בסיומו של היום השישי למלחמת סוכות התירו עורכי ערוצי החדשות המרכזיים בישראל לשדר, בפעם השלישית מאז פרצה המלחמה, הצהרה של רה"מ בנימין נתניהו, מבלי שהותר לעיתונאים לשאול שאלות.

נתניהו שיווה להודעה נופך דרמתי לאור העיתוי החריג שלה בערב יום שישי ולאור הודעתו כי הוא עתיד לשאת אותה תוך חצי שעה: הודעה על הכוונה לעלות לשידור נשלחה על ידי לשכת רה"מ לכתבים בשעה 21:02 וההצהרה שודרה בשעה 21:30. אולם להפתעת רבים, לא היה דבר חדש בדברי נתניהו.

המידע היחיד שמסר ראש הממשלה בהצהרה "הדחופה", שלא נאמר על ידו בשתי ההצהרות הקודמות, היה "שוחחתי גם היום עם כמה מהמשפחות שאיבדו את יקיריהם או שגורלם לא נודע. עולמם חרב עליהם. אני יודע" (יוצאת דופן היתה גם העובדה שלראשונה ויתר על עניבה).

בכך נראה כי הסיבה לקיומה של ההצהרה היא הביקורת שספג נתניהו על שאינו יורד לשטח ואינו מתקשר ישירות עם משפחות החטופים, זאת בניגוד לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהקדיש שעה וחצי מיומו אתמול לשוחח עם משפחות החטופים האמריקאים.

בכך שוב שיחקו עורכי החדשות בערוצים הישראלים לידיו של נתניהו ולרצונו לחמוק משאלות עיתונאים לגבי המחדל החמור בהיסטוריה הצבאית בישראל. במיוחד תמוהה התנהלותם של עורכי הערוצים 12-13 וכאן 11, שפרסמנו לאחרונה כי נתניהו מנהל נגדם חרם ראיונות במשך שנים, זאת בזמן שהתראיין יותר ממאה פעמים בתקשורת הבינלאומית ובערוץ 14, שופר התעמולה הישראלי.

"לא ייתכן שראש ממשלת ישראל יכניס מדינה שלמה לסחרור חרדה בהמתנה להצהרתו בשישי בלילה בזמן של חירום ואז לא יגיד דבר חדש, לא על משפחות החטופים, לא על חזית הצפון, לא על המפונים", צייץ יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, "הצהרות כאלה לא עושה ראש ממשלה אלא אם כן יש לו מידע חדש להביא לעמו ולארצו".

גיא רולניק, מיסד "דה מרקר", העלה ציוץ ביקורת חריף משלו: "ביבי. איש קטן. יחצ"ן בשני שקל. הגיע ביום שישי בערב לתת הודעה 'דרמטית'. כל עם ישראל מחכה למוציא פיו. ומדוע בא? לצורך יחצ"נות עצמית; אפס לקיחת אחריות, אפס מידע רלוונטי. נאום שמטרתו היחידה לנסות למזער נזקים לאחר ההשוואה המתבקשת לביידן ולטשטש את זה שהוא לא טרח לפגוש משפחות החטופים".

ניסיון העבר מלמד שבמידה ושלושת ערוצי החדשות המרכזיים לא יציבו לנתניהו אולטימטום לפיו שידור דבריו מותנה בקיומה של מסיבת עיתונאים פתוחה לשאלות, נתניהו ימשיך להפוך אותם לפלטפורמת פרופגנדה מטעמו, כפי שמתנהל ערוץ 14 בשגרה.

ב-2020 נתניהו היה נתון בשיאו של משבר פוליטי, עת לא הצליח לכונן ממשלה אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות. מגיפת הקורונה פרצה אז, כשבמהלך 46 הימים הראשונים להתמודדות עם המשבר התירו ערוצי החדשות שידור של 13 הצהרות מטעמו של נתניהו, באורך כולל של 132 דקות. מאחר שאזרחי ישראל היו נצורים בבתיהם בשל מדיניות הסגר, ההצהרות זכו לחשיפה טלוויזיונית יוצאת דופן.

נתניהו ניצל את הפלטפורמה שהוענקה לו בשל רשלנות ערוצי החדשות וארגוני העיתונאים, על מנת להעביר את מסריו, שכללו לחץ לגבי הצורך בהקמת ממשלת אחדות "בשעה קשה זו", והובילו לפיצול מפלגת כחול-לבן וכניסתו של ח"כ בני גנץ לממשלה פריטטית בראשות נתניהו.

רק אחרי קמפיין תקשורתי בעיתונאות העצמאית ("המקום הכי חם בגיהינום" ו"העין השביעית"), ולאחר שארגון העיתונאים התעורר ונרתם למשימה, הוצב לנתניהו אולטימטום של שלושת ערוצי החדשות המרכזיים, והחל מהפעם ה-14 נתניהו הסב את פורמט ההצהרות לפורמט של מסיבת עיתונאים.

גם כעת מוסר ארגון העיתונאים והעיתונאיות כי הוא "פועל בנושא יחד עם כלי התקשורת השונים". עמדתו של הארגון היא ש"מתן אפשרות לעיתונאים לשאול שאלות היא מנגנון שבעזרתו ניתן להעביר מידע, ובעיקר בעזרתו ניתן להשמיע את הקולות העולים מן השטח ולקבל תשובות. זהו מנגנון שמשמר את אחד הערכים הבסיסיים ביסודה של דמוקרטיה: חופש העיתונות".