מפחד משאלות, נמנע מביקורת, נשען על סוכני תעמולה. בדיקה מקיפה של מדיניות הראיונות התקשורתיים של רה"מ בנימין נתניהו בארבע השנים האחרונות חושפת את האופן בו הוא מסכל את פעילותה של עיתונות חופשית בישראל.
מדיניות הסיכול של נתניהו בחזית הראיונות נשענת על שלושה אדנים: חרם על העיתונות הישראלית, ניצול התקשורת הבינלאומית להעברת מסרים בישראל והסתמכות על כלי תקשורת מגוייסים ועיתונאים מטעם.
הבדיקה מתייחסת לראיונות טלוויזיונים, ולא לראיונות רדיופוניים או ראיונות כתובים.
בדיקת "העין השביעית" חושפת בין השאר את אורכו הבלתי נתפס של החרם התקשורתי של נתניהו על התקשורת הישראלית - כמעט 30 חודשים; מגלה את הסימון של התאגיד ככלי התקשורת המסוכן לו ביותר: חרם בן כמעט ארבע שנים; ומנפצת כמה הנחות מקובלות: הבריחה לתקשורת הזרה לא התחילה עם המחאה נגד ההפיכה המשטרית, וערוץ 14 אינו הסוכן היחיד של נתניהו בתקשורת בישראל.
בתקופה שנבדקה, מאז תחילת החרם על התאגיד בספטמבר 2019, נתניהו העניק לפחות 111 ראיונות אולפן ללפחות 45 בימות. עשרה מהן בישראל ו-35 מחוץ לישראל. אורכם הכולל של הראיונות מגיע ל-46 שעות (ממוצע של 25 דקות לראיון). 60% מהראיונות הוענקו בחו"ל ו-40% בישראל. 72 מהראיונות (65%) התבצעו בשפה האנגלית, כמעט כפול מכמות הראיונות בעברית.
על מנת להבין את השינויים בדפוס ההתנהלות התקשורתי של רה"מ נתניהו בכל הנוגע להענקת ראיונות, חילקנו את 47 החודשים האחרונים לשלוש תקופות. הראשונה, בת 19 חודשים, מתחילה ברגע בו נתניהו מחרים את תאגיד השידור. השנייה, בת 21 חודשים, מתחילה מרגע שהוא מחרים את העיתונות הישראלית כליל - למעט ערוץ 14 ובימות לא עיתונאיות אחרות. התקופה השלישית, בת שבעה חודשים, מתחילה מהרגע בו ממשלת נתניהו פותחת בניסיונות לביצוע הפיכה משטרית בישראל.
חרם על העיתונות הישראלית
הריאיון האחרון שנתניהו העניק לעיתונות הישראלית התקיים ב-20 במרץ 2021, לרינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות" בחדשות 12. פרשנים הגדירו את הריאיון כקשה עבור נתניהו. מצליח התעקשה לשאול את נתניהו שאלות נוקבות על משפטיו הפליליים, על פיאסקו התקציב ועל הניסיונות לפגוע במשטר הדמוקרטי בישראל.
שלושה ימים לאחר מכן התקיימו הבחירות לכנסת ה-24 בהן נתניהו הפסיד, ולראשונה מזה 12 שנים נאלץ לפנות את מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. מאז ההפיכה המשטרית חלה עלייה בכמות הראיונות שנותן נתניהו לתקשורת הבינלאומית, אולם שינוי דפוס הענקת הראיונות והנסיקה המטאורית בהענקת ראיונות למראיינים מחוץ לישראל החלו כבר אז, במרץ 2021, עם טראומת ההפסד בבחירות לכנסת ה-24.
