הדיון הראשון במשפט המו"לים מאז טבח 7 באוקטובר נפתח אתמול (4.12) בתחושה מעט חריגה, כאילו ההתרחשות באולם 315 בבית-משפט המחוזי בירושלים זרה למציאות שבחוץ. התובעת עו"ד יהודית תירוש הגיעה לדיון כשלצווארה דיסקית המזכירה את הישראלים החטופים וניהלה שיחה נינוחה עם עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של נאשמים 2 ו-3, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.

עיתונאים רבים, גם כאלה שנטשו את דיוני המשפט בשבועות שלפני צאתו לפגרה, שבו והופיעו. לא כדי לסקר את המתרחש באולם, אלא את עצם התחדשות משפט השוחד, המרמה והפרת האמונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בזמן שהוא מנהל מלחמה ונאבק על עתידו הפוליטי.

במהלך חקירת העד, רס"ב ערן בוחניק, נדמה היה שנפתח עידן חדש במשפט. כשהסנגור חן חקר חקירה נגדית וגרונו יבש הגישה לו נציגת הפרקליטות בקבוק מים ממזוודת המדינה. אווירת ה"ביחד ננצח" כמו חִלחלה לרגע אל הפרקליטים משני צדי המתרס ומוססה את ההתנצחויות האינסופיות שאִפיינו את המשפט מתחילתו.

אולם עד מהרה נשכח האסון בדרום, נשכחה המלחמה בעזה, והצדדים שקעו מחדש במלחמת החפירות המשפטית שהם מנהלים כבר למעלה משלוש שנים. הוויכוחים ניצתו ועמם העלבונות, ההאשמות וההתקרבנויות. "כשביקשתי מים זה לא היה סימן שתעצבני אותי", אמר עו"ד חן לעו"ד תירוש. "אולי תשתה, אולי תהיה יותר נחמד", השיבה לו הפרקליטה. "כאילו רק אתמול היינו פה", העירה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לשמע אחד הוויכוחים בין הצדדים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוקף את מערכת המשפט לפני פתיחת משפטו כשמאחוריו חברי-כנסת ושרים מהליכוד. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)

ובאמת, אף שהתחושה הראשונית היא כאילו אין קשר בין המציאות הטראגית שמתחוללת מחוץ לאולם לבין הדיונים המשפטיים על "פגישת ההנחיה" ועסקת בזק-yes, בבסיסם של שני האירועים עומד אדם אחד, עם אופי אחד, שהוביל אותו הן למדיניות שגויה וכושלת מול חמאס והן לניסיון מושחת להשתלט על התקשורת בישראל.

למעשה, הקשר בין המלחמה למשפט הדוק גם בעיני מעריצי נתניהו, שבהפסקת הדיון עברו משיחות על "תפירת התיקים" בידי מדינת העומק במשימתה להפלת נתניהו לתלונות על "הבוגדים מבפנים", תיאוריית הקשר שלפיה גורמים בכירים בצבא ובשב"כ ידעו על מתקפת חמאס עוד לפני התרחשותה אך נמנעו בכוונה מלפעול כראוי. גם כאן, הסיבה היא הרצון לסיים את שלטונו של נתניהו.

"אין כל אפשרות להיות בקשר כלשהו עם ראש הממשלה"

בשל המלחמה בוטלו עד כה עשרות שעות דיונים במשפט, וגם כעת כשהתחדשו הדיונים היא עתידה להאט את קצב ההתקדמות בהמשך הדרך. כבר בפתח הדיון אתמול ביקש עו"ד חן להוריד את מספר ישיבות ההוכחות השבועיות משלוש לשתיים. הוא עצמו, כך הסביר, גויס בצו שמונה ולא יכול היה להכין כראוי את חקירות העדים הבאים.

כדי לאפשר בכל זאת את המשך שמיעת העדויות ביקש מהצבא לבטל את הצו, אולם גם כך, ומכיוון שחלק מצוות משרדו עדיין מגויס, טען כי אין באפשרותם לחקור את עדי התביעה האחרונים שנותרו בפרשה המכונה "תיק 4000" בקצב של שלושה דיוני הוכחות בשבוע.

