאלת האירוע הספציפי של מלחמה".

זלדין: "סכנה נוספת אפשר לראות בקשר מאוד חזק שמצאנו בין אמונה בקונספירציה לבין תמיכה באלימות פוליטית. אמונה בקונספירציות מגבירה את התמיכה באלימות פוליטית. וזה מאוד משמעותי. זה יכול לדרדר אותנו למצב של אלימות פיזית ברחובות. אנחנו מודדים כבר קרוב לשנה תמיכה באלימות פוליטית. גם לפני המחאה, גם בהקשר של המחאה וגם עכשיו. בתקופת המחאה התמיכה באלימות פוליטית גברה. התפיסה המקובלת היא שכאשר יש איום חיצוני, אלימות פוליטית יורדת. אבל אנחנו רואים שהיא לא ירדה עדיין לרמה שהיינו מצפים מאיום חיצוני כל כך גבוה".

שפירא: "אם ציפינו שנראה פה ירידה בקיטוב כי כולנו מדברים פה בשיח הציבורי על ה-Kumbaya וכמה התאחדנו סביב המלחמה, המציאות במספרים מראה שזה לא נכון. הקיטוב לא ירד, להיפך, הוא עלה. הקיטוב החברתי עלה, כשאחת הסיבות לעלייה בקיטוב היא שכל צד במערכת הפוליטית מאשים את הצד השני באירועי ה-7.10. ולכן הקונספירציות והשיח סביב מה חולל את ה-7.10 הוא מגביר קיטוב חברתי, מגביר סיכון לשימוש באלימות כלפי הצד השני. החברה הישראלית מבפנים היא בקצה שלה, במצב קיצוני מאי פעם ברמת הקיטוב".

הוקלט ע"י הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה