יממה אחת לאחר חידוש משפט המו"לים, שנקטע עם פרוץ מלחמת עזה, הודיעו השופטים על צמצום הדיונים – והרחקה נוספת של קו הסיום. ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, הודיעה הבוקר (5.12) כי מעתה והלאה יתקיימו הדיונים פעמיים בשבוע בלבד, במקום שלוש פעמים כפי שהיה בזמן שהמשפט התנהל כסדרו. הסיבה: אילוצים שנובעים משיבוש לוחות הזמנים של צוותי ההגנה של הנאשמים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלי השליטה בבזק לשעבר שאול ואיריס אלוביץ', ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

כתב האישום במשפט המו"לים הוגש בינואר 2020. מאז עברו קרוב לארבע שנים, אך ההליך רחוק מסיום. לפני חודשים אחדים החליטו השופטים להאיץ את הדיונים ולקיימם ארבע פעמים בשבוע – אך עוד לפני שההחלטה יושמה פרצה המלחמה, והדיונים נפסקו לגמרי. אתמול, עם חידושם, ביקש הסנגור של בני הזוג אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, לעבור למתכונת של שני דיונים בשבוע עקב גיוסו לשירות מילואים והקושי להתכונן כראוי לחקירות העדים.

השופטים הציעו לנצל את יום הדיונים השלישי בכל שבוע כדי לקדם את הדיונים בשני התיקים האחרים, "תיק 1000" ו"תיק 2000", אך הסנגורים של הנאשמים נתניהו ומוזס הודיעו שגם להם יש אילוצים שנובעים מהמלחמה, ושהדבר אינו אפשרי. השופטים קיבלו את הטענות, והורידו הילוך. מעתה והלאה – עד שישתנו הנסיבות שמגבילות את עו"ד חן ועובדי משרדו, צוות ההגנה של האלוביצ'ים ב"תיק 4000" – יתקיימו רק שני דיונים בשבוע.

החקירה שהתקיימה מיד אחרי הודעת השופטים סיפקה עוד דוגמה לאפיקים האזוטריים שאליהם נדד משפט השחיתות השלטונית הגדול בתולדות המדינה.

העד שהתייצב הבוקר בבית-המשפט המחוזי בירושלים הוא דותן מליחי, שבמשך 15 שנה שירת כחוקר ביחידה הכלכלית של להב 433. מליחי היה אחד משורה של חוקרים שנשלחו לשרטט את המתת בעסקת השוחד של "תיק 4000": רתימת הסיקור ב"וואלה", אתר החדשות שבו החזיקה משפחת אלוביץ', למען נתניהו – האיש שממנו ציפו לקבל הטבות רגולטוריות בשווי של למעלה ממיליארד שקל, לפי כתב האישום.

דותן מליחי, מחוקרי "תיק 4000", היום בפתח עדותו במשפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

מליחי ועמיתיו עמלו על הצלבת המידע על הטיית הסיקור שהופק מהעדים ומחומרי החקירה עם פרסומים שעלו ב"וואלה", הוסרו מהאתר או צונזרו כך שיתאימו לדרישות ולצרכים של משפחת נתניהו. ואולם, תפקידו של מליחי היה טכני ונקודתי, והוא בקושי נשאל על כך במהלך עדותו. במרכז העדות עמדה דווקא מעורבותו בחקירת אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', שנעצר עם שאר חשודי "תיק 4000" ב-18 בפברואר 2018, היום שבו הפכה החקירה לגלויה. אולם גם באפיק הזה, שממילא אינו מהותי, החוקר לא מילא תפקיד מפתח.

החקירה הראשית של מליחי היתה קצרצרה וממוקדת. עו"ד יעל שחף מפרקליטות המדינה שאלה אותו בעיקר על תרגיל חקירה שבוצע באחד הימים הראשונים למעצרו של אור אלוביץ': ניסיון לרכך את עמדת המוצא שלו באמצעות שינוי אווירה. במקום לחקור אותו שוב באחד מחדרי החקירות הזעירים של היחידה הוצע לו לצאת החוצה, לשמש, ולשוחח שם עם סיון סבן, חוקרת רשות ניירות ערך.

סבן הכירה את אלוביץ' הבן עוד קודם לכן, כשנחקר במסגרת "פרשת בזק" – החקירה שהקדימה את "תיק 4000". "היא היתה הרבה יותר בקיאה בחומר", ציין מליחי. "היה לה קשר מעולה איתו, עד לרמה שהיא ידעה מה הוא אוהב בסלט, אם הוא אוכל מלפפונים או לא".

"הכוונה היתה לפתח שיחה באווירה נינוחה יותר", הוסיף מליחי. "אווירה יותר משוחררת, אולי יותר פתוחה, שאולי תעודד את הנחקר לספר את האמת". מה שאור אלוביץ' לא יכול היה לדעת בוודאות הוא שגם השיחה הבלתי פורמלית היתה חלק אינטגרלי מהחקירה, והוא הוקלט באמצעות מכשיר שהוסתר אצל החוקרת סבן.

שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ב-22.2.2018, בדיון על הארכת מעצרו (צילום: פלאש 90)

בתום השיחה ההיא ביקש אור אלוביץ' להתייעץ עם עורך-דינו, דרור מתתיהו. אחרי ההתייעצות ביקש להיפגש עם אביו, שנעצר גם הוא. בפגישה הזאת, לטענת צוות ההגנה, בנו של שאול אלוביץ' ניסה לשכנע אותו להחליף את עורך-דינו, ז'ק חן, בעורך-דין שיתמוך בכך שיהפוך לעד מדינה ויפליל את נתניהו. אלוביץ' סירב, והחליט להיאבק על חפותו. הסנגורים רואים באירוע הזה דוגמה נוספת לרדיפה ולמניפולציות הפסולות שלשיטתם אִפיינו את החקירה. החוקר מליחי חולק עליהם.

"עד כמה פגישה בין חשודים היא מהלך חריג בחקירה?", שאלה עו"ד שחף מהפרקליטות.

"בין חשודים? מהלך שגרתי", השיב מליחי. לדבריו, תרגיל החקירה לא נועד לגרום לאור אלוביץ' או לאביו להחליף ייצוג – ובכל מקרה, הוא לא נכח בשיחה שקיימה איתו החוקרת סבן ולא נחשף לתוכנה גם לאחר מכן.

עו"ד נעה פירר מצוות ההגנה של בני הזוג אלוביץ' ניסתה לחורר את הקביעות הללו, אך ללא הצלחה. "זה לא אירוע חשוב", התעקש מליחי כשנשאל על הפגישה בין האב והבן במהלך מעצרם.

הסנגורית הקריאה למליחי קטעים מדברים שאמר לאור אלוביץ' בחדר החקירות, לטענתה כחלק מהניסיון ללחוץ עליו: "אתה צריך לחשוב מה אתה עושה הלאה, אם אתה ממשיך ככה אתה במסלול התנגשות. אני עושה את העבודה שלי. אני, לפני שהבאתי אותך, הפכתי אדמה וסלעים והבאתי שופלים שהזיזו עוד דברים כדי להגיע לאמת. [...] כל החלטה שתקבל מעתה והלאה, ההשלכות ישפיעו עליך, ולא רק עליך – זה ישפיע גם על הסובבים שלך. [...] אתה צריך להגיד 'לאן אני הולך מפה, את הראש שלי אני שם – בשביל מי?'".

מליחי השיב שאלו אמירות כלליות שהשמיע בפתח החקירה כדי להבהיר לעד שעליו להיפתח ולומר את האמת. "אין בזה שום דבר חריג", אמר ביובש.

עו"ד נעה פירר (משמאל) עם עמיתה לצוות ההגנה עו"ד ז'ק חן ועורכי-הדין יהודית תירוש ואסף עיסוק מפרקליטות המדינה. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 18.1.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

על רוב השאלות שהציגה לו הסנגורית השיב מליחי שאינו יודע או זוכר את הפרטים, או שאלו שאלות שיש להפנות לחוקרת סבן או לראש הצוות, החוקר המשטרתי אורי קנר. בשלב מסוים, כשהשופט משה בר-עם הביע אי-נוחות מהקשר הקלוש של השאלות לאישומי "תיק 4000", התבקש העד לצאת מהאולם – ועו"ד פירר הסבירה את התזה שלה.

לדברי פירר, היא מנסה להוכיח שהיחס שהעניקו החוקרים לאור אלוביץ' נועד לגרום לו לשכנע את אביו להפוך לעד מדינה. לטענתה, אור אלוביץ' נחקר חקירות קצרות ובלתי ממוקדות שהמטרה שלהן היתה להרתיע אותו מהסתבכות בפלילים, ליצור קרע בינו לבין החשוד המרכזי שאול אלוביץ' – ולגרום לו לנסות להציל את אביו באמצעות אפיק מילוט בדמות הסכם עד מדינה. לכן, טענה הסנגורית, הוחזק אור אלוביץ' במעצר במשך ימים ארוכים אף שהחקירה לא הצדיקה זאת.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, לא התרשמה. היא ציינה שההתבטאויות של מליחי בחדר החקירות אינן חריגות, בדיוק כפי שאמר, ושיהיה קשה להוכיח דבר מה לגבי הלך רוחו של אור אלוביץ' באמצעות הסתמכות על חוקריו. "אור אלוביץ' לא עד במשפט, לא תהיה לכם אמירה אמיתית שהחקירה הזאת היא מה שהביא אותו להגיד שהוא רוצה להיפגש עם אביו", אמרה השופטת לסנגורית פירר, והבהירה: "זה נראה לי חורג מפרופורציות".

כשמליחי נקרא בחזרה לאולם, עו"ד פירר המשיכה לדוש בתקרית. היא הזכירה גילוי שכבר נדון במהלך המשפט: בחדר שבו התקיימה הפגישה של אור ושאול אלוביץ' היתה מערכת צילום והקלטה, והיא הופעלה ותיעדה את השיחה. הסנגורים השתמשו בפריט המידע הזה כהוכחה נוספת לנכלוליות של החוקרים: החדר עצמו לא נועד לחקירות, אלא למפגשים בין חשודים לעורכי-דינם – אז איזו סיבה יש להתקין בו מכשירי הקלטה?

למליחי היתה תשובה טריוויאלית. לדבריו, מדובר בחדר ששימש בעבר לחקירות, אך בשלב מסוים – בעקבות "פקקים" אנושיים שנוצרו בקומת הקרקע של בניין להב 433 – הוחלט להסב אותו לחדר דו-תכליתי. בחלק מהזמן מוחזקים בו חשודים שממתינים להיחקר, ובחלק מהזמן הם מוכנסים לשם כדי לשוחח עם עורכי-דינם.

מליחי אישר שהוא ידע שבחדר יש ציוד וידיאו. "אתה חושב שזה תקין?", תהתה עו"ד פירר.

"ודאי", השיב מליחי. "החוק אוסר על תיעוד של מפגשים בין עורך-דין ללקוח, אבל לא על הימצאות של ציוד בחדר". מעט לאחר מכן ביקש לחדד את תשובתו: "בחדר שמיועד אך ורק להיוועצות עם עורך-דין אין טעם שתהיה תשתית הקלטות. אבל חדרים כאלה, שעשו בהם שימושים כפולים או מרובים, היו יכולים להיות ממותקנים בתשתית הקלטות".

לקראת סוף הדיון הקריאה עו"ד פירר עוד קטע מהחקירות, הפעם על הקו המערכתי של "וואלה": "ליטפתם את ראש הממשלה?", שאל מליחי את אור אלוביץ' בחדר החקירות, ונענה בשלילה. "אני חושב שאנחנו האתר שהכי לא מלטף את ראש הממשלה", השיב בנו של שאול אלוביץ'. "זה אתר שאם תבחן אותו לאורך השנים, זה אתר שמאלני. או לא שמאלני, נוטה שמאלה".

לאחר מכן הציע אור אלוביץ' לחוקר לבדוק זאת עם חברת ניטור המדיה יפעת. עו"ד פירר שאלה את מליחי אם הוא או מישהו אחר מצוות החקירה ערך בדיקה כזאת.

"לא יודע, זה לא רלבנטי", השיב מליחי. לדבריו, גם אם אור אלוביץ' דייק לגבי האוריינטציה הפוליטית של מערכת "וואלה", הקביעה שלו לא מפריכה את התיעוד והעדויות לגבי השימוש שנעשה באתר למען נתניהו בתקופה שבה הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' נזקקו להטבות הרגולטוריות שבמרכז כתב האישום. "אור אומר שאני יכול לבדוק את ההיסטוריה של האתר – אם הוא נוטה ימינה, שמאלה – אבל שלוש-ארבע שנים לפני זה עסקת בזק לא היתה על הפרק".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 394KB)