השופטים ציינו כי בעוד כחודש המשפט אמור לעבור לקצב של ארבע ישיבות בשבוע, וזאת כדי להביא את פרשת התביעה לידי גמר. "צריך לסיים", העיר השופט משה בר-עם. בפרקליטות הביעו נכונות להקדיש את היום השלישי בשבוע, ובהמשך גם את הרביעי, לעדי הפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000", אולם באי כוח הנאשמים התנגדו.

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן הקריא לבית-המשפט ממכשיר הטלפון הנייד שלו את עיקרי תגובת עו"ד עמית חדד, המייצג את ראש הממשלה נתניהו בפרשות "1000" ו"2000". לדברי עו"ד חדד, לא ניתן משלל סיבות למלא את ימי הדיונים המבוטלים בחקירות עדי פרשות "1000" ו"2000". זאת, בין היתר משום שבשל המלחמה "אין כל אפשרות להיות בקשר כלשהו עם ראש הממשלה לצורך היערכות לעדים".

בהמשך העביר עו"ד חדד את תגובתו הרשמית לבית-המשפט, שם גם מותן הנוסח: "במצב הנוכחי, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אין אפשרות לנהל את הקשר הנדרש עם ראש הממשלה לצורך היערכות לחקירות העדים הצפויים".

כך או אחרת, בא כוחו של נתניהו הבהיר כי ישנה בעיה בכך שנאשם בפלילים מכהן במקביל כראש ממשלה, וזאת בניגוד להצהרות אינספור של נתניהו ומקורביו כאילו אין כל קושי בכפילות זו.

הסנגורים ניסו למנוע עדות בנוגע ליאיר נתניהו

והיה גם עד שנחקר, רס"ב בוחניק, שוטר בלהב 433 שהשתתף בין היתר בחקירותיהם של דוד שרן, מנהל לשכת נתניהו לשעבר, ומימון שמילה, שכיהן בתקופה הרלבנטית כמשנה למנכ"ל משרד התקשורת ולאחר מכן מונה למנכ"ל בפועל.

בחקירה הראשית העיד בוחניק על ההנחיות שקיבל לפני שחקר את יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה. עדותן נשמעה רק לאחר התנגדות עזה של הסנגורים, שנדחתה על-ידי בית-המשפט. "כבודכם, קחו בחשבון שדברים שתשמעו עכשיו יכולים לפתוח... זה פשוט מזהם את ההליך הזה. אלה דברים רגישים", העיר עו"ד חן אחרי שהשופטים כבר דחו את ההתנגדות. לנוכח הערה זו, ובעקבות הנחיית בית-המשפט, ביקשה עו"ד תירוש מהעד בוחניק לדבר על יאיר נתניהו "בצורה לקונית", והדגישה: "אנחנו לא בענייני אף אחד".

ערן בוחניק, חוקר בלהב 433, אתמול לפני עדותו במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

העד בוחניק העיד כי פרקליטי נתניהו ביקשו מראש היחידה אלי אסייג לוותר כליל על חקירת נתניהו הבן. אסייג סירב, אך אכן הנחה את בוחניק ואת חוקרת רשות ניירות ערך שעבדה לצדו "לנהוג בו בכפפות של משי וברגישות גבוהה במיוחד". לאור זאת, חקירת נתניהו הבן התקיימה במשרדי רשות ניירות ערך ולא בחדרי החקירות של להב 433 והיתה "מאוד אנמית", כהגדרת בוחניק. לדבריו, היא התמצתה בשאלות ותשובות בלבד, ללא הדינמיקה הרגילה של חקירת חשודים.

חרף כפפות המשי, נתניהו הבן התפרץ על החוקרים. לפי דיווח של גיא פלג בחדשות 12, יאיר נתניהו טען שאינו זוכר את כתובת מגוריו או את מספר הטלפון שלו, וכשנאמר לו שהוא נחקר באזהרה השיב: "בושה וחרפה לכם". בהמשך הגדיר את עצם חקירתו "הזוי, ציד מכשפות ושפיכות דמים. ושטאזי. גסטפו. מדינת משטרה, מאפיה. סליחה, אתם לא מתנהגים כמו מאפיה כי אפילו במאפיה לא מערבים נשים וילדים. בושה וחרפה".