מאז אותו ראיון אחרון ב-2021 החל נתניהו בחרם מוחלט על העיתונות הישראלית, אולם את ניצני החרם אפשר למצוא עוד קודם לכן, ב-14 לספטמבר 2019. נתניהו עלה טלפונית לשידור בחדשות השבת של תאגיד השידור הישראלי, בערוץ כאן 11. המראיינת, מיכל רבינוביץ', הזכירה כבר בפתח הדברים כי זהו "ראיון ראשון שלך כאן אצלנו, היינו כמובן שמחים עוד יותר אם היית מגיע לאולפן שלנו, שעדיין לא ביקרת בו מאז עלינו לאוויר, אבל אני מניחה שזה יקרה בהזדמנות הקרובה".
בפועל, היה זה הראיון הטלוויזיוני הראשון - והאחרון בערוץ. נתניהו לא התראיין מאז במהדורות החדשות הטלוויזיוניות של השידור הציבורי. זאת בהמשך ישיר למלחמת החורמה שלו בתאגיד השידור, בו ניסה לפגוע עוד לפני שהחל לשדר.
למעשה כבר אז, ועוד שנים קודם לכן, נהג נתניהו במתכונת של חרם למחצה: הוא אמנם עדיין התראיין לכלי תקשורת ישראלים, אולם כמעט אך ורק בתקופה של מערכות בחירות.
גם אותו ראיון בודד שהעניק לתאגיד השידור, היה רגע לפני בחירות ספטמבר 2019, בתחילתו של "הפלונטר הפוליטי" שקלע את ישראל לחמש מערכות בחירות רצופות, אחרי שעוד ועוד מפלגות הצהירו כי לא יסכימו לכונן קואליציה עם נתניהו הנאשם בפלילים.
"זה תלוי מאוד מה יקרה", ענה נתניהו לשאלתה של רבינוביץ' אם ישוב להתראיין בערוץ, "אני כרגע לא בטוח בכלל שאני ימשיך להיות ראש ממשלה" ומיד המשיך לתעמולת בחירות מובהקת - ואסורה.
מאז ועד לאותו ראיון עם מצליח בחדשות 12, תקופה של 21 חודשים, התראיין נתניהו 24 פעמים. רוב הראיונות היו לכלי תקשורת ישראלים: לחדשות 12 ו-13 התראיין שלוש פעמים (לכל ערוץ), לערוץ הכנסת פעם אחת ופעמיים לאולפן ynet. שיאן הראיונות היה ערוץ צעיר וקיקיוני בשם ערוץ 20: לא פחות משמונה ראיונות העניק נתניהו לערוץ של יצחק מירילשוילי באותה תקופה.
ערוץ 20, טרם החלפת השם ל"ערוץ 14", היה ערוץ בעל רייטינג אפסי אולם בעל יתרון מובהק עבור פוליטיקאי השואף להימנע ממפגש עם עיתונאים: הערוץ היה מסור כולו לנתניהו ולדף המסרים שלו, מראייניו התייחסו לנתניהו - גם בתקופה בה היה יו"ר האופוזיציה - בחרדת קודש, והעניקו לו בימה אוהדת, מחניפה ונטולת כל אתגר.
באותה תקופה, כמו גם כיום, טיפח נתניהו באמצעות כוחו השלטוני את ערוץ 20 - 14, העניק לו הקלות מפליגות בשווי עשרות מיליוני שקלים ויתרונות על פני הערוצים המתחרים. אולם בכל אותה עת המשיך נתניהו להשתמש גם בעיתונות הישראלית, ובכל מערכת בחירות העניק ראיונות למראיינים עיתונאיים - חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות, אולם כאלה שאינם מונחים בכיסו כסוכני תעמולה מובהקים.
כאמור, כל זה השתנה עם ההפסד בבחירות 2021 שלראשונה מזה 12 שנה סילק את נתניהו מכס ראש הממשלה אל ספסלי האופוזיציה. מאותה עת השתנתה מדיניות הראיונות של נתניהו: הוא הגביר את כמות הראיונות שהעניק לערוץ 14, מצא בימות אוהדות נוספות בישראל, ופתח בחרם מוחלט על העיתונות הישראלית.