נתניהו: "לבזק יש בעיה"

בחקירה הנגדית ביקש עו"ד חן לערער את אמינותו של העד בוחניק ושל העדויות שחילץ מנחקריו. לשם כך הוא נעזר בשתי שגגות שנכללו בחקירותיו. בוחניק וחברו לחקירת שרן, החוקר עדי עיואן מרשות ניירות ערך, טענו כי היתה זו עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שהביאה לראש הממשלה מסמכים לחתימה על אישור עסקת בזק-yes. בפועל היה זה מימון שמילה שהביא את המסמכים. בנוסף, החוקרים טענו בחקירת שמילה כי ראש הממשלה נתניהו ביקש להשמיט תנאי לאישור העסקה, כשבפועל היה זה משרד התקשורת שהשמיט בשגגה את אחד התנאים.

עו"ד חן טען כי לא מדובר בשגגות אלא ברשלנות חמורה שמגיעה כבר ל"זדון". בוחניק הודה כי "היו דברים שגויים בתיק הזה", אך טען מנגד כי הטעויות חסרות משמעות שכן אין זה משנה אם עו"ד נויפלד או שמילה הביאו את המסמכים לחתימת נתניהו. לדבריו, הסיבה ששאל את שמילה על מעורבות נתניהו בהשמטת התנאי לעסקה היא שאלו היו הראיות והעדויות שהיו ברשותו באותה העת. בוחניק הכחיש כי איים על הנחקרים או שפעל שלא בתום לב.

דוד שרן בעת מעצרו בפרשת הצוללות, ספטמבר 2017 (צילום: יהודה חיים)

את מירב מאמציו השקיע עו"ד חן בערעור אמינות התשובה שסיפק שרן לבוחניק ביחס לדברים ששמע מנתניהו כאילו "יש לבזק בעיה". בלב פרשת השוחד, המכונה "תיק 4000", עומדים יחסי תן וקח מושחתים בין ראש הממשלה לבעלי השליטה בבזק, בני הזוג אלוביץ'. לפי כתב האישום, נתניהו קיבל מהאלוביצ'ים אפשרות חריגה להתערב בתכני אתר "וואלה" שהיה בשליטתם, ובתמורה העניק להם הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים (השופטים המליצו לפני הפגרה לתביעה לסגת מסעיף השוחד, אך זו סירבה. השופטים לא התייחסו לאישום במרמה והפרת אמונים בפרשה זו).

אם שרן אכן שמע מנתניהו כי "לבזק יש בעיה", הרי שזו עדות לכך שראש הממשלה פעל במישרין לקידום אותן הקלות רגולטוריות שניתנו לבזק בתקופתו כשר תקשורת וראש ממשלה.

עו"ד חן הוביל את בית-המשפט בדרך הארוכה שעבר בוחניק עם שרן עד שחילץ מפיו את האמירה כי שמע מנתניהו ש"לבזק יש בעיה". הוא התעכב על טענתו של שרן כי אינו זוכר, על הכחשותיו, על האיומים שספג לכאורה מהחוקר, על הנחותיו והשערותיו, ולבסוף על האמירה (המסויגת) כי אכן שמע כך מנתניהו.

בוחניק, מנגד, טען כי לא האמין לשרן אפילו לרגע ועל כן התעקש שוב ושוב עד שחילץ ממנו את אשר חילץ על כך ששמע מנתניהו ש"לבזק יש בעיה". גם זה, טען, "אפילו לא פירורים ממה שיש לו באמת". השופטים הביעו תמיהה רבה לנוכח השגגות שנפלו בחקירה ולנוכח ההסתמכות של החוקר בוחניק על סברותיו של הנחקר שרן. מנגד, גם העד שרן לא הותיר רושם אמין כשהופיע בפניהם.

היום נחקר חוקר נוסף שלקח חלק בחקירת "תיק 4000". הדיון שהיה אמור להתקיים מחר בוטל.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 768KB)