בנימין נתניהו מתראיין בערוץ 14 (צילומי מסך)
נתניהו הגדיל את כמות הראיונות שלו לערוץ 14 - לא פחות מ-11 ראיונות עד להקמת ממשלת נתניהו השישית ותחילת ניסיונות ההפיכה המשטרית. לצד זאת המשיך להתראיין באנגלית לערוצים ישראליים: i24news (שני ראיונות ועוד ראיון בתקופה הקודמת) ו-ILTV (ראיון אחד ועוד אחד התקופה הקודמת).
i24news הוא ערוץ חדשות בשפה האנגלית, הצרפתית והערבית, השייך לחברת "הוט" שבבעלות איש העסקים הבינלאומי פטריק דרהי. דרהי סומן בעבר על ידי ארגוני עיתונות בינלאומיים כמי שמשתמש בכלי התקשורת שבבעלותו על מנת לקדם אינטרסים פוליטיים וכלכליים של עסקיו המרכזיים.
פטריק דרהי (צילום: פלאש 90)
שמו של דרהי עלה גם סביב הכנת חוק התקשורת החדש של שר התקשורת שלמה קרעי, מנאמניו הלהוטים של נתניהו. החוק החדש אמור לסייע לדרהי לכונן ערוץ חדשות בעברית, מלבד הטבות כלכליות אדירות אחרות. הדבר אף הביא למתקפה יוצאת דופן על קרעי מצד אנשי ערוץ 14, החוששים מתחרות מצידו של ערוץ תעמולה נוסף.
הערוץ הישראלי הנוסף בשפה זרה אליו התראיין נתניהו הוא ILTV, ערוץ חדשות בשפה האנגלית והספרדית. הערוץ שייך למשפחת פאליק, הנחשבת מקורבת מאוד לנתניהו.
בימות תחליפיות אחרות שמצא נתניהו לתקשורת המרכזית בישראל, מלבד ערוץ 14, הם ראיונות יוטיוב עם אנשי תקשורת המקורבים אליו: נתניהו התראיין פעמיים בראיונות שעלו ביוטיוב עם אראל סג"ל, והעניק ראיונות יוטיוב לגדי טאוב, בני ציפר, פרופ' אבי שמחון ועמית סגל. אחד מהראיונות עם סג"ל והראיון עם פרופ' שמחון התקיימו במסגרת פרויקט פודקאסטים שנתניהו עצמו פירסם בערוץ היוטיוב שלו.
עם החזרה לשלטון, הקצין נתניהו עוד יותר את מדיניותו הקיצונית ממילא. מאז כינון ממשלת נתניהו השישית ותחילת ההפיכה המשטרית, ערוץ 14 הפך לערוץ האקסקלוסיבי לראיונות נתניהו בישראל. החריג היחיד הוא ראיון שטח קצרצר בעת המבצע האחרון בעזה ששתי דקות ממנו שודרו במהדורת חדשות ערוץ 12. בשבעת החודשים שחלפו מאז, הספיק נתניהו להתראיין לערוץ 14 ארבע פעמים.
בורח לתקשורת הבינלאומית
עד לפני שנתיים וחצי רוב בולט מהראיונות שנתניהו העניק היו לערוצים ישראליים. מהנתונים עולה שבתקופה בה העניק לתקשורת הישראלית 19 ראיונות - נתניהו התראיין בחו"ל חמש פעמים בלבד. ארבע מתוכם היו לרשת "פוקס ניוז" הרפובליקאית, ששימשה כערוץ התעמולה הפרטי של הנשיא דונלד טראמפ עד להפסדו בבחירות. ראיון בודד נוסף ניתן לרשת "סקיי" הבריטית.
בליץ הראיונות של נתניהו לתקשורת הזרה בתקופה האחרונה, נתן את התחושה כאילו השימוש בעיתונאים מחוץ לישראל נולד מהצורך של נתניהו להתמודד עם הפגיעה הקשה בתדמיתו בעקבות ההפיכה המשטרית. אולם בדיקת "העין השביעית" מגלה כי הזינוק המטאורי בכמות הענקת ראיונותיו לרשתות בחו"ל החל ברגע בו הפסיד בבחירות והחליט להחרים את העיתונות הישראלית.
ממציאות בה מספר הראיונות שהעניק לערוצים ישראלים לעומת ערוצים בחו"ל עמד על 1:4 לטובת הישראלים (בתקופת הבדיקה שבין ספטמבר 2019 למרץ 2021), חלה תפנית חדה והיחס משתנה ל-2:1 לטובת הערוצים בחו"ל. מספר הראיונות של נתניהו בחו"ל קפץ פי שמונה ל-39 ראיונות, בעוד שכמות הראיונות בישראל נותרה פחות או יותר בעינה – 20 ראיונות.
"פוקס ניוז" נותרה שיאנית הראיונות גם בתקופה זו, שבין החרם על העיתונות הישראלית לבין תחילת ההפיכה המשטרית, ונתניהו העניק לה 11 ראיונות באותה תקופה. אולם לצד "פוקס ניוז" נוספה על-ידי נתניהו שורה של בימות תקשורתיות אחרות. רובן, בימות אוהדות ותומכות, אולי אפילו יותר מ"פוקס ניוז": קשת של ערוצים נוצריים אוונגליסטיים (TBN, CBN, Daystar Television) ומראיינים לא עיתונאיים כמו התועמלן הימני בן שפירו והכומר ג'ואל אוסטין. לצידם, החל נתניהו להתראיין גם לערוצי תקשורת עיתונאיים, כמו NBC, CBS, ו-CNN.
ובכל זאת, מאז הצגת הרפורמה המשטרית חלה עלייה נוספת בכמות הראיונות של נתניהו לתקשורת מחוץ לישראל. בשבעת החודשים שמאז תחילת ההפיכה המשטרית התראיין נתניהו 23 פעמים לתקשורת זרה.
תקופה זו מאופיינת גם במהפך בנוגע לכלי התקשורת שנתניהו העניק לו הכי הרבה ראיונות בחו"ל. "פוקס ניוז", שהתרחקה מטראמפ ונאלצה לשנות מעט את הנוהג לשדר באופן קבוע תעמולה שקרית בשל הפסד מהדהד של מאות מיליוני שקלים בתביעת דיבה, מאבדת את הבכורה וזוכה לשני ראיונות בלבד.
רשת NBC, בעלת הקו השמאלי במפת התקשורת האמריקאית, מחליפה אותה כשיאנית הראיונות - ארבע במספר. שני ראיונות נוספים מעניק נתניהו לרשת CNN ולערוץ הווידיאו של ה"וול סטריט ג'ורנל".
המלחמה של נתניהו נגד התקשורת
בעידן הדיגיטלי הצטמצם מאוד תפקידה האינפורמטיבי של העיתונות, ומידע יכול להיות מועבר ישירות לציבור ללא התיווך התקשורתי, בשלל אמצעים, מהדואר האלקטרוני דרך תוכנות מסרים ועד לרשתות החברתיות. מה שכל אותם אמצעים אינם יכולים להציע, הוא סינון ביקורתי ואיתגור של אותו מידע. זהו בדיוק מה שצריכה ואמורה להציע עיתונות חופשית.
ראיונות עם נבחרי ציבור הם כלי עיתונאי ראשון במעלה משום שהם הדרך היחידה של הציבור לאתגר את הפוליטיקאים, לאלץ אותם להתמודד עם ביקורת ולהיחשף שלא באמצעות פילטרים של תעמולה.
מאבק חייו של נתניהו הוא מלחמה בתקשורת החופשית בישראל, שגם עלתה לו בשני תיקים פליליים: "תיק 2000" ו"תיק 4000". במהלך שמיעת העדויות במשפטים אלו, העידו מקורביו הקרובים ביותר על האובססיה שלו לניהול התקשורת.
הבחירה של נתניהו להימנע מראיונות עיתונאיים, והבחירה במראיינים מגוייסים ומתמסרים או במראיינים מחוץ לישראל, שההבנה שלהם בנוגע לאקטואליה שלה מוגבלת, היא המשך של אותו מאבק בדיוק.